ההגנה האווירית של מדינת ישראל, שעומדת בימים אלה בפני מבחן משלוש חזיתות לפחות, מורכבת משכבות הגנה שונות של מערכות מיירטות טילים. אלו מאפשרות הגנה גבוהה לתושבי המדינה, יש שיגידו מהטובות בעולם.

אם בעבר היה על המדינה להתגונן מול איום בודד או שניים, כיום האיומים מגיעים מכיוונים שונים: חיזבאללה בצפון, חמאס בדרום, חות'ים מתימן, איראן ואף מיליציות שיעיות בעיראק. וככל שהאיומים גדלים, הצורך בהגנה הופך קריטי ורחב יותר.


מאגרי הטילים של האויבים

הארסנל הרקטי של חמאס
הארסנל הרקטי של חמאס
ארסנל הטילים והרקטות של חיזבאללה (צילום: N12)
ארסנל הטילים והרקטות של חיזבאללה | צילום: N12
ארסנל המל"טים והטילים של החות'ים
ארסנל המל"טים והטילים של החות'ים

מעטפת ההגנה האווירית של ישראל

כיפת ברזל - מבצעית מאז 2011

שכבת ההגנה הראשונה היא סוללות כיפת ברזל – מערכת שפותחה בידי "רפאל" ומפתחיה אף זכו בפרס ביטחון ישראל. ביכולתה של סוללה אחת להגן על שטח של עד 150 קמ"ר והיא בעלת חיישנים מסוגים שונים, שבמרכזם עומד המכ"ם שלה.

מבצע עלות השחר: כיפת ברזל מיירטת רקטה (צילום: רויטרס)
טווח של עד 40 ק"מ. כיפת ברזל מיירטת רקטה | צילום: רויטרס

המכ"ם מסוגל לאכן ירי רקטות, טילים, פגזים ופצמ"רים, לדעת את סוג האמצעי ששוגר, לחשב היכן הוא יפגע ולהכווין אליו את הטילים המיירטים. סוללות כיפת ברזל פרוסות בכל רחבי הארץ מצפון ועד דרום והן מאוישות על ידי לוחמי ההגנה האווירית, כשמאחוריהם ניצב מרכז השליטה והבקרה הארצי.

עלות יירוט בודד של מערכת "כיפת ברזל" היא 30 אלף דולר, והמערכת יודעת ליירט רקטות קצרות טווח, מל"טים ופצצות מרגמה. כיפת ברזל מסוגלת ליירט בטווח של עד 40 ק"מ ויש לה גרסה שנמצאת בשימוש חיל הים, מוצבת על ספינות ונקראת "כיפת מגן".

מערכת ההגנה הימית כיפת מגן (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
מערכת ההגנה הימית "כיפת מגן" בפעולה | צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

כיפת מגן יכולה ליירט שיגורים שיופנו נגד תשתיות ימיות אסטרטגיות של ישראל כמו אסדות הגז ומערכות התפלת המים - וגם להגן על נכסים ימיים אחרים של המדינה. ב-7 באוקטובר 2023 שוגרו מרצועת עזה כ-4,000 רקטות לשטח ישראל ורובן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל או נפלו בשטחים פתוחים.

שרביט קסמים - מבצעית מאז 2017

שכבת ההגנה הבאה היא מערכת "קלע דוד", או בשמה השני "שרביט קסמים". המערכת הזו פותחה גם היא בידי "רפאל". תפקידה הוא הגנה על שטחים גדולים, כמעט ברמת מדינה - וביכולתה ליירט רקטות בינוניות וארוכות טווח, טילי שיוט ורקטות כבדות ומדויקות. במאי 2023 במסגרת מבצע "מגן וחץ", ביצעה המערכת יירוט מבצעי מוצלח ראשון של רקטה ששוגרה מרצועת עזה לעבר גוש דן ובמלחמה הנוכחית ביצעה המערכת יירוט מוצלח לרקטה ארוכת טווח ששוגרה מרצועת עזה לאזור הגליל התחתון.

סדרת ניסויי מערכת הנשק "שרביט קסמים" (צילום: משרד הביטחון)
מתוך ניסוי במערכת הנשק "שרביט קסמים" | צילום: משרד הביטחון

גם מערכת "קלע דוד" בנויה מחיישנים מתריעים, משגרים פרוסים ויחידת שליטה מרחוק. במהלך המלחמה ביצעה המערכת יירוטים מוצלחים בו-זמנית של כמה טילים בזכות המיירט הדו-שלבי שמסוגל להגיע למהירות של כ-9,000 קמ"ש, מהירות גבוהה יותר משל כל טיל מטרה. עלות יירוט בודד של המערכת מוערך ב-700 אלף דולר והיא מסוגלת ליירט בטווח של בין 40 ל-300 קילומטר.

מערכת החץ - מבצעית מאז 2000

הבאה בתור היא מערכת ה"חץ", שהיא בעצם שתי מערכות – "חץ" 2 ו"חץ" 3 - שפותחו על ידי מפעל מל"ם (מערכות לחימה משולבות) של התעשייה האווירית. ה"חץ" נועד ליירוט טילים בליסטים בין-יבשתיים, על ידי שיגור שני מיירטים בו-זמנית לעבר המטרה.

תיעוד הניסוי המוצלח (צילום: מנהלת 'חומה' במפא"ת, משרד הביטחון, חדשות)
שיגור שני מיירטים בו-זמנית. ניסוי "חץ", ארכיון | צילום: מנהלת 'חומה' במפא"ת, משרד הביטחון, חדשות

מערכת "חץ" 3 מורכבת ממכ"ם בעל יכולות זיהוי גבוהות מאוד ועיקרון הפעולה שלה מבוסס על פגיעה ישירה בטיל והשמדתו על ידי אנרגיה מבלי להזדקק לחומר נפץ, להבדיל מ"חץ" 2, שמשמיד את טיל המטרה באמצעות מטען. במלחמה הנוכחית יירטה מערכת "חץ" 2 מעל ים סוף טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן לעבר אילת.

ניסוי טיל (צילום: אגף דוברות והסברה אגף הביטחון, חדשות)
פגיעה בראשי נפץ גרעיניים מחוץ לאטמוספירה. "חץ" בפעולה | צילום: אגף דוברות והסברה אגף הביטחון, חדשות

מערכת ה"חץ" יכולה ליירט טילים בליסטיים בעלי ראשי נפץ גרעיניים מחוץ לאטמוספירה, כשעלות יירוט בודד שלה הוא 1.5 מיליון דולר. טווח היירוט הוא בין 300 ל-2,000 קילומטר. לאחרונה נחתם חוזה ענק בין גרמניה לישראל למכירת מערכת "חץ" 3 בסכום של 14 מיליארד שקל.