על רקע חוק הגיוס החדש שמקדמת ממשלת נתניהו, והכוונה להוריד את גיל הפטור לחרדים ל-23, מלש"בים והורים ששמעו על המתווה החדש - מתייחסים לכך היום (רביעי) בריאיון ל-N12, ומספרים על החשש ועל אי השוויון שמקומם עבורם. יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, התייחס בישיבת הסיעה לסערה סביב החוק: "מציע לממשלה, ובעיקר למפלגות החרדיות - לקיים דיאלוג על החוק".
"זה קצת מקומם וגורם לחשוב למה אין שוויון מלא בחלוקה בנטל, אומר יונתן מוזס, בן 18 מעמק חפר. “אבל בסוף מישהו צריך לעשות את זה ועם כמה שזה קשה - אני חושב שצריך לעשות הכול כדי שכל המגזרים יתרמו שווה בשווה למדינה".
"אני מאמין שכל אחד צריך לתרום למדינה ולמי שתורם בקרבי - מגיע יותר תשלום, כי בסוף צריך לעודד את זה", מוסיף מוזס. "אבל לדעתי, כל חייל צריך לתרום פרק זמן שווה, גם כדי שתהיה אחידות בין גברים לנשים. גם לא צריך להיות פער כל כך משמעותי בשכר בין תפקידי הלחימה לג'וב כפי שקובע המתווה החדש".
חגית בלקר מקריית גת, אימא לבראל בן ה-18, יתום מאב שאמור להתגייס לקרבי, מותחת ביקורת על המתווה החדש. "פעם כולם היו מתגייסים ואף אחד לא שונה מהבן שלי, לא הגיוני שהוא ישרת ואחרים לא. הבן שלי הוא ילד יתום מגיל 8 ובכל זאת. אני שולחת אותו לצבא כדי לתרום למדינה והוא גדל על הערכים האלה".
"זה לא הוגן, כי למה שהשירות של הבן של מישהו אחר יהיה מהר והוא יחזור הביתה? זה גם הביטחון של הבן שלי ולא הייתי רוצה שהוא יקבל כסף על זה שהוא זרוק בעוטף עזה", היא ממשיכה. "המצב במדינה לא משהו ולא ראוי שאני אתן לבן שלי בשביל משכורת להישאר שם. זה לא פייר שקונים את הילדים שלנו בכסף, מה הם שכירי חרב?".
אפרת, אימא לחייל שמשרת בקרבי ואימא לבן נוסף, שמיועד להתגייס ליחידה מובחרת, דווקא חושבת אחרת. "אני חושבת שזה מבורך בניגוד לאחרים גם אם זה עלול לפגוע בשוויון. עדיף שאנשים שנמצאים בצבא ולא מספיק תורמים למערכת - שיעזרו בחוץ".
לצד זאת, היא אומרת כי "בתור אמא ללוחם ובן נוסף שאמור להתגייס לקרבי, הסיפור הזה מאוד מקומם. כמה החרדים עוזרים לחברה בזה שהם בצבא? אני לא יודעת עד כמה התפקידים שלהם משמעותיים. שיעזרו במסגרת האזרחית וזה יקדם את הכלכלה. אין ספק שזה לא פשוט ואני הרבה שעות לא ישנה ומוטרדת".
"גם אם לא היו מוסיפים לקרביים בשכר, אני חושבת שמאוד מעצבן שמורידים לג׳ובניקים את משך השירות לעומת הקרבי, אבל זה לא שהוסיפו זמן לאלה שעושים קרבי על חשבון אלה שמשתחררים מוקדם. הכשרה של קרבי מאוד ארוכה ואי אפשר לצמצם להם את השירות", היא מוסיפה.
בנה מספר: "עשיתי בגרות בהנדסת תוכנה ופיזיקה. אבל בכל זאת בחרתי ללכת לקרבי ולא למודיעין - צריך כמה שיותר לדאוג ללוחמים. אמנם זה גיוס חובה, אבל ללכת לצבא זו זכות. אני חושב שהשירות הצבאי נותן הרבה כלים ומעבר למה שאתה נותן - אתה קבל הרבה".
"כשחרדי נמנע מהשירות הצבאי זה בדיוק בעיניי כמו שאישה שתבחר לא לעשות שירות צבאי ותלך ישר לשוק העבודה", הוא טוען. "אני חושב שמי שבא לצה"ל, צריך לבוא מתוך תחושה של עד כמה תפקיד קרבי משמעותי וחשוב. אבל בסוף זו בחירה של אותו בן אדם, כמובן שהייתי שמח שכולם יתגייסו".
על רקע חוק הגיוס, קרוב ל-500 בכירי מערכת יצאו הבוקר בקריאה ברורה המזהירה מפני ההשלכות ההרסניות של הפטור מגיוס לחרדים . בנייר העמדה שאותו גיבשה תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל', הם מתייחסים לנזקי המתווה לצבא העם, לצרכי הביטחון ולהגנת העורף, ומציעים את מתווה "שירות לכל", צבאי או אזרחי, שיתן מענים לבעיות אלה.
אלוף (במיל') והשר לשעבר מתן וילנאי, יו"ר תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל: "לא נוכל לעמוד מנגד כאשר ממשלת ישראל מפרקת את צבא העם, ומציעה מודל השתמטות שיהיה הרסני הן לביטחון המדינה והן לחוסנה החברתי. לא נסכים למצב בו חצי מן העם ישמש כשכירי החרב ומגן אנושי בפני חציו השני".
לפיד התייחס לנושא בישיבת הסיעה ואמר: "אם הממשלה תחזור על הטעות של העברת חוק השתמטות לאומית במעמד צד אחד, זה יחייב אותנו להודיע שאנחנו לא מכירים בו ונבטל אותו בהזדמנות הראשונה שתהיה לנו. אני מציע לממשלה – ובעיקר למפלגות החרדיות – לקיים דיאלוג על חוק הגיוס. לשבת יחד, לדבר על זה בבית הנשיא, לפחות לנסות לראות אם אפשר להגיע למתווה מוסכם שלא יוביל אותנו לקרע גדול עוד יותר".