מסכת ההטרדות הזאת התרחשה לכאורה בבנק לאומי, מהמוסדות הגדולים בישראל, שמעסיק אלפי עובדים ועובדות: שירה (שם בדוי) הייתה עד לאחרונה אחת מהם. אך היא מצאה את עצמה עומדת בפני שימוע לפני פיטורים, לטענתה לאחר שהאשימה את המנהל שלה בהטרדה מינית ממושכת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הסיפור התחיל בשנה שעברה: שירה, אז עובדת זוטרה בבנק לאומי, שימשה כטלרית. בבנק סימנו אותה כעובדת טובה. "ניסיתי למקסם את העבודה שלי כמה שאני יכולה", סיפרה. "תמיד להגדיל ראש, תמיד לעשות יותר, תמיד לעשות מעבר". שירה עבדה ישירות מתחת למנהל ותיק שעובד בבנק כבר עשרות שנים. "הרבה מאוד היה תלוי בו", תיארה. "הוא זה שהיה צריך לתת את ההמלצה לקלוט אותי. "פחדתי שזה מה שיקרה. שברגע שאני אפתח את הפה שלי, הסוף שלי יהיה בחוץ".
את ההטרדות שעברה לטענה תיארה שירה כך: "זה משהו שהיה קורה כל הזמן. באים בבוקר, אז זה חיבוק ונשיקה, מגע בכתפיים או שהוא מתקרב אלי ממש. יש חיבוק ונשיקה אבל חיבוק שלא בדיוק הזמנת אותו, אם את רוצה ואם לא. אז את נותנת לו לחבק אותך ונשיקה של בוקר טוב, מריח לך את הצוואר, 'איזה ריח טוב יש לך, מה את שמה'".
"אנחנו יכולים לעמוד לדבר והיה קטע שהוא שם עלי יד וליטף לי את הבטן, מעסה לי את הכתפיים", סיפרה עוד שירה. "דברים שלא נראה לי שזה מקובל מצד מנהל שלך. ואת צריכה לזרום עם זה אם את רוצה או לא רוצה". שירה הרגישה לא בנוח עם הרמיזות המיניות, והבינה שהיא לא לבד. נועה (שם בדוי) עבדה עם שירה במחלקה. "אף פעם לא הייתי מרגישה בנוח כשהייתי באה עם שמלה או חצאית כי זה מבטים יותר חריפים, 'וואו את נראית יופי'", היא מספרת.
ואז הגיע הרגע ששבר את שירה לטענתה - באוטובוס בטיול מאורגן של הבנק. "עמדתי עם הגב על המושב ופתאום אני מרגישה פליק על התחת", תיארה. "אני מסתובבת ואני רואה אותו. לא ידעתי מה לעשות באותו רגע. את לא יכולה להגיד גם כלום, את כולה נקלטת לבנק איזה פישרית שלא יודעת מאיפה הביאו אותה, וגם את לא מבינה מה קרה כרגע – הזיתי את זה חלמתי את זה?".
רק כעבור חודשים היא אזרה אומץ והתלוננה למנהלת בסניף על האווירה הקשה בקומה התחתונה. היא טענה שמרגע שהתלוננה נגדו, התחילה נגדה מסכת התנכלות שהסתיימה בתוך זמן קצר במכתב פיטורים. הסיבה לכאורה – התייעלות.
הממונה על הטרדות מיניות בבנק בדק את המקרה וקבעה שלא נפל פגם בהתנהלות המנהל. בשלב הזה שירה החליטה לשכור עורכי דין ונערכה לקרב. מכאן ואילך היא גם תיעדה את ההתנהלות מול בכירי הבנק. תחילה היא הגיעה לתל אביב לפגישה עם ראש ענף יחסי העבודה בבנק וסגן ראש חטיבת משאבי אנוש.
"אתם יודעים, צריך להיות בנק טיפש להסתבך בנושא של הטרדה מינית", נשמע הממונה חנן הכט. "מכיוון שהיא (הממונה על הטרדות) קבעה שאין הטרדה מינית, אנחנו עוברים לשלב של שקילת פיטוריה מהבנק". "אתה מעדיף פשוט להעיף אותי במקום לפתור את הבעיה הזאת", הטיחה בו בחזרה שירה. "אני אלף לפוליגרף, אין לי בעיה. אני לא משקרת". במהלך הפגישה, המנהלים מציעים לסגור את הפרשה בשקט.
בשלב הבא שירה הגיעה לשימוע שלפני הפיטורים. אחרי השימוע הגיעה ההודעה הרשמית - שירה פוטרה מהבנק. היא החליטה שהיא לא מוותרת והגישה תביעה נגד בנק לאומי. "אותם זה לא מעניין, מבחינתם – את משקרת, באת בשביל הכסף", היא מסכמת. "אני לא אתן שיוציאו אותי שקרנית ואם צריך להתדיין בבית משפט 10 שנים זה מה שיהיה".
עו"ד דודי בר-אלי ממשרד בר-אלי, זיו ושות' – דיני עבודה, שמייצג את העובדת, תקף את התנהלות הבנק: "קשה להאמין שבמוסד בנקאי כה מכובד, לא רק שמתרחש אירוע חמור כזה, אלא שהמערכת כולה מתאגדת כדי להשתיק את העניין ולפגוע בקורבן"
מבנק לאומי נמסר בתגובה: "לאומי מייחס חשיבות רבה לנושא ההטרדות המיניות ופועל רבות בנושא. לאחר שהעובדת הוזמנה לשימוע בשל כוונת הבנק לסיים את עבודתה, פנו עורכי דינה בטענות שונות הנוגעות לתהליך סיום העסקתה וביניהן טענות בדבר הטרדה מינית, טענות שלא נשמעו בפני הבנק מעולם קודם לכן. עם קבלת המכתב הושעו כל תהליכי השימוע וזאת כדי לעשות ברור מעמיק בנושא. הברור שנעשה על ידי הממונה על הטרדות מיניות העלה כי לא היתה הטרדה מינית. בנוסף, במהלך הברור הוסבר לעובדת ב כי קיימת לה הזכות לפנות למשטרה ולהגיש תלונה בנושא. הניסיון לרמוז כאילו הוצע למתלוננת פיצוי כספי בהקשר לתלונתה להטרדה חסר כל בסיס. הנושא הכספי עלה אך ורק בקשר לימי המחלה שהעובדת דרשה. כמובן שככל שתעלנה טענות חדשות נקיים בחינה נוספת כמקובל".