במסיבת העיתונאים שכינס אמש (שלישי) ראש הממשלה נפתלי בנט, הוא טען שמדינת ישראל נערכת, גם מבחינת תקציבית, לתרחיש קיצון שבו יהיו כאן 4,000 חולי קורונה במצב קשה. עם זאת, המספר שבו נקב רה"מ גבוה בהרבה מהמספר שמערכת הבריאות הצהירה בעבר כי היא מסוגלת להתמודד עימו. אולם, מנהלי בתי חולים שעימם שוחחנו מתחו ביקורת על המספר שהציג בנט, ותקפו: "4,000 חולים קשה בו זמנית זו הזיה".

סיקור N12 על גל התחלואה החמישי

במסמך שהגיע לידי N12 מפורטים הצעדים שעושה בימים אלה מערכת הבריאות כדי להתמודד עם האומיקרון. לדוגמה, מפורט במסמך מהו מספר החולים המקסימלי שיכולים להיות מאושפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים, מה התמיכה הייעודית שתינתן לקופות החולים במהלך המשבר, וכן התייחסות להרחבת מערך אשפוזי הבית.

התוכנית שאושרה תקציבית לביצוע כוללת 1,000 מיטות אשפוז בית ו-1,283 מיטות במערכים הגריאטריים והסיעודיים. כמו כן, אושרו תוספות של פרמדיקים, אחיות וסיוע רפואי מצה"ל. במסגרת ההתמודדות עם גל התחלואה הנרחב בתי החולים יפסיקו פעילות אלקטיבית, שתפנה מיטות אשפוז נוספות. גורמים המעורים בנושא מסרו ש"ההערכה היא שלא נגיע לעומסים האלה, אבל בניית התשתיות לחלוקת העומס תאפשר לשמור על רמת טיפול מקסימלית".

צעדי ההיערכות של מערכת הבריאות:

 

בשיחה עם N12 התייחס מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' חזי לוי, לתרחיש האימים שהציג בנט. "4,000 חולים קשה זה לא תרחיש ריאלי, בטח שלא בתקופה הזו", אמר מי שמכיר מקרוב את ניהול משבר הקורונה. "אנחנו יודעים שיש מספר מוגבל של מיטות טיפול נמרץ, סדר גודל של 500 בכל מערכת הבריאות. הבטיחו עוד 100 ולא קיבלנו. זה גם לא ריאלי בזמן קצר להבטיח מיטות טיפול נמרץ ולהעמיד אותן וצוותים עבורן. זה לא דבר שקורה בזמן קצר".

"מערכת הבריאות מתמודדת כיום עם שלושה משברים", הוסיף פרופ' לוי. "המשבר הראשון זה הקורונה. המשבר השני זה כל תחלואת החורף והשפעת, גם במבוגרים וגם בילדים. אנשים צריכים להבין שברגע שאנחנו אומרים שאנחנו מוסיפים מיטות קורונה, במרבית המקרים זה הסבת מחלקה פנימית ומיטות מופנות לקורונה על חשבון חולים פנימיים, ככה שאפשר לקבל פחות חולים - במיוחד כשעכשיו הדרישה עצומה בגלל מחלות החורף והשפעת".

"המשבר השלישי נוגע לכך שבבית החולים שלי, ברזילי, נמצאים 70 אנשים בבית. אתמול היו חסרים בראייה ארצית 2,000 אנשי צוות רפואי, שחלק ניכר מהם זה אחיות שנמצאות בבידוד, חולים, חשופים או כאלה שמטפלים בילדים בבית". לדברי לוי, שלושת המשברים "יוצרים משוואה שאומרת שלמערכת הבריאות יש יכולות מוגבלות - ואני לא חושב שאנחנו יכולים לטפל היום ב-4,000 חולים קשה בו זמנית, זו הזיה".

אז מה כן ניתן לעשות כדי להתמודד עם התחלואה המתפשטת? "החיסון הוא הדבר היחידי, ביחד עם התנהגות נכונה במקומות צפופים עם מסכות, שיכול להביא לכך שאותם חולים קשה לא יצטברו במכה אחת, אלא לאט לאט", הסביר פרופ' לוי. "אנחנו נאט את קצב התחלואה בהביננו שאחת - תחלואה קשה מאומיקרון פחות נפוצה, ושתיים - המחלה היא יותר קלה והאשפוז הוא יותר קצר. לכן אולי נוכל לטפל באנשים בהינתן העובדה שנוכל לאשפז אותם בהדרגה".

גם ד"ר אסנת לבציון קורח, מנכ"לית בית החולים שמיר אסף הרופא, התייחסה בשיחה עם N12 למספרים החריגים שהציג בנט: "צריך לזכור ש-4,000 חולים קשה שאתה מציין זה בנוסף למה שקורה עכשיו. אנחנו בעיצומו של חורף עם שפעת מאוד קשה, בתי החולים מפוצצים בחולים. לצערי, מדינת ישראל לא השכילה לתת את המשאבים. אנחנו בדיונים אין-סופיים על תוספת מיטות, רופאים ואחיות - ושום דבר לא קרה".

"ברור שלא נוכל לטפל ב-4,000 חולים קשה כמו שמטפלים במספרים הרבה יותר נמוכים", הוסיפה. "בנוסף לכל יש גם את הנושא של הצוותים שנמצאים בבידוד, יש לנו אחוז תחלואה גדול מאוד. 4,000 חולים קשה יובילו לירידה בסטנדרט הטיפולי, זה מצב לא נורמלי. לא יודעת איך הגיעו למספרים האלה".

"אני מקווה מאוד ומניחה שלא נגיע לזה, אבל ימים יגידו", סיכמה ד"ר לבציון קורח. "המערכת לא בנויה לזה, נכון לעכשיו. עם זאת, אנחנו כן נתמודד עם כל דבר שיהיה. הבעיה שלי היא שאי אפשר לסמוך על זה שנתמודד. בסופו של יום צריך לקבל את המשאבים, אז אנחנו לא שם".