אחרי ארבע שעות ארוכות הסתיים בבית המשפט העליון הדיון בבקשתו של משה קצב לדחות את כניסתו לכלא עד סיום ההליכים המשפטיים בערעורו. פרקליטיו של הנשיא לשעבר ביקשו לדחות את ביצוע המאסר בשל מעמדו המיוחד של הנשיא לשעבר, שבית המשפט המחוזי גזר עליו שבע שנות מאסר בפועל בגין ביצוע אונס ועבירות מין. הפרקליטות הביעה התנגדות. ההחלטה על עיכוב תחילת ריצוי העונש תינתן בימים הקרובים.
"כניסת נשיא לכלא זה טקס השפלה. נשיא המדינה מגלם במהותו את מדינת ישראל", הדגיש סניגורו של קצב עו"ד אביגדור פלדמן וביקש שהערעור ייקבע "מהר ככל האפשר". עם פתיחת הדיון העלה הסניגור טענות נגד הפרקליטות ואמר כי היא זו שהעלתה את העניין בהסדר הטיעון של ניצול מרות - ולא של אונס. "הגבול ביניהם נזיל ומטושטש", ציין.
עוד הוסיפו בצוות ההגנה של קצב כי לא הספיקו לכתוב ערעור שימצה את כל העבירות ולכן בקשתם נוגעת לעבירות האונס בלבד: "אנו מקווים שכאשר הערעור ייתקבל הפרקליטות בהגינותה לא תדרוש לדחות את ביצוע העיכוב".
הפרקליטות: זה תיק רגיל
במהלך הדיון הקשיב שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לטיעוני שני הצדדים כאשר הפרקליטות הביעה התנגדות לבקשת קצב, לאור ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון ביחס לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור שהגיש מורשע. היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין קיבל את עמדת הפרקליטות שבנסיבות הקיימות אין הצדקה שקצב יישאר חופשי.
"למרות העניין הציבורי, מדובר בתיק רגיל", אמרו בפרקליטות והדגישו כי אמון הציבור מהווה שיקול גם כן בעניין ביצוע גזר הדין. "צריך לזכור שהנטל הוא לא עלינו - אלא על המבקש. הוא צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו", הוסיפו.
הערעור: למה שקלו לסגור את התיק
בתחילת השבוע התיר בית המשפט העליון לפרסם את בקשת הערעור המלאה שהגישו פרקליטיו של הנשיא לשעבר משה קצב, על הרשעתו באונס ובעבירות מין וכן על העונש שנגזר עליו. בנוסף, התיר בית המשפט לפרסם גם את בקשת עיכוב ביצוע העונש.
מעיון בבקשת הערעור המלאה עולה כי פרקליטיו של קצב מבססים את טענותיהם לקשיים ראיתיים במשפט בעיקר על דברי נציגי הפרקליטות בעבר, ובראשם המגעים להסדר טיעון עם הנשיא לשעבר - שבוטל ברגע האחרון. כחלק מההגנה על הסדרה הטיעון פירטו אז אנשי הפרקליטות את רשימת הקשיים המשפטיים בתיק, שהיו עלולים למנוע הרשעה. "יש לשקול את העובדה שבכירים במערכת התביעה שקלו לסגור את התיק", טוענים כעת עורכי דינו של קצב.
בפתיחת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש, כפי שעולה מעיון במסמך המלא, מבקשים עורכי הדין לתת את הדעת למעמדו של קצב. "במהלך המשפט לא ביקשנו קמצוץ של משקל למעמדו של המבקש וביקשנו כי ינהגו בו כבכל נאשם", כתבו עורכי הדין, "אלא שעתה מתבקש עיכוב ביצוע של גזר הדין".
עוד מוסיפים הפרקליטים בפנייה לעליון: "יש לתת את הדעת לאפשרות כי המבקש ייכנס לבית האסורים לפני שיתברר דינו בבית משפט נכבד זה. שער בנפשך כי יימצא זכאי בדין. אוי לאותה בושה ולאותה כלימה שתכסה את פנינו על שאסרנו וכלאנו את מי שהיה נשיא מדינה על לא עוול בכפו".
"כיצד ניתן לטעון שאין סיכוי לערעור?"
במהלך 16 העמודים של בקשת הערעור, מרבים פרקליטיו של קצב לצטט את תשובת המדינה לבג"ץ בעניין הסדר הטיעון שניסתה לגבש עם קצב, הסדר שלבסוף נדחה על ידו ברגע האחרון.
"כדי להגיש כתב אישום בפרשה זו אין די אפוא בהוכחת קשה אינטימי תוך ניצול יחסי מרות, אלא נדרשת תשתית ראיתית מספקת לקביעה כי מעשי הבעילה והמעשים המגונים נעשו תוך כדי שימוש בכוח", נכתב בתשובת המדינה.
מתשובת הפרקליטות עוד עולה כי נציגי התביעה חזרו על דבריה של א' שטענה כי "אינה זוכרת" עובדות רבות מתוך האירועים. "גם העובדה שא' לא סיפרה לאיש משך שנים ארוכות על מעשי האונס מוסיפה לקשיים האמורים", נכתב בתשובת הפרקליטות.
באשר למכתב ה"שנה טובה" ששלחה א' לקצב, טוענים עורכי דינו בערעור, "הרי שמעבר לתוכנו חשיבותו הרבה לעניין נובעת גם מכך שהוא מהווה ראיה אובייקטיבית שיכולה לשפוך אור על מערכת היחסים".
"העובדה כי קורבן לעבירת אונס חוזרת ונשנית כותבת למבצע האונס מכתב אישי וכה חם, זמן קצר מאוד לאחר אירועי האונס, יוצרת קושי לא מבוטל וספק באשר למהימנותה", נכתב אז בתשובת המדינה לבג"ץ, כפי שזו מצוטטת בבקשת הערעור.
עוד מדגישים הפרקליטים במהלך הערעור את השגות המדינה באשר לגרסאות החלקיות שמסרה א' במהלך עדויותיה, רצונה לכאורה לנקום בשל פיטוריה, עדותה המתמשכת והמשתנה ואף באשר להתנהגותה של א'.
"במצב דברים זה", מסכמים פרקליטיו של קצב את הערעור, "כיצד תטען המשיבה כי אין סיכוי לערעור?". נזכיר כי בקשת עיכוב ביצוע העונש התקבלה על ידי בית המשפט העליון, אך טרם הוחלט לגבי בקשת הערעור.