לא רק צרפת: היוזמה החדשה מפריז, שמאיימת להכיר במדינת פלסטין באופן חד צדדי, מצטרפת לשורת עימותים פומביים בין ישראל למספר מדינות. בעוד חלק בוודאי יאשימו את "הצונאמי המדיני" של הפלסטינים, אחרים עשויים להצביע על היעדרו של שר חוץ במשרה מלאה או היעדר יוזמה ישראלית מול הפלסטינים. המשבר המדיני - קווים לדמותו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כבר בסוף 2014 יזמה צרפת החלטה באו"ם שתציב תאריך יעד לסיום המשא ומתן, על מנת להגיע להסכם מסגרת. בישראל דחו את היוזמה וביקשו את עזרת ארה"ב בסיכול ההחלטה באמצעות וטו, והמאמץ הצליח - לפחות זמנית. במקביל אושרה בפרלמנט הצרפתי הצעת חוק לא מחייבת להכיר בפלסטין.
בחודש אוקטובר האחרון, כאשר גל הטרור החל להשתולל, צרפת הציעה להציב כוח בינלאומי בהר הבית על מנת להרגיע את הרוחות - צעד שהתקבל בזעם בישראל: השגריר בארץ זומן לשיחת נזיפה, ובמשרד החוץ טענו כי יוזמה זו "שומרת על שתיקה בנוגע לסיבה האמיתית לגל הסכינאות - הסתה נגד ישראל".
עימות גלוי עם שוודיה, התקרבות לטורקיה?
שרת החוץ השוודית מרגוט וולסטרום, שמאז כניסתה לתפקיד הובילה קו פרו-פלסטיני, שבה והצהירה לאחרונה כי "יש לחקור האם ישראל הוציאה להורג פלסטינים" – וכיוונה בדבריה בין השאר למקרים בהם מחבלים נורו בזירת הפיגוע.
בעקבות הדברים ננזף השגריר השוודי, וישראל אף הצהירה כי "לאור העמדות המזיקות וחסרות הבסיס של השרה, הוציאה עצמה שוודיה בעתיד הנראה לעין מכל תפקיד או שמץ של תפקיד באשר ליחסי ישראל והפלסטינים".
עוד קודם לכן שוודיה הכירה בפלסטין - אחד ההישגים הראשונים של הצונאמי המדיני הנוכחי - ומחתה על מדיניות החוץ הישראלית במספר מקרים. גם צרפת וגם שוודיה, כחלק מהאיחוד האירופי, מחויבות לסמן מוצרי התנחלויות על פי החלטת נציבות האיחוד - כצעד נוסף שהחריף את העימות המדיני.
היחסים הטעונים מול טורקיה נמשכים, למרות הדיווחים האופטימיים על פשרה בנושא המרמרה שתשים קץ לעימות הפומבי. באנקרה הדגישו כי עדיין אין הסכם שיאפשר נורמליזציה, בעוד בישראל מקווים שהאישור לייצא גז יקרב בין המדינות. בינתיים, בישראל לא מיהרו לגנות את הפיגוע באיסטנבול – למרות דעתם של חלק מבכירי הממשל - ושר הביטחון יעלון אף האשים לאחרונה את טורקיה בסיוע לדאע"ש. עם זאת, בסוף השבוע פורסם כי נציגי ישראל וטורקיה ייפגשו בקרוב.
לאחר ההכרה הברזילאית בפלסטין: משבר השגריר בפתח
גם מול ברזיל הולך ומעמיק השבר, שהחל בעקבות מאמץ של תנועת החרם (BDS): השלטונות במדינה מסרבים בינתיים לאשר את מינויו של דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, לתפקיד השגריר - מכיוון שהוא מתגורר מעבר לקו הירוק. דיין הצהיר כי לא יוותר על המינוי, ונתניהו החליט כי ישראל לא תציג מועמד אחר.
מדינות נוספות שנמצאות במחלוקת פומבית עם ישראל: יוון הכירה לאחרונה במדינת פלסטין ומסמנת מוצרים לפי הנחיית האיחוד; ניו זילנד הודיעה כי תקדם יוזמה מדינית באו"ם לחידוש השיחות בין ישראל לפלסטין - צעד שזכה לגינוי ונזיפה מצד ישראל; גרמניה, למרות הקשרים הענפים והסיוע הביטחוני, מחויבת גם כן לסמן מוצרים; איסלנד ותאילנד הכירו בפלסטין בשנים האחרונות, ולפניהן ואיתה גם ברזיל וארגנטינה.
מדינות האיחוד האירופי, כאמור, מחויבות לסמן את מוצרי ההתנחלויות באופן שונה מהסימון הניתן למוצרים ישראלים. כמו כן, החלטה שאושרה החודש קובעת כי הסכמים בין מדינות האיחוד לבין ישראל לא יחולו על יהודה ושומרון.
גם הקשר עם הידידה הגדולה ארצות הברית ידע מספר משברים לאחרונה, בהם העימות על תכניות בנייה ביהודה ושומרון ועד "חידוד ההנחייה" לסימון מוצרים מההתנחלויות בדומה לצעד האירופי. למרות זאת, הסיוע הביטחוני צפוי לגדול וגם מזכיר המדינה קרי הודה כי "לא סביר" שיושג הסכם עד תום כהונתו של אובמה - אמירה שמסמנת אולי את הפסקת הלחצים המדיניים בנושא זה.
