אזרח תאילנדי ששוחרר משבי חמאס העיד בימים האחרונים בפני צה"ל וגורמים ברשות האוכלוסין על מה שעבר בשבי. הוא סיפר שהיחס כלפי החטופים היהודים שאיתם שהה היה קשה יותר מהיחס לזרים, ואמר כי לעיתים הכו אותם, גם בכבלי חשמל.
"המתחם שהיינו בו היה גדול למדי. הייתי הולך שם הלוך-חזור, ספרתי צעדים כדי להעביר את הזמן", סיפר. "מדי פעם היו מכניסים אותנו לתא קטן יותר, כמו צינוק. אכלנו מעט, פיתה אחת ביום. היו לפעמים קופסאות טונה שחלקנו ארבעה, לפעמים הייתה חתיכת גבינה. פעם אחת נתנו להתקלח".
עוד אמר: "הייתי עם ישראלים, והיו שומרים כל הזמן. כלפי היהודים שהיו איתי היה יחס קשה יותר, לעיתים הרביצו להם בכבלי חשמל".
19 אזרחי תאילנד שנחטפו ב-7 באוקטובר שוחררו בימים האחרונים. שניים מהם, פאטאיאנוט טונסאקרי ואוואט סוריאסי, שוחררו אתמול. 13 אזרחי תאילנד עדיין מוחזקים בשבי חמאס, כך לפי שגרירות תאילנד בישראל.
החטופים והחטופות ששוחררו בימים האחרונים, לאחר כ-50 ימים שבהם הוחזקו בידי מחבלי החמאס, סיפקו מידע נוסף על התנאים שבהם שהו. אתמול פרסמנו ב"המהדורה המרכזית" כי בני משפחתה של אחת החטופות שחזרה השבוע סיפרו כי בזמן שהייתה בשבי פגשה חטופים אחרים שביקשו ממנה לזכור שמות ומספרי טלפון של ההורים כדי שתמסור להם אות חיים. מן הדברים ששיתפה עלה כי החטופים קיבלו מעט מאוד אוכל, וכי בימים האחרונים הייתה אספקה ירודה מאוד והתנאים הסניטריים היו קשים. עוד הוסיפה כי באחד הימים הגיע אח לבדוק אותם.
החטופה שיתפה כי לא התקלחה מהיום שנחטפה והועברה בין כמה מקומות מסתור, בהם מנהרות ומבנים מעל פני הקרקע. לדבריה, החטופים הרגישו היטב את הפצצות צה"ל ומיטותיהם רעדו - והם חששו מאוד לחייהם.
החטופה, ששבה אחרי ימים ארוכים בידי מחבלי החמאס, סיפרה כי כשרצו להתפנות לשירותים היו צריכים לדפוק על הדלת של החדר כדי שייקחו אותם. לעתים עברו שעות עד שהוציאו אותם להתפנות.
העדויות הללו מתכתבות היטב עם דברים שסיפרו חטופים אחרים ששוחררו שמספרים גם כן על תנאים קשים ועל אוכל מועט ביותר. אדריאנה, כלתה של יפה אדר בת ה-84 ששוחררה, סיפרה ל-N12 שהיא "ירדה מאוד במשקל. היא אכלה שם רק אורז ופיתות קטנות שהיו צריכים לחלק לחתיכות קטנות כדי שיספיקו לחטופים שהיו יחד איתה. הם לא ידעו אם למוחרת יהיה להם אוכל".
גם קרוביהם של בני משפחת מונדר ששוחררו אחרי 49 ימים סיפרו על התנאים הקשים. "התנאים היו לא פשוטים. במהלך ימי השבי בני המשפחה עברו כמה וכמה מקומות ביחד עם החוטפים. כדי לישון הם היו צריכים לחבר שלשות של כיסאות פלסטיק וזו הייתה תקופה של יותר מחודש".
המשפחה סיפרה שהשומר שהחזיק בשלושה אמר להם "שהוא בעצמו רזה עשרה קילו - כי אין מה לאכול". עוד אמרה: "הם היו סגורים בחדר ונדרשו לבקש רשות כדי לצאת לשירותים. אחרי זמן המתנה ממושך היה מגיע נציג של החוטפים, מלווה אותם לשירותים ודורש שיהיו בשקט כדי שלא ישמעו אותם אזרחים בחוץ".