במהלך פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו והמועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ אתמול (ראשון), הבטיח האחרון כי יכיר בירושלים כבירת ישראל וידאג להעביר את השגרירות האמריקנית לעיר. מדובר ביהלום שאין ספק שנתניהו היה רוצה בו, אלא שההיסטוריה מלמדת כי לא מדובר בפעם הראשונה שהדבר הובטח לישראל, וכפי שהמציאות מלמדת - הוא גם לא התממש.
הלילה ב-03:00: העימות הדרמטי בין הילרי קלינטון לדונלד טראמפ במשדר מיוחד בערוץ 2
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
בעקבות חוק ירושלים שנחקק בישראל, ב-20 באוגוסט 1980 מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטה 478 שבה נאמר כי החוק חסר תוקף, וכי יש לבטלו באופן מיידי. ההחלטה התקבלה ברוב של 14 מדינות, כשאף לא אחת התנגדה. ארצות הברית נמנעה מהצבעה בנושא. במסגרת ההחלטה נקראו החברות האו"ם להוציא את שגרירויותיהן מירושלים.
טראמפ אינו המועמד הראשון שמבטיח להכיר בירושלים כבירתה של ישראל. בשנת 2008, מי שהיה אז סנאטור שהתמודד לנשיאות, ברק אובמה, הכריז כי "ירושלים תישאר בירתה של ישראל" וציין כי היא חייבת להישאר מאוחדת". מאז, אובמה הפך לנשיא, אך השגרירות עדיין ממוקמת ברחוב הירקון שבתל אביב.
הצהרתו של אובמה ממערכת הבחירות דומה מאוד לזו של הנשיא קלינטון שתמך ב-1992 עקרונית בהעברת השגרירות לירושלים. גם יורשו, ג'ורג' בוש הבן, הבטיח "להתחיל בתהליך העברת השגריר האמריקני לעיר שישראל תבחר כבירתה".
ההחלטה נדחתה: "שמירה על צרכי הביטחון האמריקניים"
אבל למרות ההבטחות וההכרזות הנוצצות, השגרירות לא הוזזה מתל אביב. ב-1995 הקונגרס העביר את החלטת "השגרירות בירושלים" במטרה לשנות את המיקום של המשלחת האמריקנית מתל אביב. אלא שמאז, הנשיאים הוציאו שוב ושוב הוראת דחייה למשימה כדי לשמור על "צרכי הביטחון הלאומי האמריקני".
לא רק נשיאים הבטיחו, אלא גם מועמדים. מיט רומני למשל, שניסה ב-2012 לזכות במרוץ לבית הלבן, הכריז כי "זו חוויה להיות בירושלים, בירתה של ישראל". הוא גם טען שהמדיניות האמריקנית שואפת להעביר את השגרירות, בסופו של דבר לבירת ישראל. אלא שלרומני, בניגוד לאחרים, לא ניתנה ההזדמנות להוכיח את מחויבותו.
"מעמדה של וושינגטון כמתווכת - ייפגע"
ב-2013 בית משפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית ביטל חוק המתיר לאזרחים אמריקנים ילידי ירושלים לציין בדרכוניהם את ישראל כמקום הולדתם. ביטול החוק בא בניגוד למדיניות החוץ של ארצות הברית. אלא שלא בכך הסתיים הדבר. כשנתיים לאחר מכן בית המשפט העליון האמריקני ביטל לחלוטין את החוק שאפשר לאזרחי ארה"ב שנולדו בבירה לבחור את לציין את ישראל כמקום הולדתם.
המתנגדים למעבר השגרירות בירושלים נשענים על המדיניות של מדינות וארגונים בינלאומיים אחרים שטוענים שחלקה המזרחי של ירושלים שנכבש על ידי ישראל ב-1967. לדבריהם מדובר בשטח שנמצא במחלוקת על פי החוק הבינלאומי וששינוי של המצב הקיים דורש מו"מ בין ישראל והפלסטינים.
המתנגדים חוששים שכל הכרה במעמדה של ירושלים תפגע בתפקידה של וושינגטון כמתווכת בסכסוך. אחרים טוענים שירושלים צריכה לקבל מעמד בינלאומי משום שהיא מהווה מרכז רוחני לדתות הגדולות.