איזו גיבורה: טלי חדד בת 48 מאופקים הייתה בשבת האחרונה בביתה יחד עם בנה איתמר חדד, לוחם בצה"ל. לאחר ששמעו יריות טלי אמרה לבנה: "קח את הנשק שלך ולך להציל כמה שיותר אנשים". טלי לא יכלה לשבת בבית בחיבוק ידיים, התניעה את הרכב ונסעה בעקבות בנה להציל חיים. "הפצוע הראשון שמצאתי היה לצערי בני איתמר, פיניתי אותו מיד למד"א וחזרתי להמשיך את השליחות שלו", היא מספרת.
טלי במו ידיה פינתה פצועים ברכבה, שלוש פעמים נסעה הלוך חזור, תוך סיכון חייה. היא פינתה לא פחות מ-13 פצועים למקום בטוח, ולאחר יום לחימה קשה חזרה כמו אמא לביאה להיות שם בשביל בנה הפצוע שמאושפז כעת במחלקת טראומה בבית החולים איכילוב.
"כשהבנתי שיש פצועים, החלטתי לעשות מעשה ולרוץ להביא את הרכב הפרטי שלי", משחזרת טלי. "התחלתי לרוץ כמה קילומטרים כשבדרך פגשתי בן אדם, כי כבר התעייפתי הוא הביא לי את הרכב והתחלתי להגיע לפנות את הפצועים".
"לצערי הפצוע הראשון זה היה איתמר. איתמר היה פצוע מאוד קשה, שני קליעים בבטן, מדמם, קשור ביריעות של בגדים, הרגל מדממת, הילד היה ממש במצב רע, פיניתי אותו ועוד כמה פצועים למד"א שבכניסה לעיר שמתי את איתמר ואמרתי לו 'אני משאירה אותך לבד, לך תטפל בעצמך, אני חוזרת, יש עוד הרבה פצועים, צריך לפנות אותם. אין לנו סיוע, אין לנו מי שיפנה אותם. מד"א לא נכנס ללא מיגון'".
"חזרתי עם הרכב, הביאו לי עוד פצועים לרכב. התחלתי פשוט נסיעה בתוך העיר, שהייתה מפחידה ומטורפת, על מנת להציל חיים. מכיוון ולא היה סיוע - ואין האשמה, אני לא מאשימה אף אחד - המצב היה מטורף. רציתי להציל פשוט חיים, אפילו שהבן שלי היה פצוע והייתי צריכה להיות איתו וללוות אותו, אני שחררתי אותו, כמו שאמרתי לו 'לך תילחם על המדינה שלך, לך מאמי, זה השעה שלך, זה התפקיד שלך'. והלכתי ועשיתי ואני מאמינה שהוא שמח שעשיתי. וזה נתן, אני מאמינה, גם לו כוחות וגם לצוותים בלוחמה. אחד אמר לי: 'תמשיכי, תמשיכי, אנחנו צריכים את זה, אנחנו צריכים אותך פה'".