הרגע שבו מסוק של יחידת 669 נוחת כדי לחץ פצועים תחת אש הוא דרמטי. ללוחמי היחידה יש זמן קצר מאוד להישאר על הקרקע, להעלות את הפצועים לבטן המסוק ולהמריא במהירות בחזרה ארצה לפני שיהוו מטרה לפגיעה. המשימה המרכזית שלהם היא לחלץ את הפצוע בתוך פחות משעה מרגע פציעתו ולהטיס אותו במהירות האפשרית אל שולחן הניתוחים באחד מבתי החולים בישראל.
אחד הלקחים המרכזיים מהמבצעים הקודמים בעזה הוא פיתוח שיטת פינוי חדשה, שהפחיתה באופן ניכר את אחוז תמותת החיילים הפצועים שחולצו. משיעור של 15% במלחמת לבנון השנייה, לפחות מ-7% במלחמה הנוכחית. רס"ן במילואים ה', מפק"ץ ביחידת 669, הסביר כי במהלך הטיסה ניתן לבצע כל טיפול רפואי שהפצוע זקוק לו: "ברמת העיקרון יש לנו במסוק ציוד לפרוצדורות מורכבות, גם ניתוחים אם צריך. מקבלים החלטה לבצע פעולות כאלו במסוק עצמו אם חוששים שהפצוע לא ישרוד עד ההגעה לבית החולים. לצערנו זה קרה המון פעמים".
רס"ן ה' הוסיף כי היחידה משקיעה מאמצים רבים כדי להחליט מה היא הנקודה הקריטית שבה הכי נכון לחבור לכוחות בשטח: "כך אנחנו מבינים איך נוכל להגיע הכי מהר לפצועים, אנחנו ממש מנתחים את צירי הפינוי".
באחת מפעולות היחידה בעזה, ביצע רופא יחידת 669, ד"ר א', החדרת מנת דם לפצוע - שיטת טיפול שטרם נוסתה ובאותה תקרית הצילה חייו של החייל. "הגענו למקום וראינו פצוע שנראה במצב רע מאוד", שיחזר א'. "הוא היה בהכרה מעורפלת, ממש בנשימותיו האחרונות. סיימנו להחדיר לו שתי מנות דם והוא התעורר. הוא התחיל לדבר ולהגיד שכואב לו וחזר לחיים. ראינו איך האור חוזר לעיניים שלו".
מהקרבות הקשים בעזה חוזרים פצועים רבים במצב קשה. ד"ר א' סיפר כי לוחמי 669 פינו יותר מאלף פצועים משטח הרצועה, והם לרוב הדמות הראשונה שפוגש הפצוע: "לא מזמן היה לנו אירוע מאוד קשה בצפון הרצועה שבו נהרגו שני לוחמים, ושניים נוספים יצאו בפציעות יחסית קלות - תוך כדי הפינוי של הפצועים קל, שמענו בקשר שייתכן ויש הרוגים. הפצועים שאלו 'מה קורה עם החבר'ה שלנו?', ואני הייתי צריך להרגיע ולהגיד שנעשים כל המאמצים להציל את חייהם".
סגן א', מפק"ץ 669, שיתף בדילמה קשה שבה נתקל באחד מהחילוצים בלב הרצועה: "נחתנו בשטח ורצו אלינו עם אלונקה, אחד החיילים תפס אותי ואמר לי: 'הפצוע זה בן דוד שלי - טפלו בו ותעשו שהוא יהיה חי'. לא עוברות עשר שניות והרופא מגיע אליי ואומר לי שהוא נהרג". באותם רגעים א' צריך היה לקבל החלטה בלתי אפשרית: "הייתי צריך להחליט אם אני משאיר את הנופל על המסוק על חשבון מקום של פצועים אחרים, או שאני מוריד אותו בחזרה לקרקע, שם נמצא בן הדוד שלו. בסופו של דבר החלטתי להשאיר אותו".
כל אחת מפעולות החילוץ של יחידת 669 היא מבצע של ממש. במהלך פעולה יש צורך בחיפוי מטוסי קרב, מיסוך של פגזי ארטילריה וכניסה מהירה לשטח. רס"ן ד', סמ"ט א' מטייסת 124, סיפר כי הניווט מאתגר מאוד ושהוא נמצא בתחושת מוכנות ודריכות מתמדת: "הכניסה צריכה להיות מאוד מהירה כי היא קרובה לבניינים באזור אורבני והאצבע כל הזמן מוכנה לתמרן בתגובה לכל איום שיגיע".
רס"ן במיל פ', מפל"ג מוסק ביחידת 669, תיאר את אחד מרגעי הלחימה הזכורים לו ביותר: "פינינו חייל שנפצע מרסיס והיה בהכרה. קרה משהו מדהים במסוק: ראיתי את הרופא אוחז בידיו, מחייך אליו ואומר לו: 'תשמע, אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו עוד רגע בבית חולים' - אני חושב שמה שהפצוע קיבל באותם רגעים הוא לא פחות מטיפול רפואי".