ביום חמישי האחרון הודיעה מפלגת העבודה על הקפאת הקמפיין לקראת הבחירות לכנסת ה-19 באופן רשמי. במכתב ששלחו לחברי הכנסת, למזכירי הסניפים והמחוזות ולמועמדים בפריימריז, ביקשו יו"ר המפלגה שלי יחימוביץ' ומזכ"ל המפלגה חיליק בר, כי יקטעו לאלתר את כל ההכנות והמעורבות הפוליטית שאמורות בשלב זה להיות למעשה בנקודת הרתיחה שלהן. "עכשיו, כאשר מתנהלת מערכה, עלינו לנהוג ברגישות ובאיפוק. אנחנו מבקשים מכם כי בימים הקרובים, לאור המצב, תדחו את הכינוסים היזומים על ידכם הקשורים לפריימריז, ואם הנכם מוזמנים לאירועים המאורגנים על ידי גורמים אחרים - אנא העמידו אותם על הצורך לדחות את האירוע והקפידו לא להשתתף בו בעצמכם".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אלא שלמרות הבקשה הנחרצת הזו, עושה רושם שהקמפיין דווקא לא הואט. אולי אפילו ההפך. אמנם, רוב הכינוסים הפוליטיים אכן בוטלו או נדחו, אך שטף הברברת באמצעי התקשורת מאפשר לחלק מחברי הכנסת והמועמדים החדשים להעביר את חוגי הבית שלהם - אל תוך המסך. הדוגמאות הן רבות: במפלגת העבודה אפשר לראות שחבר הכנסת עמיר פרץ הוא מרואיין מבוקש בימים אלה, ובצדק.
פרץ, שיזם ודחף את פרויקט מערכת "כיפת ברזל", מקבל הרבה דקות מסך בראיונות תחת כל עץ רענן. ונאמר שוב, בצדק. כמוהו, גם חבר הכנסת פואד בן אליעזר, שר הביטחון לשעבר, עושה לילות כימים באולפני הטלוויזיה. גם המועמד החדש עמר בר לב, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוזמן בימים האחרונים על תקן "פרשן" לבימות שונות בתקשורת. חבר הכנסת נחמן שי, שעבר לאחרונה מקדימה למפלגת העבודה, פוקד אף הוא את התקשורת כדי להציע, כמו אז במלחמת המפרץ, אז שימש כדובר צה"ל, "לשתות מים ולהירגע".
באורח פרדוקסלי, דווקא מפלגת העבודה, שנחבטת על ידי התקשורת בכך שאינה מציגה אג'נדה מדינית-ביטחונית, דחפה אל תוך הסלון הביתי של תושבי ישראל את כוכביה הביטחוניים. ובכך לא די. גם אלה שלא שימשו כשרי ביטחון או מפקדי סיירת רלוונטיים יותר מתמיד. הנה לדוגמא, יו"ר המפלגה יחימוביץ' סיירה פעמיים ביישובי הדרום וכמובן גם באמצעי התקשורת רשמה נוכחות לא מועטה. השבוע היא תמשיך את הסבב. היום, למשל, היא מתארחת בקיבוץ בארי, שסופג רקטות חדשות לבקרים, ולא רק בסבב ההסלמה האחרון. בימים שבהם התותחים רועמים - מחיר החלב לא עולה וועדי העובדים נמצאים במקלטים, אין ברירה, אלא לבוא היישר אל המקלט עצמו.
מתגייסים ומתראיינים
אגב, בעבודה מוכיחים בימים הללו שאפשר גם לבטל קמפיין פוליטי, ובו זמנית לנהל אותו בקפדנות. אמיר קורן ממטה ההסברה של המפלגה, שלח אמש הודעה לעיתונות ובה כתב, כי "במהלך 24 השעות האחרונות, גויסו למילואים רבים מאנשי הארגון וקמפיין הבחירות של המפלגה. בין היתר כבר גויסו - המתמודד בפריימריז איציק שמולי, מנהל הקמפיין איתי בן חורין, ראש האגף למשימות מיוחדות יאיר פינק, מתאמת פעולות מטה הבחירות הדס גרינוולד, דובר הקמפיין אמיר קורן, וראש צוות מתנדבי הדיגיטל עמיחי סרגובי". העיקר שהקמפיין נעצר. בדרך לעצירה, נוציא הודעה שהוא נעצר וגם גויס למילואים.
לא רק במפלגת העבודה הקמפיין ש"נעצר" - ממשיך במלואו עוזו. שטף הדיווחים בתקשורת מאפשר לכמה דמויות פוליטיות להשיג רווח פוליטי משמעותי. בראש ובראשונה אפשר למנות את שר הביטחון אהוד ברק. כמובן, אין הכוונה לומר שהמבצע לא נעשה משיקולים ענייניים, אך ברור הוא שברק הוא המרוויח הגדול מן האירועים. בכל זאת, מר ביטחון. גם ראש הממשלה נתניהו, ששולח את דובריו לתקשורת כדי לספר על שיחותיו האינטימיות עם מנהיגי העולם, לא יוצא בהפסד, בינתיים, מן המערכה. השר להגנת העורף, שכשנכנס לתפקידו כולם בכלל דיברו על איראן, לא האמין שבסוף הוא "ירוויח" דווקא בגזרת עזה.
אבל לא רק הם. נוכח המציאות התקשורתית שמלווה 24-7 את האירועים, בין אם בצדק ובין אם לאו, עושה רושם שכולם מרוויחים. כמעט כל פוליטיקאי, בין אם הוא "חברתי" ובין אם הוא "מדיני-ביטחוני", התבקש לפחות פעם אחת לעלות לשידור ברדיו, להגיב לידיעה באינטרנט או למלא את אולפני הטלוויזיה הגדושים. לחלק מהם, לא נעים לומר, לא תמיד יש משהו חכם כל כך לומר. אבל כשצריך למלא את האולפן, לא תמיד המלל הוא המשמעותי, אלא הגודל. כמה שיותר גדול - יותר טוב. הפריימריז, כך מסתמן, עברו ב"עמוד ענן" - היישר אל תוך האולפן.