החל מהיום הופסק התיאום הביטחוני עם ישראל, כך הודיע אמש (חמישי) נביל אבו רדינה, דוברו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן - בעקבות המבצע שהובילו כוחות הביטחון הבוקר בג'נין, שבו נהרגו 8 מחבלים במהלך העימותים. מה המשמעות של הקפאת התיאום הביטחוני עם ישראל שנחשב לאינטרס הדדי של שני הצדדים ואיך הוא צפוי להשפיע על המצב? כל מה שחשוב לדעת.

התיאום הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל נחשב לאינטרס ביטחוני ומדיני ראשון במעלה של מדינת ישראל ויש על כך קונצנזוס במערכת הביטחון, אלא שבדרך כלל הנושא הזה שנחשב לרגיש ביותר, מתנהל מתחת לרדאר, בחדרי חדרים. המטרה - לשמור על היציבות הביטחונית היחסית ביהודה ושומרון ולסכל פעולות טרור ככל שניתן.

המשמעות של התיאום הביטחוני - מאחורי הקלעים

כיום התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית שידע עליות ומורדות, מתנהל בכמה דרגים, כאשר הדרג שנחשב לבכיר ביותר כולל את מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן ואת ראש המנהל האזרחי תת-אלוף פארס עטילה, וכן את ראש השב"כ רונן בר - שעומדים בקשר שוטף עם מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף חסין א-שיח' (שמחזיק בתיק העניינים האזרחיים שבמסגרתו הוא אחראי על הקשר עם ישראל) ועם ראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג'.

"מלחמת לבנון 3? עניין של זמן" (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2

אולם, התיאום הביטחוני לא נשאר רק בדרגים הגבוהים ומתחיל דווקא בדרגים הנמוכים יותר, בשטח. הוא זה שמאפשר למנהלות התיאום והקישור (מת"קים) של המנהל האזרחי ולמפקדי החטיבות מג'נין שבצפון איו"ש ועד לחברון שבדרום - לקיים קשר כתף אל כתף עם משרדי הקישור הפלסטיני ומפקדי הביטחון הלאומי הפלסטיני, מסביב לשעון. זה בא לידי ביטוי בפגישות משותפות שמתקיימות כחלק מהשגרה ושיחות טלפוניות שמהוות בסיס לייצור אמון הדדי - שמאפשר תיאום כניסה של כוחות צה"ל לשטחי A שנמצאים תחת שליטת הרשות הפלסטינית כשמתבצעים מעצרים.

רק השבוע התבצעה כניסה של מתפללים יהודים בכפר עורתא שבאזור שכם - בליווי כוחות הביטחון, כאשר כניסה כזו מתואמת מראש מול מנגנוני הביטחון הפלסטיניים כדי לשמור על הסדר ולמנוע מצב של חיכוך. ולא רק זה - לא אחת מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מבצעים מעצרים של פעילי טרור בשטחה (ובראשם המבצע לסיכול "גוב האריות"), מתנהל בשיתוף כוחות הביטחון הישראליים ומשתפים עימם את המידע שברשותם, למען המטרה המשותפת.

תא"ל פארס עטילה (צילום: דוברות מתפ"ש)
תא"ל פארס עטילה | צילום: דוברות מתפ"ש

הודות לתיאום הביטחוני, גופתו של טירן פרו בן ה-18 מדליית אל-כרמל שהוחזקה בידי חמושים בג'נין בחודש נובמבר האחרון, הועברה בסופו של דבר למשפחתו בישראל. רק בחודש האחרון הגיעה משלחת של נטורי קרתא למחנה הפליטים ג'נין כדי לבקר את משפחתו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי, אלא שאנשיה יצאו משם בריאים ושלמים, הרבה בזכות התיאום הביטחוני. מעבר לכך, המנהל האזרחי משקיע רבות בהובלת מיזמים שונים ברחבי איו"ש, כולל באזורים כמו ג'נין שהפכו לחבית נפץ והמנוע הכלכלי בה חשוב ביותר להתפתחותה.

טירן פרו, הצעיר שנחטף בג'נין (צילום: סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
צילום: סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

איך הצעד הזה עלול להשפיע על השטח?

במסגרת מבצע "שובר גלים", לוחמי צה"ל עוצרים מדי לילה פעילי טרור - על בסיס מידע מודיעני של צה"ל והשב"כ, בתיאום אל מול מנגנוני הביטחון הפלסטינים כדי למנוע חיכוך עם כוחותינו. בהיעדר התיאום, יש חשש להיווצרות יותר חיכוכים  שנמנעו הודות לתיאום הביטחוני.

גם במישור המדיני - נראה שיש סיבה לדאגה, לאחר שהרשות הפלסטינית הודיעה על ההחלטה לפנות למועצת הביטחון של האו"ם וכן לבית הדין הבין-לאומי בהאג, כדי לצרף את "הטבח בג'נין לתיקים אחרים שנידונים". רק לפני כשבוע וחצי הודיעו למעלה מ-90 מדינות כי הן מתנגדות לצעדי התגובה של ישראל נגד הרשות הפלסטינית בעקבות הפנייה לבית הדין הבין-לאומי בהאג.

תיעוד ממצלמות הקסדה של לוחמי הימ"מ בפעילות בג'נין (צילום: דוברות המשטרה)
תיעוד ממצלמות הקסדה של לוחמי הימ"מ בפעילות בג'נין | צילום: דוברות המשטרה

לפני כחודש פרסם הקבינט המדיני-ביטחוני את צעדי התגובה שסוכמו בעקבות פנייתה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הבין-לאומי בהאג בבקשת חוות הדעת על הכיבוש הישראלי. לפי תוכן ההודעה שהופצה, חברי הקבניט החליטו על שורת צעדים ובראשם - העברה של כ-139 מיליון שקלים מתוך כספי הרשות הפלסטינית לנפגעי הטרור לצורך קיום פסק הדין בתיק "ליטבק", שמפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלסטיני, וגם, כפי שפורסם ב-N12, שלילת הטבות לאח"מים שמובילים את המאבק המשפטי-מדיני נגד ישראל.

בחזרה להפסקת התיאום הביטחוני ב-2020

בחודש מאי 2020 הייתה הפעם האחרונה שבה הרשות הפלסטינית החליטה לפוצץ את הקשר עם ישראל והודיעה אז על הקפאת התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל - בעקבות "עסקת המאה" של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שנתנה אור ירוק להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. רק אחרי כחצי שנה, בחודש נובמבר 2020, היא חזרה בה והודיעה על חידוש התיאום עם ישראל.

בינתיים, בישראל ממשיכים לעקוב אחר המתרחש בצד הפלסטיני ויודעים כי מחיר ההפסד של אבו מאזן ואנשיו גבוה לא פחות מזה של ישראל, שכן אין זה סוד שהרשות הפלסטינית נחלשת וצועדת לעבר סוף עידן אבו מאזן. בעוד פחות מחודשיים יחל חודש רמדאן שבו השטח עלול לבעור בקלות והתיאום הביטחוני יהיה קריטי במהלכו מאי פעם. האם הצהרות לחוד ומעשים לחוד? את התשובה לכך עוד מוקדם לדעת בשלב הזה, ורק נותר לקוות שבמערכת הביטחון יצליחו לשמור על היציבות היחסית ביהודה ושומרון גם בתקופה הקרובה.