האחים אור ויגיל יעקב שוחררו הלילה (שני) משבי חמאס אחרי 52 ימים. גם אביהם יאיר (יאיא) יעקב ובת זוגו מירב טל נחטפו מביתם בקיבוץ ניר עוז - ועדיין נמצאים בשבי חמאס, הילדים שבו לישראל בלעדיהם מכיוון שהם לא נכללים ב"מתווה העסקה".

דוד של יגיל ואור יעקב, סיפר בדמעות: "התרגשות שמהולה בעוד כוח שאנחנו צריכים ועוד מאבק שיש לנו לעשות כדי להחזיר את יאיר ואת מירב בת הזוג שלו אבל יש הרבה אושר ויש לנו עם מדהים, שכל הזמן רצה לעזור לנו. אפילו עכשיו, גם ברגעים הטובים והקשים. הגיע אלינו מיזם מהמם שהכינו בובות דובים לכל משפחות החטופים. מרגש".

יגיל יעקב בדרכו חזרה לארץ
יגיל יעקב בתיעוד של הצלב האדום

אור יעקב בדרכו חזרה לארץ
אור בתיעוד של הצלב האדום

הוא גם התייחס ליום שבו פורסם סרטון של יגיל בשבי. "מאז אותו יום חמישי אנחנו מבקשים מהתקשורת שלא לפרסם משהו שהוא לא מאה אחוז ודאי, היינו בטלטלה, היינו בטוחים שיגיל משוחרר", אמר. "חשבנו מה יהיה על אור ויאיר ומירב וחצי שעה אחרי שהודיעו בתקשורת, קיבלנו הודעה רשמית שאומרת שזה לא ודאי - ומאושר עילאי וחיוך שהיה לאימא שלי על השפתיים, זה היה ממש מפח נפש. כולנו קרסנו".

יגיל יעקב
יגיל יעקב מתוך הסרטון שפרסם הג'יהאד

אור יעקב
אור יעקב בן ה-17

לאור מלאו 17 בשבי חמאס, יגיל יהיה בן 13 בימים הקרובים. הם מתאחדים עם אימם רננה, שמביתה בקיבוץ נחטפו ב-7 באוקטובר כשהיא איננה שם. הם התקשרו אליה מפוחדים, ולחשו שהם שומעים קולות בערבית, ושדלת הבית נשברה. רננה שמעה ברקע קולות בערבית, ועוד הספיקה לשמוע את הבן הצעיר יגיל אומר: "אל תיקחו אותי, אני קטן מדי".

אחרי 34 ימים בשבי, פרסם הג'יאהד האיסלאמי סרטון בו נראה יגיל מדבר, וטענו כי ישחררו אותו ואת חנה קציר "מסיבות הומניטריות וכשיתאפשרו התנאים". לאחר מכן טענו בג'יהאד כי חנה קציר מתה, אך היא שוחררה ביום שישי האחרון.

יגיל סובל מאלרגיה חריפה לבוטנים ובמכתב שהועבר לצלב האדום התבקשו אנשי הרפואה להעביר ליגיל מזרקי אפיפן מצילי חיים, דבר שכמובן לא קרה.

"יגיל ילד תוסס וקופצני, הוא תמיד במרכז העניינים והמון רעש סביבו", סיפרה האם רננה לאחר פרסום הסרטון בתחילת החודש. "הדבר שהכי הטריד אותו כשהם נכנסו לממ"ד זה שהוא לא לקח איתו את ה-JBL החדש".

על בנה אור סיפרה רננה: "הוא לב שסביבו בנו ילד, הוא רגיש ועדין, רואה קודם את מי שמולו". היא תיארה גם את ההתמודדות עם המציאות שנכפתה עליה: "אי אפשר לישון או להתקלח. אי אפשר לאכול בלי לחשוב מה אוכלים הילדים שלי אם בכלל. אי אפשר לעשות שום דבר".

גם אחותם הגדולה, שיר, הייתה דמות בולטת במאבק לשחרור החטופים. "אני עדיין רואה את קרן האור מהעיניים, למרות שהן כבויות ועייפות", תיארה לאחר הצפייה בסרטון שפרסם ארגון הטרור. "הוא רזה, אבל הוא בדיוק מי שהוא. מדבר בביטחון, מסתכל לעדשה. בעצם יגיל הוא כוכב קטן".