ראש המוסד לשעבר יוסי כהן הסביר אמש (שני) בריאיון לחדשות 12 כי קיים מתח רב בין הרצון לנצל הזדמנויות לשחרור החטופים, לבין ההחלטה להיכנס קרקעית לרצועת עזה. ״זהו מתח קשה. מצד אחד, הצבא ממשיך להתכונן לכניסה קרקעית, ומנגד, יש הזדמנויות שאי אפשר לוותר עליהן לשחרור חטופים״, אמר. ״הדרג המדיני צריך להכריע בסוגיות האלה ברמה היומיומית".
כאשר נשאל כהן אם הממשלה מעכבת כניסת כוחות רגליים לרצועה, הוא השיב: "אני לא חושב שיש עיכוב. אני לא חושב שהממשלה חוששת לצאת למהלך, אני משוכנע שלא. ממשלות ישראל בעבר ידעו להכין את הצבא לפעולה צבאית קרקעית. אם צריך זה יקרה גם הפעם. אנחנו צריכים לאפשר לעצמנו את הזמן המירבי האפשרי כדי להגיע למוכנות מקסימלית".
"אל לנו למהר, מאחר שאנחנו בגיוס מילואים מאוד מסיבי״, הסביר. ״מילואימניקים, שבדרך כלל נמצאים בשגרה, עוברים מ-0 למאה כשהם נדרשים פתאום לעבור מאווירה אזרחית מוחלטת לאווירה צבאית מוחלטת. צריך להתאמן, להשיג ציוד, להכין הכול לקראת המשימות הפרטיות של כל אחת מהחטיבות והגדודים מכאן ואילך. לכן, הדבר הזה בעיניי הוא לא באמת עיכוב. המצור על הרצועה - קריטי וחיוני, הוא חייב לעשות את עבודתו״.
עוד הסביר כהן כי לפני שנכנסים לשטח - צריך ללמוד אותו. ״השטח רווי בהמון הפתעות פוטנציאליות״, אמר. ״מדובר בשטח שלא נמצא בשליטתנו בצורה מוחלטת. המודיעין חייב להתעדכן לפני הכניסה. ברגע שצה"ל ייקרא - צה"ל מוכן ויעשה את עבודתו״.
על הידיעה שפורסמה אתמול, לפיה מתנהל מאמץ לשחרור 50 חטופים בעלי אזרחות זרה, אמר כהן כי להערכתו זו אינה ידיעה מדויקת. ״יכול להיות שאני לא מכיר הכול, יכול להיות שאני שוגה״, הודה. ״הרי זה לא באמת אזרחות זרה לבדה, אלא בנוסף לאזרחות ישראלית. מדינת ישראל, כרגע ובכל רגע נתון מאז היוודע גודלו של האסון וכמות החטופים לתוך רצועת עזה, עושה כל הזמן מאמץ בלתי רגיל כדי להביא את כולם הביתה״.
״כניסה קרקעית לרצועת עזה עלולה לדחות את קצב הדיונים בעניין החטופים״, ציין כהן. ״צריך להבין, האירוע מצידנו קדוש, ומצידם אולי מעין סחר שכזה. החמאס והג'יהאד האסלאמי לא מעבירים אלינו רשימות חטופים לבחירה. אנחנו מגיבים להזדמנויות שאנו רואים בשטח, גם על פי הדרישות שלנו, שאומרות הכול. כולם. כולן. וכמה שיותר מהר״.
בריאיון, כהן אף טען כי הוא לא חושב שישראל נענית לתכתיבים, אך הוסיף: ״אני קשור ועובד באופן הכי הדוק שאפשר עם המטה לשחרור החטופים שמנהל תת-אלוף גל הירש ועם המטה של משפחות החטופים. כל המנגנון יחדיו מנסה לוודא שאנו מקבלים את כולם הביתה וכמה שיותר מהר. ראינו סרטונים מזעזעים של פצועים וחולים, של זקנים מצד אחד ומצד שני תינוקות בני חודשים ספורים. כל הדבר המזעזע הזה צריך לבוא לידי פתרון שמבסגרתו אנחנו רוצים את כולם בבית. אני מקווה מאוד שזה יתאפשר״.
על השמועות בנוגע למתח בין הדרג המדיני למערכת הביטחון אמר ראש המוסד לשעבר: ״אני חייב לומר שאין מתיחות להתרשמותי. באתי במגע עם הדרג המדיני, אני לא מכיר שמישהו יטען מתוכנו כרגע 'אנחנו לא בוטחים בצד א' ולכן צד ב' ערכי או חשוב יותר' או הפוך מכך".
כהן הסביר כי סוגיית החטופים מנוהלת ברמה היומיומית, שעה אחר שעה, ולעיתים אף דקה אחר דקה. ״כשיש הזדמנות שעולה, לעיתים נדמה שהיא מעכבת״, הסביר. ״אני טוען שהמדינה לרגע שמה בצד את הכניסה הקרקעית כדי למצות הזדמנות של שחרור חטופים. כל הזדמנות היא דרמטית״.
לאחר שמונה גל הירש לתפקיד מתאם השבויים והנעדרים סיפר כהן כי הוא מכבד את החלטתו של ראש הממשלה. ״לא נפגעתי״, הוא אומר. ״נדרש מכולנו להתייצב לצד אלה שמחזיקים כרגע בתפקידים ולתרום כמיטב יכולתנו. אני לא נעלב כי אני לא חושב שההחלטה היא נכונה או לא נכונה בעת הזאת. אני חושב שהביקורת כרגע על ההופעה שלו מול השגרירים הזרים צריכה לרדת למדרון אחורי. אני מציע לעצור את הביקורת הציבורית הנוקבת, אולי לעיתים נוקבת מדי, ולהניח לאיש ולצוותו לעשות את עבודתו נאמנה. יודע שהוא נכנס לתפקיד בלב שלם וברצון טוב: הצלחתו היא הצלחתנו״.
לכהן יש אף יחסים באיחוד האמיריויות ובקטאר. לדבריו, הוא מנסה להעזר בהם בסוגיית החטופים כמיטב יכולתו. ״לא אוכל לפרט״, הוא אומר״, אך אני כמובן משתמש במיטב יכולתי וקשריי גם כדי קודם כל להעביר את גודל האירוע שקרה לנו, את גודל האסון ועוצמת הזוועה שגרמו לנו המרצחים האלה.אני אומר לכל מי שרוצה לשמוע את דעתנו, והם רוצים לשמוע את דעתנו, על מה באמת קרה כאן״.
לדברי כהן, יש להמשיך את המצור על עזה במתכונתו הנוכחית - ולא לאפשר הכנסת ציוד. הוא טוען כי המצור משרת אותנו בכל הרמות, גם בנקודות הלחץ שהוא מייצר על הנהגת החמאס וגם כדי לאפשר עסקאות נוספות. ״התגובה הישראלית הנאותה ברמה הצבאית היא לגייס את מיטב הכוחות והמוחות כדי לקדם פני אויב. זה מה שעשינו״.
בעניין של חיזבאללה הוא אומר: ״אני מקווה שגם הם מבינים שאנחנו לא ניכנס למערכה נוספת גם בגבול הצפון, אבל היה ויקרה - אני מקווה שלא יקרה בשל הגירויים הקטנים האלה ובשל ההתגרות. אני מקווה שיישארו מחוץ למערכה הנוספת. אם רוצים לםתוח חזית ולהחריף את עוצמת המאבק שלנו מול כל ארגון וצבא באשר הוא, הרי שחיסול בכירים הוא חלק מהכרזה לפיה אנחנו מחרפים או מעצימים את גודל המערכה. זה לא סוד שנסראללה ברוב ימיו מאז לבנון השנייה מבלה בבונקרים מתחת לאדמה. הוא מתסכל עלינו ואומר, בואו לא ניתן להם את היכולת״.
ראש המוסד לשעבר טוען כי תחקירים בוודאי יתבצעו, על מנת להבין מה קרה לקונספציה ולמודיעין המבצעי. ״אני בטוח שהמדינה כולה צריכה לקבל הסבר מפורט ומנומק. כל אזרח באשר הוא שם את מבטחו בארגוני המודיעין והביטחון, וצריך לדעת שכשהוא עושה את זה הוא מקבל את התוצאה הנכונה״, אמר.
לסיום אמר כהן כי הוא לא חושב שפנינו נשואות למלחמה עולמית, על אף תמיכתה המעשית של ארצות הברית. ״ביידן אמר בדבריו: פשוט אל. הוא יודע שאין לנו לאן ללכת. אני חושב שמתגבשת הבנה שלדרדר את האזור כולו למלחמה יותר רחבה מכפי שהיא כרגע, זה דבר שהאמריקנים רוצים למנוע״. כשנשאל מי מנהל את המלחמה, ביידן או ישראל, טען כהן כי קבינט המלחמה הישראלי בוודאות מנהל את המלחמה - אך לא ללא ידידתנו הטובה ביותר.