גזר דינו של משה קצב יינתן בשמונה במרס בשעה 09:00 בבוקר בדלתיים פתוחות - כך נקבע בצהריים בתום שלב הטיעונים לעונשו של נשיא המדינה לשעבר. באותו תאריך, באופן אירוני, מציינים ברחבי העולם את יום האישה הבינלאומי.

הבוקר נערך מאחורי דלתיים סגורות שלב הטיעונים לעונש במשפט קצב. אחרי כארבע שעות נפתחו הדלתות והנשיא לשעבר ומקורביו עזבו את האולם, אך סירבו לדבר עם העיתונאים.

שינה את היחס למתלוננת - ופיטר

בינואר האחרון התפרסמה הכרעת הדין המלאה בעניינו של האזרח מספר 1, הכוללת את העדויות המלאות ופירוט העבירות שביצע קצב, לצד גרסתו של הנשיא לשעבר. בפרטים החדשים שנחשפו תוארו בין היתר המפגשים בין קצב לקורבנותיו.

הכרעת הדין המלאה בתיק האונס של משה קצב

"הנאשם ביקש כי היא תעמוד לצדו, סמוך לספריה שבמשרדו, כך שאם ייתפס בקלקלתו יוכל להעמיד פנים שהשניים מחפשים ספר בספריה", נכתב. "במספר הזדמנויות נגע הנאשם בחזה של המתלוננת, לעיתים מעל חולצתה ולעיתים תחב ידו מתחתיה. במספר הזדמנויות, בעת נסיעתם במכונית השרד של הנאשם, שישב במושב הסמוך לנהג, הוא נהג להושיט את ידו אל עבר המושב האחורי שבו ישבה המתלוננת וללטף את רגליה".

גזר הדין ממשיך: "באפריל 1998, האירוע בלשכת הנאשם בת"א: הנאשם היה מודע לכך שהמתלוננת אינה מוכנה לקיים עימו יחסי מין, אן רק משהמשיכה לבטא באורח פיזי ומילולי את התנגדותה לשתף עימו פעולה בקיום הקשר המיני, חדל הנאשם ממעשיו בטרם הגיע לפורקן".

"האירוע במלון פלאז'ה בירושלים, יוני 1998: הנאשם קרב למתלוננת, הדף אותה על המיטה, ולמרות התנגדותה, פשט את מכנסיה ותחתוניה במשיכה. המתלוננת התגגדה לקיים עם הנאשם יחסי מין, אולם הנאשם לא שעה לבקשותיה ולניסיונותיה להדפו, בהם ביקש הלהביא ומלחדול ממעשיו. המתלוננת חשה חוסר אונים, והתקשתה להיחלץ מהאירוע שנכפה עליה. הנאשם נשכב מעל המתלוננת כשהוא אוחז בה, ולמרות ניסיונה להדוף אותו בידיה מעליה".

"משנוכח הנאשם כי המתלוננת אינה נענית לחיזוריו ולנסיונותיו ומשהבין כי המתלוננת חוזרת ומציבה בפניו גבולות לפיהם לא תיאות לקיים עימו יחסי מין, פסק בהדרגה העניין המיני שביטא הנאשם כלפי המתלוננת, הוא שינה גישתו ויחסו אליה, ואורחות העבודה בין השניים השתנו לחלוטין. מכאן ואילך החל הנאשם מצידו להתנכל לה, להעליב אותה, לפגוע במעמדה בלשכה וליטול ממנ האת סמכויותיה".

"לאחר שמעמדה של המתלוננת נפגע קשות בלשכה, ובעקבות עימותים שנתגלעו בין הגאשם ואחרים בסביבתו לבינה, פוטרה המתלוננת בחודש פברואר 1999 מעבודתה."

השופטים שוקלים: הקלה בעונש בגלל "משפט השדה" בתקשורת

השופטים מתחו ביקורת חריפה בהכרעת הדין גם על התקשורת, שערכה לקצב "משפט שדה", ורומזים כי אופי הסיקור עשוי לשמש שיקול לטובתו בקביעת גזר הדין.

השופטים כתבו: "איננו מתעלמים מעוגמת הנפש ממנה סבל הנאשם כתוצאה מהשטף האינסופי של הפרסומים הקשים שפורסמו נגדו בתקשורת ואשר הכריזו עליו כעבריין מין בטרם משפט. עוגמת נפש זו, אין בה, כפי שכבר נאמר לעיל, כדי להביא לתוצאה הדרסטית של ביטול כתב האישום, אך איננו שוללים את האפשרות להעלותה לדיון פעם נוספת בהמשך".

השופטים הוסיפו וכתבו כי התקשורת " חצתה את הגבול באופן חסר תקדים" במסגרת הפרשה, אך הביעו ביקורת חריפה גם על קצב, שלא בחל גם הוא בהפעלת התקשורת לטובתו. "הנאשם סיגל לעצמו את אותם דפוסי פעולה שהופעלו כנגדו", כך בהכרעת הדין, "והחל אף הוא לשלוח חיצים מורעלים לעבר מי שראה בו דורש רעתו".

גזר הדין המקסימלי על העבירות שבהן הורשע קצב עומד על 16 שנות מאסר, אולם ההערכות במערכת המשפטית הן כי עונשו של קצב יהיה קל יותר. בבואם להכריע את גזר הדין, יתחשבו השופטים ככל הנראה בקריירה הציבורית של הנאשם וגם ב"משפט השדה" שערכו לו במהלך המשפט.

הנשיא אנס - סיקור מיוחד:

ביהמ"ש דחה את פרסום הכרעת קצב

קצב הוקלט: "מי לא נוגע ברגל?"

"קצב ביקש לחזור לעסקה - ונדחה"

הערכה: בפרקליטות לא יבקשו עונש מקסימלי

ליאור קצב: "אחי נשאר לבד"

צפו: מאחורי הקלעים של הכרעת הדין

הערכה: בתוך חודשיים - קצב יהפוך לאסיר

הכרעת הדין המלאה

העולם בהלם: הנשיא הישראלי אנס

פרקליטי קצב: "המסכן נתן את אמונו בשופטים"