החוויות הקשות משבי חמאס: החטופים ששוחררו במהלך הימים האחרונים מספרים למשפחותיהם על מה שעברו מאז נלקחו בכוח לתוך עזה. הם מתארים את התנאים ומדברים על המחבלים, אבל גם נזהרים בשל הדאגה לשבויים שעדיין מוחזקים בידי ארגון הטרור. מורן אלוני, אחיהן של דניאל אלוני ושרון קוניו-אלוני, מספר היום (שלישי) ל-N12 מעט ממה ששמע מבני משפחתו.
"הן היו בתנאים ששום בן אנוש לא צריך לחיות בהם - בין אם זה במנהרות ובין אם זה במקומות מסתור אחרים שאליהם הובלו בידי החוטפים", אומר מורן. לדבריו, בנות המשפחה שחזרו מהשבי הרגישו שהחוטפים מבינים את החשיבות בהחזקתם בחיים של השבויים: "החוטפים פעלו מתוך הבנה שהם צריכים לשמור על הקלף שלהם בחיים. יחד עם זאת היה פה גם הרבה עניין של מזל, ועל איזה חוטף נפלת".
דניאל אלוני חזרה בפעימה הראשונה יחד עם בתה אמיליה אלוני, ואחותה שרון-קוניו חזרה בפעימה נוספת עם בנותיה התאומות אמה ויולי. "תודה לאל, הן יחסית בסדר", סיפר מורן על אחייניותיו. "אני לא חושב שאף ילד בגיל הזה צריך להיות עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים ועם רזון, אבל כך הן חזרו אלינו. צריך כל הזמן לזכור שהן עברו שבי, שבי של 52 יום - ואני בכלל לא מדבר על זה שאבא שלהן לא חזר איתן".
דניאל אלוני בת ה-44 ובתה אמיליה בת ה-5 חזרו ביום ראשון לביתן ביבנה. תושבי העיר המתינו להן בצד הדרך ונופפו בדגלי ישראל, בעוד שהן מחייכות בתוך הרכב, מודות ומנופפות לכל מי שהגיעו למקום. בשמחה רבה התושבים קראו: "איזו התרגשות, ברוכות הבאות". שרון בת ה-34 נחטפה יחד עם בעלה דוד והתאומות אמה ויולי בנות ה-3 מביתם בניר עוז, וחזרה אמש בפעימה הרביעית יחד עם בנותיה - אך ללא בעלה.
בערב חג שמחת תורה, התקבצו כל בני משפחת קוניו-אלוני לארוחת חג משפחתית בביתה של הסבתא סילביה בקיבוץ ניר עוז. למחרת, השמחה התחלפה בתופת ואימה. 8 בני משפחה נחטפו בידי מחבלי חמאס לתוך רצועת עזה. מלבד שתי האחיות ובנותיהן, נחטפו גם דוד קוניו ואחיו אריאל יחד עם בת זוגו, ארבל יהוד, ואחיה - דולב יהוד - ששהו בבית אחר בקיבוץ.