דובר צה"ל חשף הערב (ראשון) נתוני ביניים מ-100 ימי המלחמה כמו כמה מחבלים חוסלו מאז שהחלה המלחמה, כמה שיגורים בוצעו לישראל, כמה חיילים נהרגו או נפצעו, כמה מילואימניקים גויסו, וכמה סיוע הומניטרי הועבר לרצועת עזה.

על פי נתוני צה"ל, ברצועת עזה חוסלו כ-9,000 מחבלים. 2 מהמחבלים שחוסלו בעזה היו בדרג מח"ט, 19 בדרג מג"ד, ויותר מ-50 בדרג מ"פ. בזירת הצפון חוסלו כ-170 מחבלים. לכל הנתונים

חיסולים ברצועת עזה

בחטיבת צפון הרצועה ציינו בדובר צה"ל כי חוסל מפקד חטיבת צפון רצועת עזה, אחמד ע'נדור שהיה אחראי להכווין את כלל פעולות הטרור של ארגון הטרור חמאס במרחב צפון רצועת עזה ולנהל אותן. עוד היה אחראי ליזום, לקדם ולאשר פעולות טרור ובהם פיגועי ירי, מטענים, ירי רקטי נגד תושבי ישראל, ואחראי להכוונת פיגועים ברחבי יהודה ושומרון.

"ע'נדור היה ממובילי התכנון וההוצאה לפועל של הפשיטה והטבח הרצחני שביצע ארגון הטרור חמאס בעוטף עזה ביום שבת 7.10", נמסר. בין מג"די חטיבת צפון רצועת עזה שחוסלו - ראפת סלמאן, מג"ד סיוע; נסים עבו עגינה, מג"ד בית לאהיא; ואברהים ביארי, מג"ד מרכז ג'באליה.

בחטיבת מחנות המרכז חוסל מפקד החטיבה אימן נופל שמתוקף תפקידיו, הכווין מתווי טרור התקפיים רבים נגד ישראל וכוחות הביטחון, והכווין את יעדי הירי הרקטי של חמאס, "בתוך הכוונה ייעודית אזורים מאוכלסים באזרחים בלתי מעורבים". בעברו, נמסר כי עסק בייצור ובפיתוח אמצעי לחימה, קידם והיה שותף לפיגועים רבים, ואף היה שותף בתכנון חטיפתו של גלעד שליט. "נופל היה מהבכירים הדומיננטיים ביותר בארגון, והיה מקורב למוחמד דף". עוד חוסלו מג"ד בחטיבת מחנות המרכז אסמעיל סראג, מג"ד נוסיראת. 

בחטיבת העיר עזה חיסלו צה"ל והשב"כ את מג"די חטיבת העיר עזה היתם חואג'רי (מג"ד שאטי), מוסטפא דלול (מג"ד סברה תל אל-הוא), וואסם פרחאת (מג"ד ס'געייה).  בחטיבת ח'אן יונס חוסל מג"ד גזרת צפון ח'אן יונס תייסיר מבאשר. בצה"ל ציינו כי עד כה חוסלו ברצועת עזה 19 בכירי חמאס בדרג המג"ד, מתוכם 8 פעילים שהם בתפקיד מפקדי גדוד טקטיים, ו-11 נוספים בדרג מג"ד בתפקידי מטה שונים בארגון הטרור חמאס.

מטרות

בצה"ל ציינו כי כ-30,000 מטרות מטכ"ליות הותקפו בזירה הדרומית שברצועת עזה, וכי כ-3,400 מהמטרות הופללו ברצועת. בזירה הצפונית, כ-750 מטרות מטכ"ליות הותקפו.

פצועים והרוגים בצה"ל

בצה"ל ציינו כי מתחילת המלחמה (07.10.2023) נהרגו 522 חיילים. מתחילת התמרון הקרקעי (27.10.2023) נהרגו 188 חיילים. על פי צה"ל מתחילת המלחמה נפצעו בסה"כ 2,536, ובהם 388 במצב קשה, 672 במצב בינוני, ו-1476 במצב קל.

נכון להיום, 41 מהחיילים שנפצעו מאושפזים במצב קשה, 267 מאושפזים במצב בינוני, ו-117 מאושפזים במצב קל. מתחילת התמרון ברצועה נפצעו בסה"כ 1,113 חיילים, ובהם 241 במצב קשה ו-395 במצב בינוני. בצה"ל הוסיפו כי מתחילת המלחמה, נהרגו 36 חיילים בתאונות דרכים, ו-19 נהרגו מירי דו-צדדי.

בצה"ל הוסיפו כי מתחילת המלחמה בוצע פינוי רפואי לכ-3,000 חיילים. כ-1,700 מהם הוגדרו "פינויים רכובים", כ-970 הוגדרו פצועים שפונו במסוקים, וכ-415 פונו בפינויים מוסקים.

בריאות הנפש

צה"ל חשף כי מתחילת המלחמה היו כ-3,100 פניות לקו הסיוע. כ-1,300 שיחות היו במוקד הפרו-אקטיבי (שנסגר ב-10 בדצמבר). בנוסף, בצה"ל ציינו כי כ-9,000 הוגדרו נפגעי דחק, וכי כ-75% מהם חזרו ללחימה.  מוקד מערך בריאות הנפש - 6690, שלוחה 3. 

פילוח השיגורים

בדובר צה"ל חשפו כי מתחילת המלחמה זוהו כ-9,000 שיגורים שחדרו לתחום ישראל מרצועת עזה. מלבנון זוהו כ-2,000 שיגורים שחדרו לארץ, ומסוריה כ-30.

גיוס מילואים 

עם ציון 100 ימים למלחמה, בצה"ל מציינים כי כ-295,000 משרתי מילואים מגויסים מתחילת המלחמה. ממוצע ימי המילואים כ-61 ימים, ומספר משרתי המילואים שחזרו מפטור לשירות מילואים פעיל עומד על כ-45,000. כ-19% מכלל המשרתים במילואים הן נשים שמשרתות. 

כ-50% ממשרתי המילואים הם בני ובנות 20 עד 29. כ-31% ממשרתי המילואים בני 30 עד 39 וכ-13% בני 40 עד 49. כ-5% מהמילואימניקים בני 50 עד 59, וכ-1% בני 60 עד 69. כ-115,000 מהמשרתים במילואים הם אבות, וכ-3,000 ממשרתי המילואים - אימהות.

סיוע הומניטרי

בצה"ל ציינו כי 7,653 משאיות סיוע הומניטרי נבדקו בניצנה וברפיח, וכי בתכולתן 137,920 טונות של ציוד. מתוך המשאיות - 3,950 משאיות של מזון במסה של 82,330 טונות, 1,151 משאיות ציוד מחסות במסה של 16,630 טונות, 1,007 משאיות של ציוד רפואי במסה של 11,510 טונות, ו-863 משאיות מים במסה של 17,320 טונות.