המחאה על הרג יסמין וינטה ז"ל (צילום: נלחמים ונאבקים למען הילדים‎, חדשות)
המחאה על הריגת הפעוטה יסמין וינטה | צילום: נלחמים ונאבקים למען הילדים‎, חדשות

בצל פרשת ההתעללות החמורה בפעוטון בראש העין והגשת כתב האישום נגד כרמל מעודה, "הגננת המתעללת", מחאת ההורים לילדי הפעוטונים צוברת תאוצה: הערב (ראשון) צפויים לצאת הורים רבים לעשרות מוקדים ברחבי הארץ בדרישה שהממשלה תיקח אחריות על מסגרות של ילדים בני פחות מ-3. המוקדים העיקריים שבהם יפגינו ההורים: מול מעון ראש הממשלה בירושלים, גינת שרונה בתל אביב, באר שבע וחיפה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

כתב האישום מייחס למעודה 18 סעיפים של התעללות ב-11 פעוטות ותינוקות. בסוף הדיון בבית המשפט, קרא אביו של אחד מהילדים בפעוטון "לשים סוף" להתעללות: "אתה מגיע לכאן, שומע שזה אולי המקרה הכי חמור שמדינת ישראל ידעה, ואתה לא מבין איך זה הגיע אליך לתוך הבית. המפלצת, חלאת האדם הזאת... כשהיא נכנסה לאולם השתדלתי לא להסתכל, ראיתי רק את הכניסה שלה וזהו, זה היה די מהיר. כמו שאמרו, זה המקרה הכי חמור במדינת ישראל - אז בואו נשים לזה סוף".

"מדובר פה בפשיעות נגד חסרי ישע וילדים עד גיל 3, לא ברור איך בנאדם בכלל יכול לעשות דברים כאלה", תקף אחד מהאבות. ארז, אב נוסף, אמר: "הדברים שרשומים בכתב האישום חמורים מאוד כמו שאנחנו כבר יודעים וראינו בסרטונים. אני קצת מתקשה להבין למה אנחנו צריכים לחכות עוד שבוע עד שעורך הדין של המפלצת יעבור על כל הנתונים. אני לא יודע בכלל על מה יש לו לעבור, כל מה שהוא רואה ראתה מדינה שלמה, אין פה בכלל צל של ספק שמה שהיא עשתה זה עבירות חמורות מאוד. ממש דברים מזעזעים, דברים שלא מקובלים ולא יכולים לעלות על הדעת, בכלל לא ברור איך בנאדם יכול לעשות דברים כאלה".

לדברי יוסי חברה, הורה של ילדה נוספת מהגן, "מדובר באחד האירועים הקשים שידעה המדינה בכל מה שקשור להתעללות. כשכרמל נכנסה לאולם לא הצלחתי בכלל להסתכל לכיוון שלה. יש לי המון רגשות קשים כלפיה וכלפי המעשים האלימים שעשתה. אני מקווה שמערכת המשפט לא תוותר יותר, לא עונש של שנה והיא חוזרת לחיים. אני מצפה לעונש של שנתיים מאסר על כל ילד, לא פחות".‎

בהמשך דבריו תיאר חברה את הקושי להתמודד עם הטראומה שחוותה ילדתו הקטנה בגן. "פגעו בילדה שלי, בילדה הקטנה שלי", אמר. "אנחנו מנסים להבין איך מתמודדים עם דבר כזה. אני לא שואל אותה דברים על התקופה כי אני לא יודע מה זה יכול לעשות לה. אני מתייעץ עם גורמי מקצוע בשביל לא לעשות לה נזק גדול יותר. יש הורים שראו כמעט את כל הסרטונים, אני לא הצלחתי. זה שבר אותי".

היום הוגש כתב אישום חמור ביותר נגד מעודה, שמואשמת ב-18 סעיפים שמתייחסים להתעללות לכאורה ב-11 תינוקות ופעוטות בזמנים שונים. פרקליטה של מעודה, עו"ד גיא עין צבי מהסנגוריה הציבורית, אמר כי הוא ילמד את האישום ואת חומרי החקירה ורק אז יוכל להתייחס לגופן של הטענות: "אנו מצפים מהמשטרה להנמיך את הלהבות כי אפשר לראות מה קורה כשהדברים יוצאים משליטה".

לפי כתב האישום, "בהזדמנויות רבות ושונות במהלך עבודתה בגן, תקפה הנאשמת תינוקות ופעוטות בגן הילדים. זאת, בין היתר, בכך שכיסתה ראשם של קטינים בשמיכה וישבה עליהם למניעת תזוזה, קשרה ידי קטין באמצעות חוט למשך דקות עד שעות, הרימה קטינים באמצעות אחיזה בכוח בזרוע, הניפה אותם באוויר עד להטחתם ברצפה, טלטלה תינוקות, העמידה פעוטות עם הפנים אל הקיר לעתים למשך כמה שעות, הצליפה בקטינים באמצעות חיתול, סטרה להם, צבטה ומשכה ראשם של פעוטות לאחור תוך חסימת אפם ופיהם עד שהתגלעו קשיי נשימה".

מתוך כתב האישום נגד כרמל מעודה (צילום: חדשות)
מתוך כתב האישום נגד כרמל מעודה | צילום: חדשות

הפרקליטות ציינה בכתב האישום כי בידיה צילומים מתוך מצלמות אבטחה שבהם מתועדת המשיבה מבצעת את המיוחס לה ודוחות צפיה של שוטרי הזירה הטכנולוגית של משטרת ישראל. הפרקליטות ציינה כי מעודה "מזהה עצמה בסרטונים ואף את הקטינים בשמותיהם, קושרת עצמה למעשים המיוחסים לה אם כי לעתים נותנתו פרשנות שונה לאירועים". לראיות אלו התווספה עדות של עדת ראיה לאירוע התעללות נוסף שלא צולם.

מה דורשים ההורים?

 • החמרת הענישה: הטלת עונשים כבדים יותר במקרי התעללות בילדים שנחשפים.
 • חובת התקנה של מצלמות אבטחה בפעוטונים: ייכנס לפועל בהדרגה מספטמבר הקרוב.
 • הסדרת הפעוטונים: קבלת רישיון, מיפוי הפעוטונים, מתן כלי אכיפה - ייכנס לפועל בהדרגה מספטמבר הקרוב.
 • קביעת משרד ממשלתי (משרד החינוך או משרד ייעודי אחר) שיפקח על הפעוטונים בכל התחומים.
 • הכשרות לעובדים.
 • קביעת שכר הולם לעובדים.
 • בדיקת היעדר רישום עבר פלילי לעובדים.
 • ליווי ופיקוח פדגוגי על תוכניות חינוכיות.
 • הפעלת מפקחים בשטח.

לדרישות הללו יש מטבע הדברים גם תג מחיר: ההערכות מדברות על השקעה ראשונית של 1.5 מיליארד שקלים ועוד 4.5 מיליארד נוספים מדי שנה. במדינה עם גירעון של כ-14 מיליארד שקלים צריך שינוי סדרי עדיפויות דרמטי כדי שזה יקרה, והשקעה כזאת צפויה לבוא על חשבון תחומים רבים אחרים.