"ממשלת ישראל שאני חבר בה לא תיכנע לארגון מרצחים שפל - הר הבית פתוח לכולם", הכריז אתמול השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אחרי שעלה למקום הקדוש ביותר ליהודים - למרות האיומים של חמאס והיותו של המקום זירה נפיצה כל כך. אבל מה עומד מאחורי המונח "הפרת הסטטוס קוו" ומהו המחיר שאירוע כזה עלול לגבות?
בחזרה ל-1967 - שם הכול התחיל
בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה נקודת האפס - שר הביטחון דאז משה דיין קבע שניהול הר הבית יישאר בידי הממסד המוסלמי ששלט בו, הווקף. ד"ר ערן צדקיהו מהאוניברסיטה העברית ומומחה מהפורום לחשובה אזורית, אמר ל-N12 כי "הסטטוס קוו שנולד ב-1967 מבוסס על הסדרים ירדניים, בריטים ועות'מאנים. בוועדה שהתכנסה באוגוסט 1967 יצא בישראל מסמך במהלך חד-צדדי - פרוטוקול של ישיבה של ועדת השרים להגנה על המקומות הקדושים שבו נכתב "משיעלו מתפללים יהודים להר הבית, הם יפונו בידי כוחות הביטחון לכותל המערבי".
"לאורך השנים התקבע שלא מתפללים בהר הבית למרות שאין חוק שאוסר את זה. יש הסכמה שהמשטרה מחליטה ולא מאפשרת", הוסיף ד"ר צדקיהו. פרופ׳ יצחק רייטר, חוקר בכיר במכון ירושלים ומומחה לסכסוכים במקומות הקדושים, הסביר כי "הייתה כוונה שהשוטרים יפטרלו בעיקר במעטפת של הר הבית וכשהיו איומים - הם נכנסו".
הסטטוס קוו בהר הבית נשחק בהדרגה
פרופ׳ רייטר הצביע על כך שמ-1996 "יש שחיקה דרמטית והדרגתית של הסטטוס קוו והוא כבר לא מה שהיה אז. היו 30 שנה של הסכמות שקטות וסודיות בין המשטרה לבין הווקף על בסיס תיאום שבועי ולעיתים אפילו יומי. בשנת 1996 עם פתיחת המוצא הצפוני של מנהלת הכותל, גם הווקף הפסיק לתאם ומאז יש הידרדרות דרמטית בסטטוס קוו".
"העלייה של אריאל שרון להר הבית בספטמבר 2000 הסתכמה ב-3 שנות סגירה של הר הבית. ב-2003 ישראל אכפה באופן חד צדדי את הפתיחה מחדש, אבל עדיין נשארנו בלי כניסה לכיפת הסלע, מסגד אל-אקצא והמוזיאון המוסלמי", הוא אמר.
לדברי רייטר, מאז פינוי גוש קטיף ב-2005 - נושא הר הבית הפך להיות ספינת הדגל של הציונות הדתית. "כך המשטרה לאט לאט הולכת ומעמיקה את הזכויות של יהודים בהר הבית ובלחץ של פוליטיקאים. ב-5 השנים האחרונות יש שינוי דרמטי בכך שיהודים מתפללים תפילה חמישית לאורך הקיר הדרומי בשני מקומות, ולאט לאט הופכים את אזור שער הרחמים לאזור יהודי".
"הייתה תקופה ש׳המורביטאת׳ ו׳המוראביטון׳ ניסו להטריד את הקבוצות הדתיות של היהודים שעולות להר הבית והם הוצאו מחוץ לחוק ב-2015", המשיך. "בשנים האחרונות המשטרה החליטה להרחיק את שומרי הווקף מליווי הקבוצות וכתוצאה מכך, ליהודים יש יותר חופש פעולה ויש התארגנות מסיבית של הרבה מאוד תנועות מקדש שמקבלות תמיכה מפוליטיקאים - וכך אנחנו היום במצב שהמוסלמים מרגישים שהאתר הולך ו׳נגנב׳ מהם", הוא טען.
מהומות יולי 2017 בהר הבית וסערת המגנומטרים שהרעידה את במקום הקדוש, הובילה לשינוי בהתנהלות במקום. "שני שוטרים נורו למוות ב-2017 ובמשך שבועיים בערך המוסלמים לא נכנסו להר", נזכר צדקיהו. "מאז המקרה הזה - המשטרה מאפשרת ליהודים להתפלל ממזרח לכיפת הסלע, סמוך לכותל המזרחי של ההר".
האג׳נדה של בן גביר בהר הבית
"הכוונה של בן גביר ושל מנהלת הר הבית שאשתו אילה פעילה שם היא להקים בית כנסת רשמי באזור של שער הרחמים והם מנסים כל הזמן, דוחפים ומחלקים את העבודה בין הפעילים", אמר פרופ׳ רייטר.
ד"ר צדקיהו הוסיף: "לגבי שרים וחברי כנסת - הדבר לא הוגדר בסטטוס קוו שהוא מונח עמום. כל צד יכול לפרש את זה איך שהוא רוצה והדבר לא ברור. משנות ה-90 הסיפור של הידברות שקטה קרס ואין כמעט מגעים משנת 2000 כשהייתה אינתיפאדת אל-אקצא".
"צריך להבין שכבר כמעט 20 שנה למעשה, מאז 2003 - כל ההתנהלות בהר הבית נעשית ללא תיאום בין הרשויות הישראליות לבין הווקף", הסביר צדקיהו. "לאורך השנים הין ערוצי הידברות חשאים, אבל ברמה הפורמלית - אין קשר ותיאום שוטף באתר הכי רגיש ובאתר הקדוש הכי פעיל במדינת ישראל שבו מיליוני מוסלמים מבקרים בשנה".
האם בן גביר הפר את הסטטוס קוו?
רייטר: "יש פה שתי הפרות קטנות - נכנס לפני שעות הפתיחה של 07:30 ובתמונות הוא נראה מחזיק טלפון וממלמל משהו".
צדקיהו: "בצד המוסלמי רואים את התפילות של שרים בהר הבית כאיום ועל פניו אם הוא נכנס בשעות הביקור ולא התפלל - הוא לא הפר אותו. אבל הסטטוס קוו הוא אות מתה, ברגע שיש מאבק וכל אחד משתמש בו רק כדי להגיד ׳הוא הפר׳ - מה זה שווה?".
הביקור שהתסיס את העולם הערבי
העלייה של בן גביר להר הבית הובילה לשורה של גינויים חריפים בכל העולם הערבי. "המצב לא טוב, מקומם את כל העולם המוסלמי ויכול מהר מאוד לגלוש לערביי ישראל. יש שורה של מחירים שישראל משלמת - בתחום יחסי החוץ, ביטחון וגם בדברים שאנחנו לא מודעים להם, כמו התגברות האנטישמיות נגדנו בעולם", ציין פרופ׳ רייטר. "התמונות של המשטרה פורצת לאל-אקצא עם רימוני הלם ועשן משודרות חי ברשתות לכל העולם המוסלמי ואי אפשר להגיד שזה לא משפיע על אנשים שאחרי זה לוקחים את היוזמה בידיהם ופוגעים ביהודים".
פרופ' מנחם קליין, מומחה למתרחש בירושלים ברמה המדינית, הגיאו-מרחבית וחבר ביוזמת ז׳נבה, הצביע על כך "השינוי בהר הבית צומח גם מלמטה, מהציבור הדתי-לאומי שמבקר בהמוניו בהר הבית וגם בציבור החרדי. הוא הרבה יותר מקיף ומביא לכך שגם רבנים שבעבר הסכימו עם העמדה הרשמית של הרבנות שזה אסור - הרבה יותר מאפשרים את העלייה להר הבית וזה חודר אפילו לחברים במועצת הרבנות הראשית".
"בן גביר נתפס בעיני הפלסטינים כסדין אדום, איש ימין קיצוני וגזען שרוצה לאתגר את הסטטוס קוו", טען ד"ר צדקיהו. "גם כשר לביטחון לאומי שאחראי על המשטרה שאוכפת את הסטטוס קוו". פרופ׳ קליין הצטרף: "באופן קבוע הממסד הפלסטיני משתמש במונח ׳התפרץ לאל-אקצא׳ ואתמול זו גם הייתה השפה של האמירויות וירדן שיש להן יחסים עם ישראל - זה מראה על כעס".
"זה הופך את הר הבית למרכז של העימות הישראלי-פלסטיני", הדגיש פרופ׳ קליין. "אנחנו צופים מה יהיה בפסח וברמדאן, יש כבר תביעה של קבוצות הר הבית לבן גביר לאפשר את הקרבת קורבן פסח".
הגפרור שעלול להצית את הלהבות
נראה שהר הבית הפך להיות ׳ספינת דגל׳ חדשה של ארגון הטרור חמאס מאז מאי 2021, כאשר בסוף חודש אפריל באותה שנה אבו מאזן הודיע על ביטול הבחירות ברשות הפלסטינית ובהמשך פרץ מבצע "שומר החומות". פרופ׳ רייטר אמר כי "בעזה שיגרו אתמול רקטה אחת רק כדי לסמן טריטוריה. סוגיית הר הבית הפכה לנושא שאיתו בחמאס מתחרים מול הרשות הפלסטינית ואומרים כי ׳אבו מאזן לא מסוגל להגן על אל-אקצא'".
למרות שהביקור של בן גביר בהר הבית נחשב בעיני הפלסטינים והעולם הערבי ל׳סדין אדום׳, נראה שארגון הטרור חמאס בוחר כרגע לשמור על שקט יחסי כפי שהשתקף בתגובתו הצוננת. בינתיים, הוא מחליט לשמור על אש קטנה ולנצל את הזמן כדי להמשיך ולהתעצם מבפנים. אולם, האירוע הזה מוסיף עוד מתח לתפוח האדמה הלוהט שממשיך להתגלגל - ובשלב מסוים עלול להתפרץ ולפגוע בזירה הפלסטינית וביחסים של ישראל עם מדינות המפרץ.