הרב כהן: "לא נשלח אף אחד לצבא" (צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, חדשות)
ארכיון | צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, חדשות

לאחר שדחה בג"ץ את "חוק הגיוס" בחודש ספטמבר האחרון והורה על ביטולו בתוך כשנה, הגיעה כעת תשובת הח"כים החרדים. בטיוטת הצעת חוק שמקדמים הח"כים החרדים הם מבקשים לעגן את הזכות ללמוד תורה במקום להתגייס לשירות ביטחון - כחוק יסוד.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"כבר מערש הולדתו של העם היהודי, היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה", נכתב בהצעת החוק. "אפילו בעיתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה. לאחר חורבן יהדות אירופה בשואה על מוסדות התורה החשובים שבה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מעפר את לימוד התורה".

עוד טוענים הח"כים כי מאז ומעולם היו ברורים ערכם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. "חוק היסוד מציע לעגן כראוי בחוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים. במקביל, מבקש חוק היסוד לעגן את זכותו של מי שמבקש להקדיש עצמו לתקופה משמעותית ללימוד תורה לדחיית חובות אחרים המוטלים עליו בהתאם לחוק דוגמת שירות ביטחון ושירות לאומי התנדבותי, וזאת לנוכח ראייתם של לומדי התורה כמי שמשרתים את העם היהודי".

בטיוטת ההצעה מבהירים הח"כים כי מדובר למעשה בתגובה להחלטת בג"ץ לבטל את חוק הגיוס ובהסדרת נושא גיוס החרדים לצה"ל. "הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה אותה ביקש בית המשפט העליון מהכנסת להסדיר. משכך, חוק היסוד נועד גם על מנת להבהיר את עמדתה של הכנסת, המעגנת בחוק יסוד את מדיניותן של כל ממשלות ישראל, ולפיה לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה וחשיבותו כשירות לעם היהודי - מי שמבקש להקדיש עצמו ללימוד תורה לתקופה ממושכת יקבל דחייה מחובת שירות הביטחון המוטלת עליו".

הפגנות החרדים נגד הגיוס
הפגנות החרדים נגד הגיוס | צילום:

בחודש ספטמבר האחרון החליט בית המשפט העליון לקבל את העתירה נגד חוק הגיוס ולהורות על ביטולו בתוך כשנה. מדובר בתיקון לחוק שחוקקו המפלגות החרדיות בשנת 2015, תיקון שעל פי קביעת בג"ץ "בלתי מידתי ובלתי חוקתי". "כשבוחנים את הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך מתברר כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי", נכתב בהחלטת השופטים.

חוות הדעת המרכזית אותה כתבה הנשיאה נאור, קבעה כי הסדר הגיוס החדש שניסחה הממשלה בשנת 2015 פוגע בשוויון בצורה עמוקה באופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם. "ההסדר לוקה בחלק ניכר מהפגמים האינהרנטיים שמהם סבל הסדר הגיוס הקודם, שהובילו לקביעה כי הוא אינו חוקתי", נכתב.