פסק הדין התקדימי של בית המשפט המחוזי בירושלים אתמול (שלישי), ולפיו ייתכן שמאחז שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית יוכשר, הביא לתגובות רבות במערכת הפוליטית, שכצפוי בירכו עליו ותקפו אותו בהתאם לחלוקה למחנות פוליטיים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט אמרי כי מדובר ב"ניצחון ההגינות והשכל הישר" והוסיף כי זהו "צעד נוסף להסדרת ההתיישבות ביו"ש". לדבריו, "זו החלטה נבונה שהגיעה לאחר מאבק ממושך של תושבי היישוב, וזהו עוד צעד בדרך להפיכת ההתיישבות לחלק אינטגרלי ממדינת ישראל".
שרת המשפטים איילת שקד, שנחשבת למי שקידמה את הצעדים שהובילו להחלטה, אמרה כי "בית המשפט המחוזי אמר בצורה ברורה שמי שהתיישב באישור המדינה ובתום לב בביתו לא יפונה. העוול שבוצע בפינוי עמונה ונתיב האבות לא צריך להישנות. בית המשפט לא צריך להיות צד לוויכוח הפוליטי בין ימין לשמאל. ההכרעה צריכה להיות בקלפי בלבד. בעבודה משותפת ואינטנסיבית הבאנו לשינוי מדיניות בתשובות המדינה לבג"ץ, כעת גם בהחלטות המחוזי".
יו"ר האיחוד הלאומי, השר אורי אריאל בירך גם הוא: "זהו חודש מבורך של התיישבות. לאחר החלטת קבינט הדיור להקמת שלושה יישובים חדשים, מגיעה החלטת בית המשפט בנוגע למצפה כרמים. ההחלטות המשמעותיות הללו מחזקות ומרחיבות את ההתיישבות בארץ ישראל".
לברכות הצטרף גם שר הביטחון לשעבר ומי שעתיד להקים מפלגה עצמאית שתרוץ בבחירות הקרובות, משה (בוגי) יעלון: "הגשתי תצהיר ואף העדתי בדיון המשפטי ואני שמח שעמדתי העקרונית התקבלה. כשפועלים בדרך הישר על פי מדיניות ממשלה ועל פי החוק, בית המשפט מקבל זאת גם אם נעשו טעויות על ידי הריבון. לפסיקה זו אין קשר לחוק ההסדרה״.
בניגוד אליהם, היה כאמור גם מי שהביע התנגדות לפסיקה. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) תקפה וקראה לבית המשפט העליון לבטל את ההחלטה: "הפסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים משמשת שופר לאידיאולוגיה ההרסנית ששרת המשפטים איילת שקד מקדמת, תוך מסכת איומים על מערכת המשפט, באופן החותר תחת עקרונות היסוד של המשפט החוקתי והאופי הדמוקרטי של המדינה. הכשרת המאחז מצפה כרמים קובעת כי זכות הקניין של הפלסטינים אינה שווה לזכות הקניין של היהודים וכי הממשלה יכולה להסדיר מאחזים ככל העולה על רוחה, גם בהינתן שיש בעלים פרטיים לקרקע".
בארגון השמאל "יש דין" הוסיפו: "הדרך לפסק הדין הבעייתי והמצער שנתן היום בית המשפט המחוזי בירושלים נסללה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שכניעה ללחץ פוליטי הביאה אותו לשנות את עמדת המדינה ולטעון כי ניתן להחיל את תקנת השוק גם על אדמות פלסטיניות פרטיות שנתפסו לצרכים צבאיים, ושמעולם לא נטען לגביהן כי הן אדמות מדינה".
בארגון ציינו עוד כי "עמדה זו מבטאת התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של בעלי האדמות הפלסטינים. עמדתו של מנדלבליט, ופסק הדין בעקבותיה, ממשיכה מגמה מדאיגה המבקשת לשמר ולהכשיר נישול של הפלסטינים והעברת אדמותיהם לידי המתנחלים".
מה אומר פסק הדין ומדוע הוא תקדימי?
כאמור, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המאחז "מצפה כרמים" שנבנה על מה שעשוי להיות קרקע פלסטינית פרטית בבנימין לא יפונה בשלב הזה, והטיל את האחריות לפיצוי הפלסטינים על המדינה. השופט בדיון, ארנון דראל, קבע כי המאחז "נבנה בתום לב תוך הקצאת קרקעות על ידי המדינה" ועל כן היא תחויב להגן על זכויות התושבים.
המאחז הוקם בשנת 1999 ולאחר מכן עתרו פלסטינים לבג"ץ נגד הקמתו בטענה שמדובר בקרקע פרטית. ההליך הועבר לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם ביקש עו"ד ד"ר הראל ארנון להוכיח כי התושבים התיישבו במקום תוך מתן היתר מגורמי המקצוע לרבות משרד הביטחון והמנהל האזרחי.
הפסיקה שהתקבלה היום הגיעה על רקע תביעה נגדית של תושבי המאחז, שעתרו נגד העותרים הפלסטינים ונגד המדינה. את המדינה תבעו התושבים על כך שהתנערה לטענתם מאחריות כלפיהם והסכימה לטענה כי מדובר בקרקע פרטית.
התקדים בפסק הדין הוא שלראשונה בית המשפט הפעיל את מה שמכונה כסעיף תקנת השוק, ובכך הוא קבע כי האחריות לפתרון ולפיצוי בעלי הקרקע הפלסטינית, אם אכן יוכח שאלה הם בעלי הקרקע, היא על המדינה ועליה להגן מכאן ואילך גם על זכויותיהם של תושבי המאחז שהתיישבו באישור המדינה.
פסק הדין ניתן לאחר שבמשך חודשים שרת המשפטים איילת שקד עשתה מאמצים להכרה ראשונה של המדינה במקרה ככזה הנופל תחת הגדרות סעיף 5 (תקנת השוק) ב"צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון)". לפני חודש וחצי המדינה הגישה את עמדתה הכוללת הכרה בהחלת הסעיף על מצפה כרמים, וכעת בית המשפט נתן לכך גושפנקא.
צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אומנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה – וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/