אגם גולדשטיין-אלמוג, שנחטפה לרצועת עזה מביתה בכפר עזה ב-7 באוקטובר סיפרה הבוקר (חמישי) לראשונה בקולה על 51 ימים בשבי חמאס בריאיון לאילנה דיין בגלי צה"ל. היא נחטפה עם אימה חן ושני אחיה הקטנים גל וטל. אביה נדב ואחותה ים נרצחו בתחילת מתקפת הטרור. 

"היינו בטוחים שוויתרו עלינו, שעכשיו רוצים לנצח את המלחמה הזאת. גם על פי דברים ששמענו מהרדיו", שיתפה אגם. היא סיפרה על הפחד ברגעים הראשונים לאחר שנחטפה: "אני זוכרת את הכניסה שלנו לשם, אמרתי לאימא שלי 'אימא הולכים לאנוס אותי', אבל לא באמת הבנתי".

אגם גולדשטיין אלמוג
אגם ואימה לאחר שחזרו משבי חמאס

"עד עכשיו אני לא מבינה שהייתי שם, מרגיש לי שזה סיפור של מישהו אחר, מרגיש לי שלא באמת היה איזה רגע של הבנה של המצב הזה, לא יודעת אם אי פעם נבין באמת שהיינו", היא הוסיפה. "אבל הרגע הזה, אני זוכרת שאמרתי לאימא שהולכים לעשות לי משהו, זה הרגע שהבנתי שבאמת לקחו אותי מהבית ואני פה".

אגם אמרה שהם הבינו מה עלה בגורל אביה ואחותה כשהיו בשבי: "היינו עדים להכל, אבל הייתה איזושהי תקווה שלא. שנחזור ואבא שלי יחכה לנו על כיסא גלגלים. ים כבר ידענו, אבל אבא שלי עוד הייתה איזושהי תקווה קטנה. אבל הרדיו סגר לנו שם. שמענו בדיוק מה שהיינו צריכים לשמוע, שמצטערים על אבא וים וזהו". 

אגם נחטפה יחד עם אימה ושני אחיה הקטנים גל וטל. היא סיפרה כי המשפחה שהתה יחד בשבי ופחדה שיקרה משהו לאחיה הקטנים. "הכי פחדתי מההפצצות של חיל האוויר, הכי דאגתי שאם אנחנו חס וחלילה ניפגע והם יישארו, מה הם יעשו? זה נראה לי הרגעים שהכי פחדתי בשביל גל וטל, וגם אמרתי לעצמי - מה אני לא אגיע ליום הולדת 18? כאילו לפחות עד 18 תנו לי, לגל וטל גם, כל הזמן חשבתי עליהם בקטע הזה. הם כל כך צעירים, חבל".

אגם גולדשטיין אלמוג (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
אגם גולדשטיין אלמוג | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

אגם אמרה שהיא הייתה רוצה למחוק מהזיכרון שלה את המעברים בין מקום למקום שהיו שם - אז הם היו בטוחים שהולכים להרוג אותם. "הייתי רוצה למחוק את זה ממני. לאבד את הביטחון ברמה הכי גבוהה, ולהיות אדיש לזה. לשאול שאלה כאילו היא יומיומית כזאת - 'אתם הולכים להרוג אותי?'. הערך לחיים שלי השתנה, שלהם תמיד היה שונה משלנו, אבל שלי השתנה אחרי דבר כזה". 

לסיום ביקשה אגם להזכיר ולקרוא לשחרור כל אותם חטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס: "אני עוד לא מאמינה שיש אנשים שנמצאים שם אחרי שהחיים כל כך קורים פה, כשיש עוד אנשים שיושבים שם. גדול עליי להבין איך אנשים פה שותים את אותה כוס קפה וחיים את אותם החיים, אחרי שקרה משהו שמשנה סדרי עולם".

"להגיד שהם 'יחזרו עכשיו', זה לא זה - הם באמת צריכים לחזור עכשיו. זאת לא סיסמה, הם צריכים עכשיו, שלא יקרו עוד טעויות". עם זאת היא הוסיפה כי היא כן שמחה "שיש אנשים שממשיכים בחיים שלהם, זה גם מראה על חוזקה מסוימת".