חיל האוויר מתחדש: מסוק התובלה החדש, מסוג סיקורסקי K-53-CH מתוצרת לוקהיד מרטין, ינחת בארץ בעוד כשלוש שנים - ויחליף את היסעור הוותיק. בחיל האוויר כבר התחילו לחפש שם עברי למסוק החדש, שגדול פי אחת וחצי מהמסוק שהוא יחליף. מדובר בפעם הראשונה לאחר 50 שנים שבחיל האוויר נדרשים להחליף מסוק תובלה. כתבנו היה אורח של לוקהיד מרטין וראה את המסוק החדש שמספק ביצועים שטרם נראו בחיל האוויר.
היסעור היה הרבה יותר מעוד מסוק תובלה, והיה נדמה שלא יהיה לו מחליף. הוא ביצע הנחתת כוחות, אספקה בהיטס, חילוץ טייסים ומבצעים מיוחדים בעורף האויב. היה לו כושר נשיאה, טווח טיסה מרשים וביצועים מיוחדים – אבל הטיסה בו כבר הפכה למסוכנת, וחיל האוויר עורך בו שיפורים ועבודות אחזקה ומותח את קצה גבול היכולת כדי שיגיע לקו הסיום ללא אסונות.
עם הכניסה למסוק החדש מדגם K שהוצג בתערוכת התעופה ILA בגרמניה, בולט הגדול שלו. מדובר במסוק גדול וחזק, ובשונה מהיסעור - יש לו 3 מנועים במקום שניים. טווח הטיסה שלו עומד על כ-900 ק"מ ללא תדלוק, המהירות שלו 340 קמ"ש, והוא יכול לשאת משקל של כ-19 טונות.
מדובר במסוק עם ביצועים שטרם נראו בחיל האוויר. תא הטייס, למשל, תוכנן כך שהטיסה מתבצעת דרך מערכת ממוחשבת ולא באופן מכני. הטייס יכול לרחף במצב של טייס אוטומטי ולנחות כמעט ללא שימוש בידיו, מה שיאפשר לו להתמקד במשימה במקום בהטסת המסוק. הוא מעותר כולו במסכי מגע שמקלים את התפעול ואת צריכת המידע והנתונים, מה שמהווה קפיצת מדרגה ביכולות הטיסה.
העלות: 91 מיליון דולר למסוק
המסוק החדש ניצח בהתמודדות את מסוק ה"צ'ינוק" (CH-47F) של חברת בואינג, המבוסס על מסוק הסער הוותיק שמחירו נחשב לזול יחסית, חצי ממחיר ה-K. המחיר הוא אכן גבוה – 91 מיליון דולר ליחידה, והוא הופך לשיקול ביכולת חיל האוויר להצטייד במספר המסוקים האופטימלי שהיה רוצה. במסגרת העסקה החדשה יסופקו לחיל האוויר 12 מסוקים חדשים, עם אפשרות עתידית להוסיף עוד שישה.
גם הצעה "חלומית" שקיבל משרד הביטחון מחברת בואינג, שכוללת 24 מסוקי צ'ינוק ועוד 6 מסוק-מטוס מדגם V-22 לא מנעו ממנו לבחור בסיקורסקי. שווי העסקה שנחתמה - יותר משני מליארד דולר והיא תתפרס על פני כעשור.
בחיל האוויר שלחו את טייסי הניסוי לארה"ב כדי לטוס בשני הדגמים ולחזור עם המלצה לגבי מסוק התובלה המועדף, לאחר שבחנו את ביצועי המסוקים השונים אל מול הדרישות המבצעיות הייחודיות של חיל האוויר וצה"ל.
"מדובר כאן בקליטה של פלטפורמה חדשה במיליארדי דולרים וצריך לדעת בדיוק מה אתה קונה", מספר ע', אחד מטייסי הניסוי שיצא לארה"ב לבחון את המסוקים עבור חיל האוויר. "צריך לטוס, לחוות, לראות איך מתכננים ומה רוצים בהיבטים המבצעיים ומה נדרש בדיוק וגם אילו מערכות שלנו ניתן לשים על כל מסוק".
ע' מתאר כי "לא היה לנו ספק שנכון מבצעית ומבחינת ביצועים לבחור בדגם ה-K של סיקורסקי (לוקהיד מרטין). איזה חיל אוויר אנחנו רוצים? מתקדם ומוביל? אולי זה יעלה יותר, אבל לא הייתה דילמה בבחינת נתוני הביצועים".
מבצעים מיוחדים, חילוצים ואספקה מהאוויר
המסוקים החדשים הללו נדרשים למשימות תובלה ואספקה מן האוויר, תובלת כוחות והנחתה שלהם מעבר לקווים, לחילוצים וכמובן למבצעים מיוחדים של יחידות מובחרות הרחק מאוד מגבולות מדינת ישראל – וכל זה מצריך יכולות חריגות.
לבסוף, חיל האוויר הסתכל רק על ביצועי המסוק וההתאמה המבצעית, שמתבטאת ביכולת נשיאת חימוש, נשיאת משקלים, טיסה בתנאי מזג אוויר קשים, בגובה, במדבר ועוד. בלוקהיד מארטין אומרים שהתגברו רק באחרונה על ליקוי חמור שהתגלה בתפקוד מנועיו בתנאי אבק וחול (brownout).
דוח שהונפק עבור חיל הים האמריקני הצביע על כך שחשיפה בת 20 דקות לתנאי אבק הפחיתה את ביצועי המנוע של המסוק החדיש "מתחת למינימום המקובל".
הבעיה במסוק – שלא ברור אם מטופלת
ניסינו לברר עם קולונל קייטי פליגר, מי שמנהלת את תוכנית קליטת מסוקי הסיקרוסקי החדשים במרינס, אם המסוק יכול לבצע חילוץ במנוף כמו היסעור של חיל האוויר. מכיוון שהרוח שמייצר הרוטור הענק של הדגם החדש אדירה בעוצמתה, היא לא מאפשרת להוריד לוחמים או אלונקה בכבל בזמן ריחוף. קולונל פליגר סירבה להשיב אם הבעיה הזו מטופלת ובעיקר מה ניתן לעשות בנידון, וזה דבר חשוב ביותר מבחינת חיל האוויר שבונה על המסוק הזה שיטוס גם לאיראן במידת הצורך, כדי לחלץ טייס נוטש.
דבר נוסף שנמצא כעת על השולחן הוא שילוב מערכות קשר ולוחמה אלקטרונית מתוצרת התעשיות הביטחוניות בישראל בתקציב נוסף, רובו בשקלים, שזמינותו תקבע היכן יבוצעו ההתקנות - בפס הייצור או לאחר הגעת המסוקים לארץ. הדבר יכתיב גם את קצב הגעת תריסר המסוקים לישראל, וקצב כניסתם לשירות מבצעי.
המסוק "הכחול" – הדגם הישראלי, יישא מערכות הגנה ישראליות מפני טילי כתף, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות תקשורת מתוצרת התעשייה הביטחונית הישראלית כדי שיוכל להשתלב "ברשת" של חיל האוויר. אחת המשמעויות של המהלך שנבחן היא גם יכולת הגנה בסייבר ואפשרות ליצור קשר עם כל הכוחות - על הקרקע, באוויר ובבור של חיל האוויר, בצורה מוצפנת.
אחת השאלות שהטרידו מאוד את משרד הביטחון היא השאלה כמה יעלה לתחזק את המסוק ולשמור על כשירותו המבצעית לאורך עשרות שנים. גם בבואינג וגם בלוקהיד מרטין הציגו נתונים רבים כדי להראות כדאיות, אבל לבסוף השתכנעו בישראל שאחרי 17 שנה של הטסה, המחיר של שני המסוקים כבר כמעט משתווה. החיבור של כל זה יחד עם השיקולים המבצעיים הוביל לנפילת הפור.
הסיקורסקי החדש טס בינתיים רק בשירות הצבא האמריקני, והמדינה היחידה שקונה אותו לפי שעה היא ישראל. ודווקא גרמניה, שמטיסה את היסעור כמו בישראל בחרה ממש באחרונה בצ'ינוק של בואינג. בלוקהיד מרטין היו בטוחים שאחרי ישראל גם שם יבחרו במסוק שלהם – אבל כשהתבדו התאכזבו מאוד.
ישראל נותרת לבד בעולם
מצרים הודיעה בחודש שעבר שתצטייד ב-40 מסוקי צ'ינוק חדישים מתוצרת בואינג, וההודעה המצרית מחדדת את העובדה שישראל נשארת לפי שעה לבד בעולם עם בחירתה. עד הגעת המסוקים החדשים לארץ ומועד פקיעת הכשירות המבצעית של מסוקי ה"יסעור" הישנים יש עוד שנתיים.
חיל האוויר נערך להאריך בינתיים את חיי ה"יסעור", אבל כבר עכשיו נאלץ לצמצם טיסות ואימונים ושומר מכל משמר על המסוקים, שעדיין מבצעיים לטובת מבצעים מיוחדים ברחבי המזרח התיכון. עדיין, בחיל האוויר מרגישים שהם לוקחים סיכונים גדולים לשם כך.
עסקת רכש המסוקים החדשה מגיעה באיחור רב, אחרי כמעט שלוש שנים בהן לא היה תקציב ביטחון שאיפשר בניית כוח והצטיידות בכלים ומערכות חדשות. עכשיו, ישראל עומדת בפני מצב דומה. ההליכה המסתמנת לבחירות חמישיות עלולה להעמיד את גורל תקציב הביטחון הבא כלוט בערפל שוב, וזה לקח חשוב למקבלי ההחלטות.