ללא חלון, שעה של שמש ביום וכמעט ללא מגע עם אנשים: המצודה מימי המנדט הבריטי היה המתקן שבו חוקרים את האסירים הסודיים של מדינת ישראל, מכניסים לבידוד לתקופות ארוכות ואף "מעלימים" מבלי שאיש ידע היכן הם נמצאים. אמש (שבת) ב"חדשות סוף השבוע" הבאנו את סיפורם של "אסירי איקס": מי לרוב היו מרגלים שמכרו סודות רגישים של ישראל למעצמות זרות - ונכלאו במצודה הנטושה בגדרה בשנים הראשונות לקום המדינה.
את המצודה מימי המנדט הבריטי ניתן לראות מבתי המגורים של פאתי גדרה או מהכביש הסמוך. מעטים יודעים שהמקום הזה היה בעבר כל כך חשאי, שאילו קירותיו היו יכולים לדבר, הם היו כנראה בוחרים לשתוק מפחד לפגוע בביטחון המדינה. זה מקום מבודד ושמור בקפידה שאפשר לפעול ולחקור בו מבלי שאף אחד לא ידע מה באמת קורה שם.
"קרא לי ראש השירות ואמר לי שאני מקבל את 'גבעול' (המצודה) בגדרה", סיפר אריה הדר (פשוש), ראש אגף החקירות בשב"כ לשעבר, בריאיון עם רונן ברגמן מתוך ספרו 'השכם להורגו'. "יכולתי לעשות מה שאני רוצה". על רוב האסירים לא שמענו, אבל השמות המוכרים בהחלט הדהדו. בהם נמנים שמעון לוינזון שהיה קצין מודיעין ומוסדניק שהתנדב למסור סודות לרוסים, ומרדכי ואנונו, עוד לפני שמעשיו נחשפו.
אחד האיסרים המוכרים יותר במצודה היה המרגל מרקוס קלינגברג, חוקר בעל שם עולמי במכון הביולוגי שהיה חשוף לסודותיה הכמוסים ביותר של המדינה, ובשלב מסוים החל למסור מידע לרוסים. "הוא מסר סוגים מיוחדים של נשק ביולוגי מסוים שהיה יכול, אם מכוון נגדנו, לגרום לחורבן ישראל, כך לפי כתב האישום", סיפר רונן ברגמן ל"חדשות סוף השבוע". "הוא עשה נזק בלתי יאומן למדינת ישראל", הוסיף יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר. "את הסודות הרגישים ביותר האיש הזה חשף".
קלינגברג היה סוכן כפול שעבד מול הרוסים ומול הישראלים במשך שנים. "אסרו אותו כאסיר איקס והוא נחקר במתקן בגדרה – ונעלם", הוסיף ברגמן. "הפיצו שמועה שהוא השתגע ונמצא בשווייץ". רק לאחר עשור הסוד התגלה, כשכבר היה קשיש וחולה מאוד. הוא שוחר מהכלא לאחר שהמשטרה אישרה את השחרור בתנאי שמעתה ילווה אותו איש שב"כ. שני גורמים הובילו לשחרורו: יעקב פרי, אז ראש השב"כ, שסבר שהאיש הקשיש כבר לא מהווה סכנה, ונכדו יאן ברוסאט שהוביל מאבק לשחרורו וכיום מכהן כסגן ראש העיר פריז. "הוא כבר שילם, שילם בבריאות שלו. מספיק, צריך לסלוח".
"אימא שלי סיפרה לי את האמת בגיל 6 ואמרה לי שאסור לדבר, שאם מישהו בא לשאול אותי שאלות – אסור לדבר עם אף אחד", סיפר הנכד יאן לגלעד שלמור בריאיון מפריז. "כשחברים של סבתא היו שואלים – היא הייתה אומרת שהוא נעלם. כשהיינו מבקרים אותו היינו נותנים אחר, היה אסור לתת את השם האמתי שלו". לימים סיפר קלינגברג שפעל מתוך אידיאולוגיה בקומוניזם, וכתודה לצבא האדום על שהצילו אותו מהנאצים.
מוט'קה קידר, אסיר האיקס הראשון, גויס דווקא מתוך אמונה שכדי להיות מרגל צריך להיות פושע, לשקר ולהונות. לקידר עבר פלילי והיסטוריה של אלימות, ולמרות זאת הוא נשלח לדרום אמריקה כדי לבסס לעצמו סיפור כיסוי. לאחר שרצח סייען שאמור היה לעזור לו, בישראל מזמינים אותו חזרה לארץ וחוקרים אותו במקום חשאי- המצודה בגדרה. כך הוא נהפך לאסיר האיקס הראשון. בתא שלידו ישב אברי אלעד, אסיר האיקס השני בהיסטוריה של ישראל. השניים התיידדו זה עם זה באמצעות נקישות מורס על הקיר.
לארוך השנים הגיעו למצודה גם מחבלים שמסיבות ביטחוניות ישראל לא רצתה שידעו שנחטפו לארץ. בהם נמצאים בריגיטה שולץ ותומאס רויטר, פעילי שמאל רדיקלי גרמנים ששיתפו פעולה עם ארגון טרור פלסטיני. "מסתבר שהם היו מגויסים לפלג של החזית העממית. הם נעצרו בשדה התעופה בטענה שניסו לירות טילים על מטוס אל-על", מספרת עורכת הדין לאה צמל. בחשאיות המחבלים הועברו לישראל.
"כשהם הגיעו הם היו מסוממים, לא ידעו איפה הם נמצאים", הוסיף אריה הדר (פשוש). "הכניסו את בריגיטה ורויטר לחדר. רויטר נשבר מהר, בריגיטה לא נשברה. יש לי ניסיון רב עם נשים, הן עומדות בחקירה מיליון פעם יותר טוב מאשר מהגברים. אני אכלתי ממנה חצץ". אך לבסוף גם בריגיטה נשברה – ונאסרה. המצודה לימים נסגרה ושינתה את יעודה. ב-1967 על פי פרסומים זרים אוחסן שם נשק גרעיני. מאוחר יותר הוקם מרכז קליטה, וכעת מתכננים לבנות במקום קניון.
"הניתוק הוא משמעותי ונחוץ - אבל לא קל"
"אלה אנשים שלא רק היכולות שלהם הן מאוד מאוד גבוהות, אלא כל המבנה הרגשי שלהם גועש ורועש", סיפר הד"ר מישקה בן דוד, בכיר לשעבר במוסד. "הייתי קורא לזה 'נפש בעצימות גבוהה'. אפשר להניח שכשאדם כזה שמרגיש שהוא היה עלול להגיע לעמוד התלייה בשביל המולדת, שמרגיש שהמערכת פגעה בו - יכול לרצות לנקום במערכת שלא הכירה בו".
בשלב הראשון כשהאסיר מגיע למצודה מצמצמים למינימום את המגע שלו עם הסביבה החיצונית כדי למנוע היחשפות של עוד סודות. "האסיר ממוקם בתא בנפרד מיתר האגפים", מספר תת גונדר בדימוס עופר בן שמואל. "על מנת להגיע לתא כזה יש לפחות 3 או ארבעה דלתות, עם חצר בגודל של בערך 3 מ"ר. נהוג להוציא אותם לשעה. יש ניתוק משמעותי, דבר נחוץ ולא קל".
כך נראו חייו של בן זיגייר, ישראלי ממוצא אוסטרלי שהגיע למתקן לאחר ששירת במוסד ועל פי פרסומים זרים הדליף מידע חסוי לגורמים עוינים. במשך חצי שנה הוא שהה בבידוד – בתא ששירת מאוחר יותר את יגאל עמיר. מצב רוחו היה ירוד ולאחר מפגש עם בני משפחתו, למרות שאמור היה להיות בפיקוח מלא – הוא שם קץ לחייו.
"אפילו הסוהרים לא ידעו איך קוראים לו", סיפר עו"ד רועי בלכר, פרקליטו של זיגייר. "כשנפגשנו אתו קראנו לו בשמו הבדוי. הוא איבד את זהותו, כמו נמחק מהעולם. הניתוק הזה יש לו אפקטים פסיכולוגיים קשים ביותר שמשפיעים על נפשו של אדם". לאחר תחקיר שפורסם באוסטרליה והביא לדיון בישראל, גופי הביטחון פתחו בבקרת נזקים לאחור. חשיפת הפרשה הדליקה זרקור על אסירי האיקס – ונקבע שמדובר במחדל.
כנראה שטבעם של חלק מבני האדם הוא ללכת על הקצה, ולכן סביר להניח שכל עוד יהיה ריגול יהיו גם מצודות שכאלה – ובתוך גם אסירי איקס.