רון כהני משה, בת 32 מירושלים, נפצעה באורח בינוני בפיגוע הדריסה בשוק מחנה יהודה בערב יום הזיכרון. אחיה הקטן, שוטר שהוקפץ לזירת הפיגוע לטפל בפצועים, הופתע לגלות שהיא ביניהם. כעת בשיחה עם N12, היא משחזרת את רגעי האימה: "הייתי מעורפלת מהכאב ולפתע שמעתי מתוך ההמולה קול מוכר שצועק לעברי: 'רון את בסדר?' הרמתי את הראש וראיתי את אחי הקטן עומד מעליי. אמרתי לו שיברח מפה".
דן כהני, אחיה של רון, שוטר עירוני בירושלים, שמע על הפיגוע ברשת הקשר ומיד רץ לזירה: "שמענו בקשר שיש פיגוע ולא חשבנו פעמיים", מסר דן, "טסנו לשם והגענו בין הראשונים. ראיתי את רון יושבת ובדיוק הגיע אליה הפרמדיק. לא דמיינתי ולא עלה על דעתי לרגע. החסרתי פעימה אבל הבנתי שחייבים להתעשת. ניסיתי לדבר איתה ויצרתי קשר עם ההורים. ניסיתי להרגיע אותם כמה שאפשר. עד שהגענו לבית החולים זה הרגיש כמו נצח".
כהני משה משחזרת את הרגעים שלפני הפיגוע: "אני עובדת בבניין כי"ח, ממש צמוד לזירת הפיגוע", מתארת כהני משה, "יצאתי להביא אוכל וחיכיתי במעבר החצייה שהאור יתחלף לירוק. לידי עמד גבר יחסית מבוגר. לפתע הגיח רכב ושעט לכיווננו. שמעתי צעקות 'אמאל'ה'. המחבל פשוט התחיל להוריד אנשים בצומת. האיש שלידי ברח לכיוון מעבר החצייה ונפגע קשה. אני ברחתי לכיוון גדר. תהיתי לעצמי אם זה מישהו שחטף התקף לב - אם זו תאונה או פיגוע. כשראיתי שהוא מתנגח בכל מי שנתקל בדרכו הבנתי שזה פיגוע. התגלגלתי שלוש או ארבע פעמים על הקרקע נבלמתי על ידי הקיר מאחוריי".
היא נזכרת ברגעים שלאחר מכן: "רציתי לקום אבל הבנתי שהרגליים שלי לא איתי. התחלתי לצעוק ושמעתי יריות. חשבתי שהמחבל יראה אותי ויהרוג אותי. אחרי שהבנתי שזה לא המחבל יורה אלא מישהו אחר שניטרל אותו, שלפתי את הפלאפון מהכיס האחורי של המכנסיים והתקשרתי לחברה שעובדת איתי".
בפיגוע הדריסה ביום הזיכרון שהתרחש בצומת אגריפס וכי"ח נפצעו שישה בני אדם. המחבל, חאתם אבו נג'מה מבית צפאפא, האיץ את רכבו ודרס אותם. אזרח שעבר במקום נטרל את המחבל ומותו נקבע במקום. מאז אותו יום, כהני מאושפזת בבית החולים שערי-צדק עם שברים ברגליים, בברכיים ובגב, והיא עומדת בפני שיקום ארוך. ארבעה מהפצועים שנפצעו באורח קל כבר שוחררו מבית החולים, ולצדה של כהני עדיין מאושפז גבר כבן 80 שנפצע בפיגוע באורח קשה.
כהני משה מתארת את מצבה מאז הפיגוע: "עוברים עליי ימים לא קלים. הרבה כאבים ושיקום ארוך שמחכה לי. שאלות ברומו של עולם: למה זה קרה? והרבה פחד על הנפש של אחי הקטן שהיה צריך לראות אותי ככה. כשהוא בא, הוא היה כמו מלאך. שמעתי את הקול שלו ויכולתי לקחת נשימה ולשחרר את השליטה וההיסטריה. הוא היה איתי לאורך כל הדרך, גם באמבולנס. מאז אני פה, יש לי שברים פתוחים ברגליים, בברכיים וברב. אני כאובה ומתוסכלת על המצב החדש. לא עלה בדעתי שאהיה אי פעם מעורבת במשהו כזה. הוא הגיע במהירות מטורפת. ניסיתי לברוח אבל המחבל הקדים אותי".
בעודה מאושפזת, כהני משה מבקשת להעביר מסר בשל המצב הביטחוני המתוח: "מה מלחמות עושות? מה הכאב הזה תורם? כלום. זה רק עושה אנשים נכים, פצועים בנפש ובגוף. הלוואי שהמצב המתוח הזה יסתיים ונעלה על דרך המלך. פשוט להרגיע את כל הטירוף שקורה כאן".