אלון שמריז ז"ל שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר, נהרג בשוגג על ידי כוח צה"ל בעת שנמלט מהמקום שבו הוחזק בשכונת שג'אעיה יחד עם סאמר פואד אל טלאלקה ויותם חיים ז"ל. משפחתו ביקשה כי יוכר כחלל צה"ל כיוון שבאותו הבוקר, סמוך לחטיפה, נקרא למילואים - אך סורבה. כעת, המשפחה עותרת לבג"ץ.

יונתן, אחיו של אלון, תיאר הבוקר את השתלשלות העניינים: "הגשנו בקשה ראשונית שנדחתה ואחריה ערעור שגם הוא נדחה. לא קיבלנו פירוט מדוע לא יקבל אלון, אחי הגיבור, הכרה כחלל צה"ל. עכשיו אנחנו לוקחים את זה לשלב הבא".

"הטיעון שלנו נורא פשוט. אלון והפלוגה שלו גויסו ב-7 באוקטובר. כל הפלוגה גויסה, המ"פ של אלון ביקש לגייס אותו גם - אבל ב-7 באוקטובר אלון לא היה ליד הטלפון לקבל את שיחת הגיוס, כי נחטף כבר על ידי חמאס. גם בשבי וגם בחילוץ שלו עצמו, הוא פעל ללא חת, גיבור גדול, עשה הכל נכון, והוא צריך להיות מוכר כחלל צה"ל. מה גם שאנחנו מכירים מקרים הרבה יותר קיצוניים, גם מה-7 באוקטובר, של אנשים שנרצחו והוכרו כחללי צה"ל לאחר שחוילו בדיעבד, למרות שלא היו חברי כיתת כוננות או חיילי מילואים. המקרה של אחי הגיבור זועק לשמיים".

דיברתם עם שר הביטחון וראש הממשלה. מה שמעתם מהם?
"דיברנו עם חברי ממשלה, עם שרים ועם שר הביטחון, שאמרו שהם יעשו הכל, יכתבו מכתבים, אבל בסוף ההחלטה היא של ראש אכ"א והרמטכ"ל. ראש אכ"א שהוא שמחליט, אבל גם הפניות אליו נענו בסירוב".

עו"ד רן כהן רוכברגר שמייצג את המשפחה בעתירה לבג"ץ: "העתירה מוגשת לבג"ץ בלב כבד. הדבר האחרון שהמשפחה רצתה זה להתחיל מאבק נגד הצבא, אחרי הגיהינום שהם עברו, ההמתנה הארוכה והטרגדיה הקשה. העתירה הזו לבג"ץ היא מוצא אחרון, בלב כבד, כי הם לא נענו. לבקשה יש תימוכין משפטיים ולא פחות חשוב מזה, ערכיים, להיות מוכר כחלל צה"ל. המשפחה מוכרת כנפגעת פעולות איבה, כך שאין פה עניין גשמי-חומרי. הם כבר מוכרים ומקבלים תגמולים. מקור הבקשה ערכי, סמלי, וגם יאפשר להביא את אלון לקבורה בבית דין צבאי".

מה ההתעקשות מצד המדינה אם אין עניין כלכלי?
"למרבה הצער לא קיבלנו מענה מנומק לפניות שלנו. העתירה היום לבג"ץ היא מוצא אחרון. עשינו פניות מקדימות לצבא, קיבלנו מענה קצר מאוד שאומר א', משתתפים בצער המשפחה, וב' - תוקם ועדה אחרי המלחמה לדון בעניינם של אזרחים וחטופים. לא ניתן מענה כלל וכלל לפניות המוקדמות שלנו. לא צריך ועדה שתקום אחר כך ותדון בעניין החטופים ואזרחים, ביחס לאחרים אולי כן אבל בעניין אלון לא, כי יש לראות בו מבחינה מהותית כמי שגויס למילואים באותו יום".

האם נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה, או שאתם הולכים להתבסס על מקרי עבר?
"גם וגם. היה פה פגם בתהליך קבלת ההחלטות, באיך החליטו שאלון לא נחשב כחייל. הדפיסו איזו בדיקה פנימית של השלישות, באופן מוזר, תמוה ולקוי, גם מבחינה משפטית. לא בדקו אפילו מול המפקדים של אלון, שכפי שיונתן אמר, המ"פ שלו במילואים אומר: 'פעלנו בנמרצות כדי לזמן את אלון למילואים'. למרבה הצער, לא היה מענה כי אלון כבר נחטף, אבל מבחינה מהותית ומשפטית יש לראות באלון כחייל מילואים מאותו מועד והלאה ולכן לקבל את הבקשה הזו".

יונתן הוסיף, "אנחנו שבעי שכול, עצב, טרגדיות וטראומות. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לצאת עכשיו לעוד מאבק שאנחנו יודעים שלא יהיה קצר. נכון יהיה למערכת לבוא לקראתנו ולתת לנו את הדבר הזה, שהוא סמלי וערכי מבחינתנו. זה מאוד חשוב למשפחה ומאוד חשוב לאלון".

אתם עדיין מפונים.
"אנחנו עדיין פליטים, נמצאים במלון שפיים, בחדר מלון קטן. אני עם ילד חדש שנולד לפני חודש. אני עם שני ילדים קטנים ושתי כלבות בחדר מאוד צפוף, זה לא פשוט. עם כל מה שעובר עלינו, זה לא מוסיף. אנחנו מנסים להישאר ביחד ולהיות חזקים ואופטימיים".

איך ההורים?
"יש ימים טובים, יש ימים פחות טובים. אנחנו מנסים כמה שיותר להיות ביחד, אנחנו משפחה מאוד חזקה - היינו לפני ונהיה גם אחרי. אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר ביחד ולחזק אחד את השני, גם ברגעים הפחות טובים".