השורה התחתונה ידועה: ב-26 במרץ 1979, בדיוק לפני 35 שנה, חתמו ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר על הסכם השלום בין ישראל למצרים. ההסכם שנחתם על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון היה ראשון מסוגו בין ישראל לשכניה, אך כעת חושף ארכיון המדינה את הדרמה הגדולה שמאחורי הקלעים בשורת מסמכים שמתארים את התהפוכות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הדרך להסכם נסללה בפסגה המוצלחת בספטמבר 1978 בקמפ דייויד, שם חתמו בגין וסאדאת על הסכמי המסגרת שזיכו אותם בפרס נובל לשלום. חמישה ימים לפני החתימה, המשלחת הישראלית כבר התכוננה לשוב הביתה בידיים ריקות, בשל אי הסכמה עם המצרים על פינוי היישובים ושדות התעופה של ישראל בסיני.

"ניסע הביתה, בשבילנו קמפ דייויד גמור מעשית", אמר שר החוץ משה דיין בהתייעצויות המשלחת הישראלית. "אמרתי לשגריר ארצות הברית בישראל סמואל לואיס: 'אתם שופכים את האמבטיה עם הילד כי המצרים רוצים כך". דיין איים לעזוב, מזכיר המדינה של ארצות הברית סיירוס ואנס ביקש ממנו לגלות סבלנות.

למרות זאת, למחרת כבר חלה התקדמות מפתיעה במגעים. הנשיא קרטר עודד את הצדדים להגיע להסכם, בין השאר מתוך חשש שהמהפכה האיסלמית באירן תתפשט גם למצרים. "אם נצליח כאן, תהיה תקופה חדשה ביחסי ארצות הברית - ישראל", הבטיח קרטר. "הטבת יחסים זו עמנו ועם הערבים תביא עמה יותר קבלה של ישראל במשפחת העמים. תוכלו לסיים את הכיבוש הצבאי. אני מכיר את האופי היהודי ואני יודע שסבלתם מכיבוש זרים, ואני חושב שתהיה זו לכם הקלה אם הכיבוש יסתיים".

בגין: "אם לא יהיה לי רוב בקואליציה - אתפטר"

קרטר, בגין וסאדאת עושים היסטוריה (צילום: AP, חדשות)
חתימת ההסכם לפני 35 שנה | צילום: AP, חדשות

רגע לפני החתימה התעורר משבר נוסף סביב מכתב ששלח קרטר לסאדאת לפיו ירושלים היא שטח כבוש. ישראל הודיעה בתגובה כי בגין לא יחתום על ההסכם אם המכתב הזה יצורף אליו. לבסוף המכתב לא צורף להסכם, והמשבר נפתר.

לאחר החתימה על הסכמי המסגרת, אושר ההסכם בכנסת ובממשלה. בנאומו בכנסת אמר שר החוץ דיין כי לא הופעל לחץ על ישראל מצד ארצות הברית, וכי המשלחת הישראלית פעלה מתוך לחץ המציאות. "אם ישראל לא תתקדם לקראת שלום - היא תהיה נדונה לבידוד ולחץ בינלאומי, אין למתנגדי ההסכם חלופה אמיתית", אמר דיין, שבעבר לא תמך בהסכמים.

מסמך מתוך פגישת ויצמן וסאדאת (צילום: ארכיון המדינה)
מסמך מתוך פגישת ויצמן וסאדאת | צילום: ארכיון המדינה

לאחר מכן, ראש הממשלה בגין נפגש בכנסת עם השגריר האמריקני לואיס, וציין כי הוא נתקל בקשיים פרלמנטריים לאור מחאת הימין נגד הנסיגה מסיני. לא היה לא ספק שיחד עם האופוזיציה ההסכם יעבור, אך לא היה די בכך. "חצי מחבריי יצביעו נגד או יימנעו, אם לא יהיה לי רוב בתוך הקואליציה - אתפטר", אמר.

אלא שבגין לא נדרש לממש את האיום, ההסכם עבר בכנסת ובממשלה, ויום לפני חתימת ההסכם הגיעה העת לברך על המוגמר במשרדו של נשיא ארצות הברית. קרטר סיפר כי סאדאת אמר לו שהוא מרגיש כי "בעת משבר אפשר לפנות לראש הממשלה ולמצוא הסדר נאות", אות לאמון שנרכש בין הצדדים. "היום הוא יום היסטורי", בירך קרטר. "מה שהשגנו עד כה הוא לא פחות מנס, יד אלוהים היתה במה שהושג עד כה".