בג"ץ דחה היום (שלישי) את עתירת בני משפחת אבו ח'דיר, שביקשו להרוס את בתיהם של רוצחי מוחמד אבו ח'דיר, כפי שנהוג לעשות לבתי מחבלים ערבים. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה לפיה "ההחלטה אינה חורגת מגדרי המידתיות ואינה נגועה בחוסר סבירות".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
העותרים טענו כי ההחלטה שלא להרוס את בתי הרוצחים הינה אפליה אסורה בין יהודים לערבים, הם ברמת הקרבנות והן ברמת המבצעים. לדבריהם, העובדה כי ננקטו הליכים פליליים נגד הרוצחים אינה סותרת את העובדה שלו היו ערבים, היו ננקטות פעולות נוספות נגדם.
המדינה טענה מצדה כי החלטתו של שר הביטחון שלא להפעיל את הסנקציה כלפי הרוצחים אינה אפליה, אלא נובעת מהחלטת השר לפיה אין צורך בהרתעה כלפי המגזר היהודי כפי שיש כלפי האוכלוסייה הערבית. אחד השופטים הסביר כי הקבוצה הרלוונטית באוכלוסייה היהודית הינה "מיעוט שבמיעוט שבמיעוט", לעומת נתונים "המלמדים על עליה ניכרת החל משנת 2013 בטרור המבוצע על ידי פלסטינים ועל ידי ערביי מזרח ירושלים". משכך, שר הביטחון מאמין כי "היקפי הטרור, חומרתו, והיעדר התמיכה הסביבתית במעשים" מובילים לכך שאין הצדקה להריסת בתים, "מטעמי מידתיות".
עוד הוסיפה המדינה כי הסמכות להריסת בתים "מוגבלת ומתוחמת למקרים שבהם נדרשת הרתעת מפגעים פוטנציאליים", ולכן יש צורך לשקול גם כלים אחרים ומידתיים יותר כדי להתמודד עם איומי הטרור. כמו כן יש "לערוך שורת איזונים בין זכויות האדם של משפחת המחבל לבין בטחון הציבור", לדבריה. המדינה הסבירה כי בעוד שלגבי הפלסטינים וערביי ישראל "אפשרויות השימוש בכלים אחרים לצורך השגת הרתעה אפקטיבית הן מוגבלות", ניתן להשתמש כלפי מגזרים אחרים - ובמיוחד זה היהודי - בכלים מידתיים יותר שיוצרים את אותה כמות הרתעה.
השופטים הזכירו כי "כבר נפסק כי על דרך העיקרון, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהערכת גורמי הביטחון בדבר האפקטיביות של השימוש באמצעי של הריסת בתים או אטימתם כגורם המרתיע אחרים". עוד הוסיפו כי "משפחות המשיבים, כך על פני הדברים, לא היו מעורבות בהיערכות, בתמיכה או אף במודעות ביחס למעשה הרצח", וכן הדגישו כי "מכל מקום, אין לנו כל סיבה שהיא להניח כי ההחלטה הייתה נגועה בגזענות".
עם זאת, הם הבהירו כי חרף הנתונים הרלוונטיים שהציגה המדינה, אין פירוש הדבר שהריסת בתי מחבלים יהודיים היא פרקטיקה שאין לנקוט בה לעולם, וכי ייתכן ובעתיד אכן יהיה מתאים לעשות שימוש בפרקטיקה זו גם כלפי בתיהם של מחבלים יהודיים. בסיכום דבריהם כתבו השופטים כי הם "מייחלים כי יתמו חטאים מן הארץ, וכי כבר בעתיד הקרוב לא יוצרך השימוש בתקנה 119 כלפי מי מבני ארצנו, יהודים וערבים כאחד".