לאחר דיון ממושך ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות שהוגשו, מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע . 39 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, בעוד ש-29 חברי כנסת הצביעו נגד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
החוק הגיע להצבעה סופית לאחר דיון סוער בוועדה המכינה, שבסופו אושר תיקון המבטל את חובת נתינת טביעות אצבע למאגר - אולם מחייב סריקת תווי הפנים של כלל האזרחים למאגר. בנוסף הוחלט כי מי שיבחר שלא לסרוק את טביעת האצבע שלו עבור המאגר יחויב בחידוש תעודת הזהות שלו מדי חמש שנים.
עוד נקבע בוועדה כי לא יישמרו במאגר טביעות אצבע של קטינים מתחת לגיל 16 ולא ייעשו שימושים משטרתיים שלא לפי התקנות. כמו כן, הוסכם בוועדה כי המשטרה תוכל לבקש נתונים מהמאגר רק באמצעות אישור שופט בית משפט מחוזי. בנוסף, ראש מערך הסייבר הלאומי יבצע בדיקות מדי שנתיים למציאת חלופות טכנולוגיות למערכת טביעות האצבעות.
"ברגע האחרון הכנסנו שטביעת אצבע של קטינים לא תוכנס למאגר, ומי שמתלבט יכול לבקש בכל עת למחוק את תביעת האצבע שלו", אמר אמש יו"ר הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, שהכינה את הצעת החוק, ח"כ ניסן סלומינסקי.
"החלטנו לקחת גוף אובייקטיבי שאנחנו סומכים עליו וזה ראש מערך הסייבר, אמרתי לו שאם הוא ימצא טכנולוגיה שמאפשרת לשמר תמונה עשר שנים, להערכתי אנחנו נמחק את טביעות האצבע לחלוטין אבל כרגע אין טכנולוגיה כזו", הוסיף.
החוק שמקודם כבר כמעט עשור
תחילתו של חוק המאגר הביומטרי בשנת 2008, שר הפנים דאז. הדיונים בחוק נמשכו גם לתוך הכנסת ה-18, ובדצמבר 2009 אושרה הצעת החוק הממשלתית ל"הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע" לאחר מאבק ממושך. תקופת המבחן של המאגר החלה בסוף יוני 2013 במטרה לבחון בין השאר את נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי ואת המידע שיש לשמור בו.
תקציב הפרויקט להנפקת התעודות החכמות - כחמישה מיליון תעודות זהות וחמישה מיליון דרכונים - הוערך בכ-760 מיליון שקלים. עבור הקמת המאגר הוקצו 46 מיליון שקלים למשך חמש שנים. תקופת הניסוי התארכה תשעה חודשים מעבר לתכנון המקורי, וזכתה לביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה ביוני 2015. מדוח המבקר עלה כי תקופת מבחן בת שנתיים לא מאפשרת קבלת החלטות על פעילות המאגר בשל היעדר נתונים וליקויים רבים.
החשש - פגיעה בפרטיות
החוק היה שנוי במחלוקת לאורך כל תקופת קידומו. חברי כנסת וארגונים רבים חוששים כי המאגר ידלוף או יימכר לגורמים עוינים, כפי שנעשה בעבר עם מידע משטרתי וגם עם מאגר משרד הפנים ("רשומון"). דוח המומחים של התנועה לזכויות דיגיטליות קבע גם כי קיים חשש להשמטת מידע מכוונת וניסיון להטעות את חברי הכנסת והציבור במידע מסולף באשר למאגר הביומטרי.
"במקום המאגר הביומטרי, אנו ממליצים להיענות לדרישת מבקר המדינה הקודם, ולנפק תעודות זהות חכמות", ציינו המומחים, שזיהו כשלי אבטחה. במספר מדינות קיימות תעודות חכמות עם שבב ללא מאגר ביומטרי מקיף על כל האזרחים, ולכן המומחים ממליצים על תכנית קלה יותר לתפעול ופחות מסוכנת.
כמו כן, ארגונים חברתיים אחרים חוששים משימוש לרעה של הרשויות במאגר תוך פלישה לפרטיות ואף משימוש פלילי במאגר על ידי זיוף תעודות זהות. לכן הוצעו בעבר חלופות, כמו "שיטת ההקבצים" (בה פרטי הזיהוי הביומטרי מובילים לקבוצה של אנשים אף לא לאדם ספציפי ולא חושפים את זהותו אלא בצו משפטי). בדוח בנושא קבע מבקר המדינה כי משרד הפנים לא בחן את החלופה בצורה מספקת.