הסיליקון יעלה לתנובה ביוקר: בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב היום את חברת "תנובה" לשלם 55 מיליון שקלים לכ-220 אלף אזרחים שרכשו חלב אליו הוחדר סיליקון, בתקופה שבין אוקטובר 1994 ועד ספטמבר 1995. מדובר בפסק דין חסר תקדים במונחים ישראליים, שניתן בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד תנובה בפרשת החלב בסיליקון.
הפיצוי יחולק ב-3 דרכים: מתן הטבה לאותם צרכנים באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת התכולה בלא העלאת מחירו), העברת חלק מסכום הפיצוי לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, שלהם השלכה על בריאות הציבור, וחלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך.
השופט יכריע איך יתחלק הסכום בין 3 המסלולים לאחר שישמע את עמדת הצדדים והיועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שיקבל חוות דעת כלכלית ותוכניות לאישור החלוקה.
התביעה הייצוגית הוגשה בשנת 1995 על-ידי תופיק ראבי, שנפטר בינתיים, והמועצה הישראלית לצרכנות, בגין הטעיית הצרכנים בנוגע לתכונותיו ותכולתו של חלב עמיד דל שומן 1%. באמצעות עו"ד איאד ראבי נטען כי מסוף 1993 ועד ספטמבר 1995 ייצרה תנובה במחלבה ברחובות ושיווקה כ-13 מיליון ליטר חלב המכיל חומר הנקרא 'דימתיל פוליסילוקסאן' (DMPS), המוכר בשמו המסחרי "סיליקון".
בתביעה נטען כי הוספת החומר לחלב אסורה לפי החוק, וכי תנובה לא גילתה לצרכניה כי החומר מצוי בחלב, ואף הכחישה עובדה זו בתחילת הדרך, כאשר הפרשה נחשפה בעיתון "מעריב". בעקבות כך הורדו מהמדפים והושמדו קרטוני החלב שטרם נמכרו.
תנובה, שיוצגה על-ידי עוה"ד איתמר ענבי ואייל דורון, הודתה כי השתמשה במשך פרק זמן מסוים בסיליקון בתהליך ייצור החלב כדי למנוע את הקצפתו, אך טענה כי מדובר בחומר מאושר לשימוש בתעשיית המזון, המשמש כתוסף במוצרי מזון שונים. מאחר שגם לא הייתה סכנה בשתיית החלב, לא היה צורך לציין על האריזה את הימצאות הסיליקון.
תנובה ומנהליה הורשעו גם בהליך פלילי בעבירות של הטעיית צרכנים ועבירות לפי חוק התקנים. בשנת 1996 אישר בית המשפט המחוזי את התביעה כייצוגית ובית המשפט העליון אישר, בדעת רוב, את הפסיקה בשנת 2003. ואולם, פסק העליון, נזק בר-פיצוי אינו רק נזק ממוני אלא כולל גם "תחושות שליליות ותחושות של גועל", וכן "פגיעה באוטונומיה של הפרט", שזכאי לקבוע מה ייכנס לפיו ולגופו וממה יימנע.
כעת קבע השופט, על סמך חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' יחזקאל אופיר מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, כי מספר הבוגרים שרכשו את החלב הוא כ-220 אלף איש, והם זכאים לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה. מחציתם זכאים לפיצוי בגין תחושות שליליות שונות.