כששני מחבלי חמאס פלשו ב-7 באוקטובר עם נשקים לביתה של אסתר קוניו בת ה-90 מניר עוז היא הייתה לבד, בלי שום יכולת להתגונן. תמונה אחת שלה אוחזת ברובה המחבל ומצטלמת איתו הפכה לאחת הזכורות מיום המתקפה. בחלוף חמישה חודשים בדיוק מאותה שבת שחורה וכששניים מנכדיה, דוד ואריאל קוניו עדיין חטופים בעזה, היא מספרת בריאיון לסרט שיעלה בספרד על שיחה עם המחבל על מסי – שהצילה אותה מחטיפה.
"הרגשתי שמישהו דופק על הדלת, דופק ודופק ודופק. הם היו שניים, ואחד מהם שאל אותי – איפה המשפחה שלך?", מספרת אסתר. "אמרתי לו – אין לי. אני לבד. לך תבדוק את הבית". המחבל, היא משחזרת, הורה לה לבוא איתו – כי עוד מעט הכול יעלה באש.
"עניתי לו – 'אל תדבר אליי, אני לא מבינה את השפה שלך. אתה מדבר ערבית, אני מדברת עברית. אני מדברת ספרדית בארגנטינה", היא ממשיכה. בשלב הזה, תהה המחבל – "מה זה ארגנטינה", ונושא השיחה בין השניים קיבל תפנית.
"אתה רואה כדורגל?", שאלה קוניו את המחבל – וזה השיב בחיוב. "סיפרתי לו שאני מאיפה שמסי הגיע. הוא אמר – מסי? אני אוהב את מסי!", אומרת אסתר – ונזכרת שלאחר מכן הוא הניח בידה את הרובה, והמחבל השני ככל הנראה צילם את התמונה המפורסמת, כשאסתר מסמנת "וי" בידיה.
"אחרי זה הם עזבו. אני מקווה שמסי יודע שהזכרתי אותו וניצלתי בזכותו. אני מקווה שהוא ישאל על הנכדים שלי. הייתי מבקשת ממנו שיתפלל לאלוהים שישחרר אותם. הם שווים זהב". סיפור ההישרדות המדהים שלה, יתועד בסרט ספרדי בשם Voces del 7 de octubre, שעוסק בשבת השחורה דרך עיניהם של לטינו-ישראלים.
כבר 153 יום בעזה
