בשעה 06:29 בבוקר 7 באוקטובר, שמחת תורה, החלה מתקפת הטרור של חמאס על ישראל בשיגור מטח רקטות על יישובי המדינה. במקביל פרצו מחבלים את גדר הרצועה, חצו אותה והצליחו לחדור למוצבי צה"ל. המחבלים השתלטו על טנק, חטפו את חייליו ואף תיעדו עצמם עליו
7 באוקטובר – כ-3,000 מחבלים חמושים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי חצו את הגבול בשבת השחורה – חלקם בטנדרים לבנים, אחרים במצנחי רחיפה ממונעים, כלים שהפכו סמל המתקפה. הפורעים צמאי הדם פלשו ליישובי העוטף ולבסיסים, אנסו, שיספו ורצחו – ותיעדו רבים ממעשי הזוועה בשידור חי ברשתות
7 באוקטובר – ככל שנקפו השעות והימים, כך החלו להתברר ממדי האסון. המחבלים לא רק רצחו, אנסו, התעללו בחיים ובנרצחים ובזזו, אלא גם חטפו חיילים ואזרחים, ובהם קשישים, נשים, ילדים ותינוקות. ישראל מעריכה כי ברצועה מוחזקים 239 חטופים, 18 מהם – קשישים מעל גיל 75. ארבע חטופות שוחררו בידי חמאס, ואחת חולצה במבצע של ישראל
7 באוקטובר – לפי הנתונים הרשמיים, בידי ארגון הטרור ברצועה 38 חטופים עד גיל 18 (כולל) – עשרה מהם מתחת לגיל 6. החטוף הצעיר ביותר הוא כפיר ביבס, שנחטף כשהיה בן תשעה חודשים. אחרי חודש בידי חוטפיו הוא כבר מציין עשרה חודשים
7 באוקטובר – בשבת השחורה הופעלו בישראל 4,299 אזעקות. מאז תחילת המלחמה שוגרו מעזה 12–15 אלף רקטות, והעיר המטווחת ביותר עד כה היא אשקלון. בתמונה: אזרחים מתפנים מעיר החוף תחת מטח הטילים ב-7 באוקטובר
7 באוקטובר – קיבוץ ניר עוז הוא היישוב שספג את הפגיעה הקשה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה במתקפת הטרור הקשה. יותר ממאה מחבריו נרצחו או נחטפו – רבע מכלל תושביו. המחבלים שהו בתחומי ניר עוז שעות ארוכות, בזזו ורצחו משפחות – ובפרט זקנים, נשים, ילדים ותינוקות – והציתו את הבתים על יושביהם, בזמן שחלקם היו כלואים בממ"דים. עד שהגיעו כוחות הצבא לקיבוץ, המחבלים כבר הספיקו לבזוז ולעזוב, וגודל הזוועה בלתי נתפס
9 באוקטובר – בעת המתקפה פשטו עשרות מחבלים על פסטיבל המוזיקה נובה, שהתקיים ליד קיבוץ רעים. הם רצחו לפחות 270 מהמבלים וחטפו אחרים – פיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל. המוני כלי הרכב הירויים והשרופים שנותרו ימים ארוכים בשבילי הכניסה למתחם היו מעין אנדרטה מצמררת ודוממת לאירוע הדמים
9 באוקטובר – מאז תחילת המלחמה פונו מבתיהם 126 אלף מתושבי ישראל. חלק מתושבי הדרום והצפון עזבו את הבתים אף שלא נקראו להתפנות באופן רשמי בשל החשש מהמצב הביטחוני, ולפי ההערכות כרבע מיליון מתושבי המדינה, מהדרום ומהצפון, עזבו את בתיהם
9 באוקטובר – שלושה ימים נדרשו לכוחות צה"ל כדי להחזיר את השליטה ביישובים שכבשו המחבלים. בכפר עזה התברר היקף החורבן רק ביום רביעי
11 באוקטובר – רק אחרי שהצליחו כוחות צה"ל לטהר את היישובים ממחבלים החלו ממדי ההרס להתברר. מרצחי חמאס הצליחו לחדור ל-31 יישובים בדרום, למסיבה ברעים – ולבסיסי צה"ל הסמוכים לגבול. בקיבוץ בארי צנח מספר התושבים מ-1,200 ל-1,085 אחרי 7 באוקטובר
11 באוקטובר – בזמן שהתושבים ששרדו מן המתקפה פונו מבתיהם למלונות ברחבי הארץ, נותרו בתי הקיבוצים השרופים והחרבים לספר את מה שעברו התושבים. המראות היו קשים: גופות מפויחות של תושבים, מכוניות שרופות, מחבלים ירויים מתים בחצרות ובבתים ושרידי חיים שנגדעו
11 באוקטובר – חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה בעזה הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ על הקמת ממשלת חירום לאומית. "שמנו בצד כל שיקול אחר, כי גורל המדינה שלנו מוטל על הכף", אמר נתניהו
12 באוקטובר – עם תחילתה של המלחמה התגייס עם ישראל בהמוניו לטובת המפונים והחיילים. ציוד וארוחות הוכנו, נתרמו, נאספו ושונעו לכל קצווי המדינה. ארגון "אחים לנשק" הודיע כי הוא משהה את פעילות המחאה שלו נגד מדיניות הממשלה והמהפכה המשפטית והקים חמ"ל סיוע אזרחי ענק. התגייסות האזרחים בלטה על רקע מה שנראה כאוזלת ידם של משרדי הממשלה בסיוע למפונים והטענות שחסר ציוד בצה"ל
17 באוקטובר – כשעתיים אחרי שהחל המטח הראשון לעבר ישראל התחיל צה"ל לתקוף ברצועה מהאוויר. ומאז הופצצו למעלה מ-13 אלף מטרות של חמאס. לטענת חמאס, 10,000 פלסטינים נהרגו עד כה ו-24 אלף נפצעו, חלק מהם משיגורי רקטות כושלים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי. ב-17 באוקטובר האשים ארגון הטרור כי מאות פלסטינים נהרגו במהלך תקיפה ישראלית בבית חולים בעזה. התקשורת הזרה מיהרה לאמץ את ההאשמה, אלא שמהר מאוד התברר שהפיצוץ היה בכלל במגרש החניה הסמוך לבית החולים ונגרם משיגור כושל של רקטה של הג'יהאד האיסלאמי
17 באוקטובר – בני משפחת קוּץ מכפר עזה נמצאו חבוקים וללא רוח חיים בביתם בקיבוץ. חמשת בני המשפחה – ההורים אביב וליבנת והילדים רותם, יונתן ויפתח ז"ל – נטמנו בבית העלמין בגן יבנה. אלפים השתתפו בהלוויה. קוץ, סימן טוב וקפשיטר הן שלוש משפחות שנרצחו בשלמותן במתקפת חמאס
18 באוקטובר – אחרי הנאום ההיסטורי שנשא, נאום שריגש את כל המדינה, ביקר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, השתתף בישיבת הקבינט, והתחייב כי ארה"ב תמשיך לעמוד לימינה. ביידן גם התחייב לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים – ונפגש עם רחל אדרי מאופקים, שהוחזקה עם בעלה כבת ערובה בביתה בידי מחבלים במשך 15 שעות. אדרי סיפרה שהצליחה להסיח את דעתם של המחבלים בעוגיות, בקפה ובעזרת שירים של ליאור נרקיס
27 באוקטובר – שלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, צה"ל מגיע לשלב חדש בלחימה – הכניסה הקרקעית לרצועת עזה. לאחר תקיפות כבדות מהאוויר צה"ל נכנס לתמרון הצבאי בכוחות שריון, חי"ר והנדסה, ומנהל קרבות עזים ברצועה. הכוחות נעזרים גם בחיל האוויר, המחפה עליהם בשטח. מאז תחילת התמרון הקרקעי נפלו ברצועת עזה 30 מלוחמי צה"ל
29 באוקטובר - בזמן הפעילות הקרקעית: ישראל הצליחה לחלץ חיילת שנחטפה לרצועת עזה. התצפיתנית אורי מגידיש, שנחטפה מבסיסה בנחל עוז, שבה לביתה לאחר 24 יום ברצועה בפעילות משותפת של השב"כ וצה"ל. לאחר השחרור נפגשה עם משפחתה והתקבלה בחגיגות בעירה קריית גת
29 באוקטובר – זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הבטיח חסן נסראללה כי "המערכה תתרחב ליותר מחזית אחת", וכבר ב-8 באוקטובר החל לשגר רקטות ופגזי ארטילריה לעבר עמדות צה"ל. מאז ביצע חיזבאללה 133 תקיפות על ישראל. 63 מאנשי ארגון הטרור בראשותו חוסלו. עשרה ישראלים נהרגו, ובהם חיילים שהוצבו בגבול. תושבי יישובים רבים בגבול הצפון פונו מבתיהם עד לסיום הלחימה והשבת הביטחון לאזור. השבוע נאם מזכ"ל חיזבאללה והסביר: "מתקפת הפתע היא 100% פלסטינית, לא ידענו עליה"
31 באוקטובר – החוּת'ים, ארגון טרור הפועל בתימן בחסות איראן, פתח גם הוא חזית נגד ישראל. מאז תחילת הלחימה זוהו ארבע תקיפות מצד הפלג הקיצוני על ישראל, שכללו שיגור טילים וכטב"מים לעבר אילת ויורטו מחוץ לתחומי ישראל
5 בנובמבר – מאמץ זיהוי הנרצחים והנופלים עדיין לא נגמר, גם חודש אחרי המתקפה הרצחנית: עד כה זיהתה משטרת ישראל בתחנת ריכוז החללים במחנה שורה 834 אזרחים שנרצחו במלחמה. 736 מהחללים כבר הועברו לקבורה. מלאכת הזיהוי קשה מנשוא, מצבן של חלק מהגופות לא מאפשר זיהוי ודאי ואנשי המכון לרפואה משפטית עושים לילות כימים כדי להגיע לזיהוי ודאי של כל נרצחי מעשי הזוועה של חמאס
6 בנובמבר – דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי הצהיר בתקשורת: "לוחמינו השלימו את כיתור העיר עזה – מוקד הפעילות של חמאס". בעקבות הכיתור הגביר צה"ל את התקפותיו על מוקד השליטה של ארגון הטרור. בצבא מעריכים כי כיתור העיר הגדולה ברצועה, ואיגופה מכל כיוון, ילחצו על עיקר הכוח של חמאס לצאת מהמנהרות ולהילחם, למות בתוכן או להיכנע
6 בנובמבר – עם התקדמות כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה, הקריאות של ישראל לעזיבת האזרחים את שטח העיר עזה ופרווריה גוברות. כמיליון פליטים עזתים התפנו לדרום הרצועה ושוהים במתקני אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים), בבתי ספר ובמחנות מאולתרים. ישראל ממשיכה לפעול להעברת האוכלוסייה האזרחית לדרום הרצועה בבטחה – אך חמאס דורש מהתושבים, לפעמים גם באמצעים אלימים ובאיומי אש חיה: "הישארו על האדמה"
7 בנובמבר – מאז תחילת המלחמה נפלו 348 חיילי צה"ל. הולך ומתברר המחיר הכבד שהישראלים משלמים למען ביטחונם ועל החיים בארצם, וברור שגם לכניסה הקרקעית לרצועה, ולהמשך הלחימה, יהיה מחיר כבד עד להשגת מטרות המלחמה