עם חזרתם של מיה ואיתי רגב משבי חמאס משפחתו של אורי דנינו ציפתה לשמוע בשורות חדשות על מצבו של יקירם. עם זאת, בשל תפנית באירועים, עלו שאלות חדשות לגבי נסיבות חטיפתו והיכן הוא נמצא. אורי, שהיה יכול להינצל עם חבריו משבי חמאס, החליט לבצע מעשה גבורה ולהציל את חבריו מידי המחבלים, אך דווקא ברגע החטיפה נעלם ללא הסבר נראה לעין. חודשים אחר כך המשפחה והחברים, גם אלו שהיו בשבי, מנסים לחבר בין חלקי סיפור החטיפה שלו.
אורי, בחור ירושלמי בן 25 ממשפחה חרדית, הגיע למסיבת הנובה כדי לחגוג עם חבריו ולא עדכן על כך את משפחתו. את בת הזוג שלו, שאיתה היה בקשר עד השעה 08:40, הספיק לעדכן שחזר לרכב לנסות לצאת מהשטח. את המשך סיפור ההיעלמות, המשפחה מגבשת מעדויות של חבריו ששרדו את המתקפה הרצחנית.
"אני שומע מחבר שלו שניצל, הוא אומר לי 'אני רואה את אורי נוסע אחריי ובאיזשהו שלב מפרסס'", מספר יצחק, אחיו של אורי. "עכשיו בזמן שהוא פרסס הוא שלח לו הודעה, 'שלח לי את המספר של עומר, מיה או איתי'. החבר שניצל (תומר) מתקשר אליו ואומר לו: 'מה, זה לא המקום עכשיו להתחיל לחפש להיות גיבור', הוא אמר לו את המשפט שקצת אופייני לאורי, 'אני אהיה בסדר, אותם אני צריך להביא הביתה'". לאחר מכן התברר שאלו שאורי נסע להציל הם איתי ומיה רגב ששוחררו משבי חמאס ועומר שם טוב שעדיין נמצא בעזה.
"פשוט החליט לעשות מעשה וזה אורי", מתארת עינב, אמו של אורי, "אורי כל כולו נתינה וזה הגבורה שלו וכשסיפרו לנו את זה, זה היה ברור מאליו שאורי יהיה שם".
לאחר שחרורו איתי רגב סיפק מידע חדש על השתלשלות האירועים: "אחרי איזה שעה וחצי-שעתיים של ריצה בין כדורים, עומר מקבל טלפון מאורי ואומר לו 'תשלח לי מיקום, אני בא לקחת אתכם'. אחרי איזה בערך עשר דקות ככה
אורי התקשר לעומר, אמר לו שהוא פה, התחיל לצפור ועלינו לרכב". באחד מהסרטונים שיצאו מהמסיבה נראה אורי ברכבו הכחול, כשלצדו עומר ומאחוריו איתי ומיה.
על פי איתי, מאותו רגע הארבעה מנסים להימלט ונתקלים במראות קשים, בהם רכבים מרוססים וגופות על הכביש, עד שהם נתקלים בעצמם במחבלים שמרססים את האוטו. "אני מקבל כדור ברגל, מיה מקבלת שתי שניות אחריי", מתאר איתי, "היו לי בערך איזה 4-3 שניות שאני צורח לשמיים".
ברגעים שלאחר מכן ישנה תפנית בסיפור, שמעלה שאלות לגבי גורלו של אורי שסיכן הכול כדי להציל אותם. "אני פותח את העיניים ואני לא רואה אף אחד במושב של הנהג", מספר איתי, "עד עכשיו אין לי איך להסביר את זה. פשוט לא רואה אף אחד במושב של הנהג". בהקלטות של מיה ואיתי ששלחו לאביהם מרגע הירי נשמעים שניהם קוראים לעומר לנסוע, ולא לאורי שעד אותו רגע היה על ההגה.
"אני לא מאחלת לאימא להגיע הביתה ולא יכולה לחבק את הבן שלה", משתפת אמו עינב, "המדינה שלנו צריכה לקום ולעשות מעשה, לא לישון, לא לישון".