טראמפ ואבו מאזן, ארכיון (צילום: רויטרס, חדשות)
אבו מאזן וטראמפ | צילום: רויטרס, חדשות

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס יוותר זמנית על דרישתו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות כתנאי מקדים למו"מ, כך דווח הבוקר (חמישי) בבלומברג מפי יועץ בכיר של אבו מאזן. בנוסף, הפלסטינים יצמצמו את המהלכים לתבוע את ישראל על פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי ויחדלו מגינויים של ישראל באו"ם. זאת, על מנת לאפשר לממשל של הנשיא טראמפ להתחיל בקידום תהליך שלום בין הצדדים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"אנחנו לא נציב את ההתנחלויות כנושא המשמעותי ביותר בתקופה הקרובה", אמר מוחמד מוסטפה - מי שמשמש כיועץ כלכלי בכיר לעבאס וכיהן בעבר כסגן ראש הממשלה בגדה. "אנחנו חושבים שזה נכון להתמקד עכשיו בהענקת צ'אנס לממשל טראמפ החדש".

גרינבלט ונתניהו, ארכיון (צילום: רויטרס, חדשות)
נתניהו ושליח טראמפ למו"מ, גרינבלט | צילום: רויטרס, חדשות

מאז שהושבע לתפקיד בינואר, טראמפ חוזר על עמדתו לפיה הוא מתכוון להשיג "דיל אולטימטיבי" שיפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאז נפגש הנשיא עם נתניהו ועבאס בוושינגטון והגיע לאחרונה לישראל ולרמאללה, שם דן עם המנהיגים על הצורך בקידום תהליך השלום. טראמפ אף מינה את ג'ייסון גרינבלט לתפקיד השליח האמריקני למו"מ, והוא נפגש לא מעט פעמים עם בכירים בשני הצדדים.

בשבוע שעבר דיווחנו בחדשות 2 כי הפגישה בין טראמפ לאבו מאזן ברמאללה הייתה "לא נעימה" וכי הנשיא האמריקני האשים אותו במעורבות בהסתה נגד ישראל. מקור אמריקני שנחשף לפגישה בין הצדדים סיפר שטראמפ אף צעק על אבו מאזן בפגישה וטען כי רימה אותו. "דיברת איתי על שלום אבל הישראלים הראו לי שאתה באופן אישי נותן יד להסתה".

מועד פרסום תכנית המאה - יידחה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ, חדשות)
ההתנחלות אלפי מנשה. 2,000 יחידות דיור חד | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ, חדשות

אלא שנראה כי הלחץ האמריקני עובד ושני הצדדים מבינים כי אין ברירה אלא להתפשר. לפני בואו של טראמפ לארץ אישר הקבינט שורה של הקלות כלכליות לציבור הפלסטיני, שהוצגו בהמשך לראש הממשלה ראמי חמדאללה בפגישתו עם שר האוצר משה כחלון.

בנוסף, למרות שהשבוע אישרה ועדת התכנון בנייה של 2,000 יחידות דיור חדשות בשטחים, שחלקן מחוץ לגושי ההתנחלויות, ראשי המתנחלים זעמו על כך שמדובר במספר מצומצם יחסית ממה שהובטח להם. באופן עקבי, הבית הלבן מתייחס לבנייה בשטחים לא כאל "מכשול לשלום" אלא כמשהו שצריך להיות מרוסן באופן יחסי כדי לאפשר בסופו של דבר את קידום פתרון שתי המדינות.