רמת האמון במערכת המשפט בישראל נמצאת בעלייה, לראשונה מזה חמש שנים - כך עולה מהמדד הרב-שנתי לבדיקת ביצועי המגזר הציבורי בישראל המתפרסם היום. "יכול להיות שדווקא המאבק בין שר המשפטים דניאל פרידמן לנשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מביא לעלייה ברמת האמון", ציין אחד מעורכי המדד, פרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה.
מהממצאים עולה כי מערכת המשפט זוכה לרמת אמון ממוצעת של 3.05, זאת לעומת רמת אמון של 2.77 בשנה שעברה. למרות העלייה הגבוהה ועצירת מגמת הירידה, רמת האמון עדיין רחוקה מרמת השיא שנרשמה בשנת 2001 ועמדה אז על 3.24. שביעות הרצון מתפקוד מערכת המשפט, עם זאת, יציבה ואף יורדת מעט, והיא נמצאת ברמה ממוצעת של 2.67, זאת לעומת 2.7 בשנה שעברה.
עוד עולה כי רמת האמון במערכת ככלל זוכה לאמון רב יותר מאשר המוסדות המרכיבים אותה בנפרד: בית המשפט העליון נהנה מרמת אמון בינונית של 3.02 ולאחריו בתי המשפט המחוזיים והשלום, שזוכים ברמת אמון של 2.91. רמת האמון של הציבור ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה נמוכה עוד יותר ונמצאת ברמות של 2.83 ו-2.82 בהתאמה.
אל מול המדדים של בתי המשפט והמערכת כולה, השופטים נהנים מרמת אמון גבוהה יותר של 3.18, כשגם כאן יש עלייה לעומת השנה שעברה - 3.12. גם במקרה זה השופטים עדיין רחוקים מרמת האמון הגבוהה ביותר שנרשמה בשנת 2001, אז הם נהנו מרמת אמון של 3.55.
רצון לשינוי
"המאבק על דמותה של מערכת המשפט ועל הרפורמות הדרושות בה מביאים לידיעת הציבור יוזמות ורעיונות לתיקון ומחדירים מימד של רצון לשינוי בכיוון זה או אחר", הסביר פרופ' ויגודה-גדות.
עם זאת, העלייה באמון איננה באה לידי ביטוי בשביעות רצון גבוהה יותר מהשירותים שמערכת המשפט מספקת לציבור אשר נותרים יציבים ברמה בינונית עד נמוכה גם השנה. "יתכן שהעלייה באמון היא תוצאה של ציפיות מקדימות של הציבור להצלחת השינויים המתוכננים בבחינת מתן אשראי מוקדם על רפורמות שבדרך", הוסיף פרופ' ויגודה-גדות.
במדד השנתי שעורכים פרופ' ויגודה-גדות וד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון השתתפו 561 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.