כיום חברי כנסת ושרים לא מקבלים את אותו התקציב לקשר עם הבוחר, מאחר וחלק גדול מההוצאות של השרים מכוסות על ידי המשרד בו הם מכהנים. בין היתר: שכירות הלשכה, הוצאות על פלאפונים, כרטיסי ביקור וחלק אף עושים לעצמם יחסי ציבור מתקציבי המשרדים הממשלתיים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
זו הסיבה שחברי הכנסת מורשים להוציא יותר מ-90 אלף שקלים מדי שנה לקשר עם הבוחר, לעומת שרים שמקבלים בערך שליש מהסכום הזה, כ-35 אלף שקלים בלבד.
לאחרונה הגיעו ליושב ראש ועדת הכנסת דוד ביטן פניות משרים שדורשים להגדיל את תקציב הקשר עם הבוחר בחמישים אחוזים, ל-70 אלף שקלים.
אם ועדת הכנסת תאשר את ההמלצה, היא תגיע לועדה הציבורית המייצגת שתחווה את דעתה: האם לאשר או לדחות. אך בסוף, ההחלטה נמצאת בידי ועדת הכנסת ושם כאמור, יש תמיכה.
יש לתהות למה זה נחוץ בהתחשב בכך שכבר היום שרים לא מנצלים עד הסוף את תקציב ה"קשר עם הבוחר" ועוד מנופפים בחסכון שלהם. אז למה נחוצה התוספת?