תשעה ימים בלבד עברו מאז ההכרזה על הבחירות בחודש אפריל הקרוב, וכבר קמו לא פחות מחמש מפלגות חדשות. לא כאלה עם מוסדות ודמוקרטיה, אלא מפלגות של איש אחד. בבחירות 2019 הפיצולים הם על בסיס אישי ולא על בסיס אידיאולוגי. במפלגות של איש אחד - הבחירה כולה בידיו ואחריו אין כלום.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
לפני עשור אחד בלבד, בשנת 2009, היתה רק מפלגה אחת כזו: "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן. בשנת 2013 נוספו עוד שתי מפלגות כאלה: "יש עתיד" של יאיר לפיד ו"התנועה" של ציפי לבני. ב-2015 גם משה כחלון מצטרף עם מפלגת "כולנו".
מפלגות חד פעמיות, שמתפוררות תוך כדי כהונה
השנה הצטרפו גם בני גנץ, משה יעלון, אורלי לוי אבקסיס, נפתלי בנט ואיילת שקד, והחל מאתמול: מפלגתה של ציפי לבני שקמה לתחייה. יש עוד שבעה שבועות עד סגירת הרשימות למפלגות החדשות - והיד עוד נטויה.
התפרצות הנרקסיזם מתרחשת באחת מהמדינות היחידות בעולם שבהן התושבים אף פעם לא בוחר באדם ספציפי, אלא ברשימה. באמריקה בוחרים בין שני אנשים, באנגליה בוחרים מועמד במחוז, אך בישראל - אמורים לבחור במפלגה מאחוריה עומד רעיון. התוצאה של המפלגות החדשות היא מפלגות חד פעמיות - שמתפוררות תוך כדי כהונה.
האבסורד הנוסף הוא שאחוז החסימה גבוה מאי פעם ובכל זאת הפיצולים רק הולכים וגוברים. המשמעות היא שאם לא יהיו איחודים, חלק ניכר מהדמויות שאנחנו רואים עכשיו כאן ייפרדו מאיתנו בבחירות הקרובות. לתרחיש העתידי הזה תהיה השפעה דרמטית גם על המפלגות הגדולות, אם בכלל נשארו כאלה בישראל.