התחקיר הראשוני על התקרית בסג'עייה, שבה נהרגו 9 קצינים וחיילים מחטיבת גולני ומ-669, כבר פורסם - אך בשלב זה עוד לא ברור אילו לקחים יפיקו בצמרת הצבא. כדי למנוע אירועים כאלה בהמשך הלחימה, ייתכן שצה"ל צריך ליצור תרגולת של כניסה למבנה עם מינימום סיכון לחיי הלוחמים כמו למשל לנקוט גישת גירוי-תגובה כדי לראות אם יש מחבלים באזור ורק אז להתקדם.
לפי התחקיר הראשוני שפורסם אתמול, בשעה 4 וחצי אחר הצוהריים פשטו כוחות צה"ל על מתחם בן שלושה מבנים בלב סג'עייה, לאחר שאיתרו בו פיר תת-קרקעי. ארבעה מהלוחמים נכנסו לאחד המבנים במתחם, שם נפתחה לעברם אש ממחבלים, והם גם השליכו רימונים והפעילו מטען חבלה.
אחרי שנותק הקשר עם הלוחמים שהותקלו, ובשל החשש לחטיפתם למנהרה, הוקפצו כל המפקדים הבכירים שהיו באזור - ובהם מפקד גדוד 13 ומפקד הסיירת. במקביל ניסו לוחמי 669 להגיע ללוחמים הפצועים במתחם הממולכד, ונפגעו גם הם מירי - ככל הנראה מבניינים סמוכים.
לוחמי צה"ל נלחמו במשך 3 שעות בזירה המורכבת, במאמצים לפנות את הנפגעים אחורה מקו האש. בסיומה של הפעילות הצליחו הכוחות לפגוע במספר מחבלים, ומנעו מאנשי חמאס לחטוף חיילים. לצד הסקת המסקנות, חשוב לזכור שלא כל בניין ניתן "לשטח" מהאוויר. חיל האוויר פועל בדרך כלל לפני תחילת התמרון בכל אזור באופן מסיבי, ובהמשך, עם כניסת הכוחות, האש קטנה והופכת מדויקת יותר. זאת כדי שלא לפגוע בלוחמים המתמרנים בשטח.
יתרה מזאת, חלק מהיעדים לא ניתן להפציץ מהאוויר משום שיש היתכנות שבחלקם נמצאים חטופים. על כן, כוחות החי"ר נדרשים להגיע למקום רגלית, לטהר אותו ממחבלים ולבדוק אם ישנם חטופים במקום. נדגיש כי גם בדיעבד, בצה"ל אומרים שלא ניתן היה לתקוף את אותו מתחם מהאוויר, ומסיבות מבצעיות, היה הכרחי לבצע את התקיפה באופן קרקעי.
ככל שמעמיקה הלחימה בח'אן יונס, צה"ל צריך לשאול את עצמו: האם המהלך מקדם את עסקת החטופים? האם הלחץ שאנו מפעילים בימים האחרונים בדרום הרצועה, וגם בצפונה, גורם לסינוואר לחזור בו ולהסכים לעסקאות נוספות?