מסיבת הטבע שהפכה לסיוט: החיפוש אחר הנעדרים ממסיבת הטבע ברעים עוד נמשך בשטח ורבים מהניצולים עדיין מתקשים לעכל את השעות הארוכות שעברו מאחורי השיחים, בתוך הבורות, בשקט – כשהמחבלים סביבם טובחים בחברים שלהם. בינתיים, ממדי הטבח במסיבה נחשפים והערב (ראשון) דובר זק"א אמר כי נאספו כ-260 גופות מאזור המסיבה.

במשך שעות ארוכות גל אופיר, רוני שוורצמן ועדן תשובה נלחמו על חייהם בזמן שמחבלים רבים הפכו את מסיבת הטבע שהיו בה למסע טבח. "בשעה שש בבוקר כבר התחילו המון פיצוצים מעלינו, מעל הראש", סיפר שוורצמן, ניצול ממסיבת הטבע. "באותו רגע לא ידענו שזה באמת הולך להיות האירוע שהוא היה, חשבנו עוד התקפה. באמת לא הבנו את גודל הסיטואציה באותו הרגע".

המסיבה שהפכה לסיוט
המסיבה שהפכה לסיוט

"נשארנו שם לפחות עוד 45 דקות, וזה היה המזל שלנו", תיאר. "האנשים שיצאו ראשונים הם לא איתנו, הם נרצחו. התחלנו לראות גופות על הרצפה. היה אוטו פה, אוטו פה, אוטו פה עם שלוש גופות על הרצפה מגואלות בדם".

חברו תשובה שחזר: "אין לנו זמן לחשוב האמת. אתה פשוט עושה מה שנראה לך נכון באותו הרגע, אתה פועל אינסטינקטיבית". אופיר, גם הוא ניצול ממסיבת הטבע, תיאר: "תוך כדי שאנחנו מפרססים ירו עלינו מהצד השני אז שוב פעם פרססנו. ותוך כדי שאנחנו נוסעים דרך הגופות ראינו ממש משני הצדדים של הכביש בין 10 ל-15 מחבלים משני הצדדים ביחד שפשוט התחילו לירות לנו על הרכב".

המסיבה שהפכה לסיוט
המסיבה שהפכה לסיוט

"התכופפנו, נסענו על 150 קמ"ש כמעט, רצינו לפנות שמאלה לכיוון אופקים", המשיך אופיר. "בדיוק על הפנייה היו שם עוד ארבעה מחבלים עם נשקים, במקום לפנות שמאלה המשכנו ישר. ראינו מפעל עם שומר שפתח לנו את השער, ופשוט נכנסנו פנימה והסתרנו את האוטו. היינו בתוך חדר מצלמות שאנחנו רואים את המצלמות של כל המפעל. כל המפעל שקוף, כולו פתוח, אז כל אחד היה צריך לתצפת על כיוון אוויר אחר. כל אחד בעצם תפס פינה, שכב ותצפת על דלת. המחבלים היו בדיוק מבחוץ, על הכביש. שומעים את הרכבים נוסעים, את היריות, את הטילים, הכול מבחוץ על הכביש".

"ניסינו להשיג חילוץ, אף אחד לא בא לחלץ אותנו", סיפר אופיר. "מוקד 100 פשוט אמרו לנו 'תהיו איפה שאתם, תתפללו, אין לנו מה להגיד לכם, פשוט תתפללו, לא יודעים מתי נגיע'. אמרו לנו שהמצב לא טוב, פשוט תישארו איפה שאתם ותתפללו שלא יקרה כלום".

המסיבה שהפכה לסיוט
רמי דוידיאן, שמסייע בחילוץ נעדרים

קשה לדמיין את השעות הארוכות שהעבירו הניצולים מהאירוע הזה. רובם היו מאחורי שיחים, בתוך בורות וצמחייה, ללא מים ומזון, בפחד נוראי, חלקם סבלו מפציעות קשות. "נכנסתי לשירותים הכימיים ופשוט שמעתי דברים נוראיים", שחזר ים אלחרר, ניצול מהמסיבה. "כמה שעות של טבח, פשוט כל מי שהוציא את הראש הם פשוט עברו, הפכו כל מקום, אני לא יודע איך הם לא פתחו את השירותים. הם כל מקום פתחו, את הברים, ואנשים התחבאו בתוך המקררים של הברים. הפכו באמת את כל המקום, מתחת לבמה, זה היה כאילו המפקדה שלהם שם. הם היו שם משהו כמו שלוש שעות".

בהיעדר מענה מכוחות הביטחון, אזרחים רבים וטובים נאלצו לסכן את חייהם ולהיכנס לאזור האש. כך, הצילו רבים. "התקשרו אליי חברים מהיישוב עומר שיש התרעות צבע אדום", סיפר יוסי בן-זיאדנה, נהג הסעות שחילץ אנשים ממסיבת הטבע. "קמתי, לא שטפתי לא פנים ולא כלום, העיקר להחזיר אותם".

המסיבה שהפכה לסיוט
כבר 30 שעות לא ישן. דוידיאן

"הגעתי אליהם וראיתי משהו נורא", תיאר בדמעות. "מה שראיתי שם, שוטר היה פצוע, שתי בחורות זרוקות ברצפה, לקחתי את החבר'ה שלי, האוטו שלי מאושר 14 מקומות, לקחתי כמעט 30, העיקר להציל חיים של אנשים".

רמי דוידיאן, שמסייע בחילוץ נעדרים, סיפר: "הצלתי ילדה עם שישה פלסטינים, הם היו מבוהלים, חשבו שאני משרד הביטחון. העליתי אותם לאוטו, הם ברחו משבע בבוקר, הצלחנו להביא לפטיש מעל איזה 700 איש".

כבר 30 שעות שרמי לא ישן. הוא עדיין מחפש נעדרים ממסיבת הטבע, והטלפון שלו לא מפסיק לצלצל. "הורים מודאגים יוצרים איתי קשר. אני מחפש פרטים של אנשים, אני מחפש כל פיסת נייר לעדכן את ההורים קצת. אני לא בקשר עם הצוותים של צה"ל, אני עושה משהו מיוזמתי, אני הופך כל אוטו פה, כל סלע, כל נייר למצוא אנשים. הנכדה של דוד שלי גם הרוגה, בתוך הבסיס. זה לא פוסח על אף אחד. מאיפה הכוחות, אני לא יודע. כואב. קשה".