בעוד שעות אחדות יפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית ברק אובמה, כשנושאים רבים יונחו על השולחן ובראשם חבילת הפיצויים למדינת ישראל בהמשך לסיכומים סביב הסכם הגרעין עם אירן. על רקע רצף ההתנגשויות בין אובמה לנתניהו, דיפלומטים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי מעלים תהיות בנוגע ליכולתה של ירושלים לשקם את יחסיה עם וושינגטון בשנה האחרונה לכהונתו של אובמה בבית הלבן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לשקם את היחסים האלה כבר אי אפשר", אומר אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק. "זה כמעט לא אנושי לחשוב שאפשר לתקן את חוסר האמון וחוסר ההערכה ההדדית שבין השניים. לראייה, כל מה שקרה במזרח התיכון בשנה האחרונה והמנהיגים נפגשים פעם אחת בלבד וזה מעיד על היחסים". פנקס מונה את ההתפרקות של סוריה, הצמיחה של דאע"ש ואת המצב עם הפלסטינים, במסגרת האירועים שהיו מחייבים את הידוק ביחסים שבין המנהיגים, שמסתפקים כעת בפגישה אחת בלבד. "בכל צמדי המנהיגים שהיו לפניהם זה היה אחרת", הבהיר פנקס. "אנחנו היום במצב של שיחת טלפון פעם בשבוע, ושלוש-ארבע פגישות בשנה. לבוש ואולמרט, למשל, הייתה שיחה שבועית".
עם זאת, פנקס סבור כי זו לא תהיה פגישה חריגה. "השאלה היא האם הם ישמרו על קרירות או שמא משהו יתפוצץ? אני מעריך בזהירות שהפגישה לא תהיה שלילית", טען פנקס. "אובמה חסר סבלנות כלפי לנתניהו, אבל זה לא חדש. יש דברים רבים בעבר, החל מתמיכתו ברומני והנאום בקונגרס של נתניהו ובכלל סביב התנהלותו בנושא הגרעין האירני".
פנקס הוסיף כי גם ההודעה בדבר מינוי של רן ברץ לתפקיד המסביר הלאומי רק מתדלקת את האיבה שבין המנהיגים. "לצד המינוי, היו גם ההתבטאויות של יעלון ויש את הספר של מייקל אורן - וזה מתחיל לעלות לאמריקנים על העצבים. הם אומרים: 'אתם מבקשים סיוע, נשק, תמיכה וכשמסתבך גם הטלת וטו באו"ם וכשזה מגיע להתנהגות ממלכתית, אתם לא יודעים להתנהג'".
"איבה לא מוסתרת"
בניגוד לאופטימיות הזהירה שבה נקט פנקס בנוגע לאופן התנהלות המפגש הקרוב, דב וייסגלס, ששימש בעבר כמנהל לשכתו של ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, טוען שעל אף הגינונים החגיגיים - המתיחות בין המנהיגים תישמר. "יש שם איבה לא מוסתרת עד כדי עוינות", טען. "לדעתי, בפגישה עצמה שני המנהיגים יעשו מאמץ מסוים לשוות לה תחושת 'עסקים כרגיל', אבל מתחת לפני השטח, זה מבוי סתום מוחלט".
"מעבר ליחסים האישיים, רק מי שהיה בעמדות ממלכתיות וראה מקרוב את עוצמת התלות בארה"ב, מבין שזה כורח קיומי עליון", הסביר וייסגלס. "אמנם אנחנו מתנהגים כמו אימפריה, מדברים כמו אימפריה, אבל ישראל, כל קיומה היא בתמיכה האמריקאית".
גם וייסגלס כמו קודמו לא רואה סיכוי בשיפור היחסים בין שני המנהיגים. "אני מניח שתחת מנהיגות ישראלית אחרת ומנהיג אמריקני אחר, זה יהיה אפשרי, אבל תהיה עבודת שיקום קשה. למיטב הבנתי אין כרגע הנחיה אמריקנית רשמית שנוגעת לערעור היחסים, אבל ברור שמשבר כזה משפיע גם על רמות נמוכות יותר של ממשל אמריקני. בהקשר הזה, מינויו של רן ברץ או הוא אינו עניין מהותי אלא סממן. אבל ההצטברות של סימנים כאלו היא מדאיגה. דווקא ערב הנסיעה לוושינגטון ראש הממשלה מתעקש על מינוי של אדם שחירף וגידף את הנשיא, זה לא עוזר ליחסים הקשים גם כך".
"אין סיכוי לסולחה אישית"
לדברים אלו הצטרף אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, שסבור כי מערכת היחסים האישית בין נתניהו ואובמה קשה מאוד. "אני לא חושב שיש סיכוי שמערכת היחסים תשתנה בעקבות הביקור, יש יותר מדי משקעים וגם פרשת רן ברץ לא מוסיפה לכך, זו התקפה מאוד אישית ונתניהו אפילו לא נסוג בו מהמינוי. הם יעסקו בתכנים ולא יתחילו להסתחבק".
"אנחנו שנה לפני בחירות ונתניהו רשום חזק כרפובליקני, כך שאין למעשה סיכוי שהם אפילו ינסו לעשות סולחה אישית", ציין ליאל. "נתניהו כבר קיבל צ'ופר גדול בדמות ההודעה על כך שארה"ב לא תעסוק בנושא הפלסטיני בשנתו האחרונה של אובמה. הבעיה הגדולה ביותר באווירה הקשה שביחסים האישיים, היא שאף אחד לא יקבל את מה שחשוב לו: נתניהו רוצה לראות שדרוג בחבילת הפיצויים ואובמה רוצה לשמוע מנתניהו הבטחות משמעותיות לקידום תהליך השלום ובלימת האפשרות של מדינה אחת. בסופו של דבר, מה שחשוב לכל אחד מהם לא יזכה להתייחסות הולמת".
"בת ברית אסטרטגית"
"האינטרס המשותף הוא גדול יותר מהמחלוקות האישיות", חלק ח"כ מייקל אורן (כולנו) על קודמיו. אורן, שכיהן בעבר כשגריר ישראל בארה"ב, אמר כי הוא חושב שהפגישה בין המנהיגים תהיה טובה בסופו של דבר. "אני לא מתכחש לעומק חילוקי הדעות ולא רק בנושא המדיני, אבל בסופו של יום אין לארה"ב תחליף בתור בת ברית אסטרטגית ראשונה במעלה".
ח"כ אורן סבור שהיחסים האישיים הם לא בלב העניין. "הפגישה תעסוק באתגרים המשותפים", הסביר. "אין ספק שלא מדובר כאן ביחסי ידידות הדוקים כמו ביל קלינטון ויצחק רבין, אבל בתור היסטוריון אני יודע שהדוגמאות של ידידות אמיתית הן בודדות. הנשיא אייזנהאוור ובן גוריון ולא נפגשו וגם קנדי לא קיבל את בן גוריון בבית הלבן. אני בקשר הדוק עם בכירי הקונגרס משתי המפלגות וכולם רוצים לשים את זה מאחוריהם".
יועז הנדל שימש בעבר כראש מערך ההסברה הלאומי ומכיר היטב את הרגישות שביחסי המנהיגים, אך גם לתפיסתו האינטרסים הם אלה שגוברים על המתיחות האישית בין השניים. "היחסים האישיים גרועים, אי אפשר להסתיר את זה. אבל יחסים טובים אינם תמיד ערובה לפעולה ברגע האמת", אמר הנדל. "לשרון ואולמרט היו יחסים טובים מאוד עם הנשיא בוש, אבל בזמן אמת זה לא עבד כשעל פי פרסומים זרים אולמרט ביקש לתקוף בסוריה והוא שלח אותו לקונגרס. היחסים האישיים הם חשובים ונותנים את האווירה ואת הצבע אבל לא קובעים את המדיניות".
הנדל הוסיף כי נקודת הפתיחה בפגישה הנוכחית היא דווקא טובה. "ביהדות מדברים על 'הסרת הספקות', עוד לפני פתיחת הדיונים, שניהם יודעים למשל בנושא האירני שההסכם חתום וגמור, ממשל אובמה בחר בהסכם גרוע אבל לפחות הספק הוסר. כך גם בנושא הפלסטינים, שני הצדדים מבינים שבקדנציה הזו לא תהיה התקדמות ממשית בתהליך השלום, גם כאן לפחות הספק הוסר". על מינויו של רן ברץ, לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי, תפקיד אותו ביצע לזמן קצר, אומר הנדל "הוא לא כזה חשוב, גם כאן האינטרסים גוברים. אם רוצים לעסוק בקטנות תמיד אפשר, אבל אני לא רואה את הנושא הזה נכנס לפגישה בין השניים. אם תהיה מסיבת עיתונאים, זה בטוח יעלה משני הצדדים".
לפניות לכתב: AzriA@ch2news.co.il
עקבו אחרי עזרי עמרם בפייסבוק