המשבר עם ארה"ב נמשך - והביקורת בישראל על התנהלות נתניהו נמשכת: הלילה (בין שלישי לרביעי) הודיע הבית הלבן כי יתנגד לתוספת לסיוע הביטחוני לישראל. בבית הלבן אף הדגישו כי יטילו וטו על הבקשה של הקונגרס להגדיל את הסיוע ב-455 מיליון דולרים לשנת התקציב 2017. באופוזיציה מיהרו לקרוא לנתניהו לחתום על הסכם הסיוע ולפעול לסיום המשבר עם ממשל אובמה. מספר נבחרי ציבור האשימו את התנהלות נתניהו בפגיעה באינטרסים הביטחוניים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
יו"ר האופוזיזציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, טען בתגובה לדיווחים כי "הסיוע האמריקני חיוני להגנה על אזרחינו ועכשיו, בגלל משחקי האגו של ראש הממשלה, אנחנו מאבדים חלק קריטי ממנו". הרצוג הוסיף כי "הריב ההזוי עם בעלת הברית החשובה ביותר שלנו מגיע היום לפיצוץ, כעת אזרחי שדרות וקריית שמונה עלולים לשלם את מחיר היהירות של נתניהו וחוסר האחריות שלו בקשר עם ארצות הברית ובמיוחד עם הבית הלבן".
הרצוג, שעד לאחרונה ניהל מגעים להצטרפות לממשלת נתניהו, הוסיף כי "אם ישראל תישאר במלחמה הבאה ללא מערכת הגנה אווירית אפשר כבר כעת להקים את ועדת החקירה שתבדוק איך נתניהו מקבל החלטות על ביטחון ישראל". מס' 2 במחנה הציוני, ח"כ ציפי לבני, הוסיפה: "כואב לראות את ביטחון ישראל נפגע בגלל יחסים עכורים עם הממשל האמריקני". בכנס עשור למלחמת לבנון השנייה באוניברסיטת בר אילן אמרה כי "גם מי שחושב שזה בסדר שראש הממשלה תוקף את נשיא ארהב, רואה היום את הנזק של הגבלת הסיוע לישראל. מקווה שהעניין ייפתר".
לפיד: "לחתום, לא לחכות לממשל הבא"
לא רק הרצוג מתח ביקורת על ההתנהלות שהובילה להודעת הבית הלבן: יו"ר מפלגת 'יש עתיד' יאיר לפיד הביע דאגה עמוקה ממצב הסיוע. "הודעת הבית הלבן מחדדת את הצורך לפעול, תוך כדי שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלנו, לחתימה על הסכם הסיוע הבטחוני בהקדם האפשרי. אמרתי את זה פומבית, לא אחת, ואמרתי זאת בשיחות סגורות עם האנשים הרלווונטים בארה"ב ובישראל - לא לחכות לממשל הבא, אסור לקחת סיכונים בכל הנוגע לביטחון הלאומי של מדינת ישראל".
לפיד הוסיף כי "צריך לפעול לשיקום היחסים עם ארה"ב . הידרדרות היחסים מובילה לכך שנושאים שידענו לפתור בעבר בשיחות סגורות ובמו"מ בין ידידים הופכים לסלעי מחלוקת פומביים בנושאים הכי קריטים למדינת ישראל. אפשר לא להסכים בין חברים אבל צריך לדבר, להסביר ולפעול בכל הדרכים כדי להשיג את ההסכם הכי טוב שאפשר בממשל הנוכחי שיספק לנו את הצרכים הבטחוניים ולא ייפגע בתעשיות הבטחוניות בישראל".
ח"כ נחמן שי, חבר ועדת חוץ וביטחון, טען כי "נתניהו מושך ומושך את החבל וסופו להיקרע. ארה"ב הולכת לקראת ישראל שנים ארוכות, אבל אובמה אינו הקופה הרושמת שלנו. יש גבול כמה אפשר להתמקח ולהתווכח ועד כמה ניתן לסכן את יחסי ישראל-ארה"ב, להקריב את הקהילה היהודית ואת איפא"ק על מזבח התקציב".
גם ח"כ עמיר פרץ הצטרף לביקורת: בריאיון לגלי צה"ל אמר הח"כ מהמחנה הציוני כי נתניהו "יצר משבר אמון קשה מול אובמה. הוא צריך להודות בפה מלא שבגלל ההתנהלות שלו אנחנו משלמים מחיר מאוד קשה". לדבריו, החלטת הבית הלבן "היא פגיעה אסטרטגית בביטחון הלאומי של ישראל". פרץ פנה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אבי דיכטר בדרישה לכנס באופן מיידי את מליאת הוועדה ולזמן לדיון את נתניהו.
ח"כ מייקל אורן (כולנו), שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, אמר כי מדובר ב"כסף שארה"ב משלמת לעצמה. מדובר בפרויקטים כמו כיפת ברזל שמיוצרים שם". אורן הוסיף כי "הקונגרס מייצג את רצונו של העם האמריקאי והוא חוצה ממשלים של נשיא זה או אחר. בעוד שאנו מעריכים את נכונותו של הבית הלבן לחתום על הסכם ביטחוני עמנו לעשר השנים הקרובות, עלינו לכבד ולשמר את יכולתו ורצונו של הקונגרס לחיזוק ביטחון ישראל. בעוד שהאיומים הביטחוניים הצפויים למדינת ישראל במהלך העשור הקרוב עלולים להתגבר. הקשר המיוחד עם הקונגרס יישאר הכרחי לביטחוננו. חיוני לנו לשמור על הזכות לפנות לסיוע עתידי מהמחוקקים האמריקאים".
"שיתופי הפעולה קריטיים לביטחון ישראל"
זלמן שובל, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, התייחס לנושא בריאיון לגלי צה"ל והסביר כיצד היה פועל: "הייתי חותם על ההסכם ומודיע כבר היום שבעתיד ננהל מו"מ עם הממשל הבא". לדבריו הצטרף עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר: "ראש הממשלה מהמר על ביטחון ישראל. המדיניות שהוביל מביאה לכך שאנחנו נלחמים על הסיוע, מלחמה שאפשר היה למנוע".
בשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק אמרו בתגובה כי הם מאוכזבים עמוקות מהצעדים האחרונים של הממשל. "הקונגרס הגביר את המימון מעבר לדרישות הממשל בתמיכת נציגים משתי המפלגות במשך שנים רבות", נטען בהודעת השדולה. "שיתופי הפעולה כגון טיל החץ וכיפת ברזל הם קריטיים להגנת ישראל - אנו מריעים למאמצי הקונגרס וקוראים לתקצוב מלא של התוכניות הביטחוניות".
בהודעה שפרסמה מחלקת הניהול והתקציב בבית הלבן נכתב כי בהקשר לשאלת הסיוע הצבאי לישראל, הממשל "מתנגד לתוספת של 455 מיליון דולרים מעל בקשת התקציב לשנת 2017 עבור רכש ישראלי להגנה מפני טילים ולשיתוף פעולה עבור תכניות בפיתוח".
"אם תוגש ההחלטה לנשיא, יועציו הבכירים ימליצו לו להטיל עליה וטו", נכתב במסמך, "הממשל מתנגד להכנסת הנחיות אידיאולוגיות החורגות מסמכות החקיקה התקציבית". יש לציין כי בהחלטה סעיפים רבים נוספים מלבד ההחלטה להגדיל את הסיוע התקציבי לישראל, בהם שלל קיצוצים לתקציב הביטחון האמריקני עצמו.