החייל אלאור אזריה, שירה לעבר מחבל מנוטרל לפני כארבעה חודשים, מעיד הבוקר (ראשון) בפעם הראשונה במסגרת משפטו. אזריה, שהואשם בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת חייל צה"ל, תיאר את הגזרה המתוחה, ואת השתלשלות האירועים שהסתיימה בירי לעבר המחבל. "הייתי בדילמה, אך הבנתי שאין לי ברירה ויריתי בו", הסביר.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
במהלך עדותו ציין אזריה, שקיבל בעבר תעודת הצטיינות ממפקד הגדוד, כי מספר ימים לפני האירוע התקבלה התרעה משב"כ על כוונה לבצע פיגוע איכותי בחברון. "כשמדובר בפיגוע מסוג זה, זה יכול להיות אירוע משולב", הבהיר אזריה והדגיש: "זה לא רק סכינאות, אלא גם מטען חבלה וירי".
בעדותו, סיפר אזריה על הרגישות הקיימת בגזרת חברון. "המחסנית כל הזמן בהכנס, אתה נתון לסכנות", אמר. "זה מקום מלחיץ ויש שם אווירה של פחד. כשאתה ישן אתה שומע יריות ופיצוצים". על רקע הדברים הללו, התייחס אזריה ליחסו לאוכלוסיה האזרחית בעיר: "גדלתי ברמלה - עיר מעורבת, לימדו אותי לאהוב אדם באשר הוא אדם, גדלתי בחינוך ערכי. בחברון החיכוך בין יהודים לפלסטינים הוא גדול מאוד. אבל התייחסתי לכולם כמו שמתייחסים לבני אדם".
אחר כך התבקש אזריה לתאר את הרגעים הדרמטיים לפני שירה לעבר המחבל. "ברגע ההקפצה לא הבנתי מה קורה בכלל", שחזר. "רצתי לש.ג. והוא אמר לי שחבר שלי נדקר". בשלב זה תיאר אזריה כיצד רץ לזירת האירוע, כשבפעם הראשונה נאלץ לתפקד כחובש באירוע מבצעי בזמן אמת. "ראיתי שכולו מלא בדם", אמר.
"פתאום התחילו צעקות בזירה, לא יודע של מי - 'זהירות! יש עליו מטען, הוא כנראה ממולכד'", המשיך אזריה. לדבריו נשמעו בשטח הקריאות: "תראו, הוא זז. שמישהו יעשה משהו".
בשלב מסוים, ציין אזריה כי הבחין שבזירה נמצא מחבל נוסף. "אני רואה שיש עליו מעיל שחור ומנופח, כאילו שהוא מסתיר שם שכפ"ץ, בהחלט הרבה יותר מהמחבל השני. אני מזהה שהסכין נמצאת קרוב אליו".
אזריה טען כי זיהה בזירה סממנים המעידים על אפשרות של "אירוע רודף אירוע". הוא הסביר כי הבחין בכוונה ובאמצעי שעמד לרשות המחבל - הסכין שהיתה לדבריו מונחת קרוב אליו. "הוא היה לבוש חשוד, ויש כאמור את אותה התרעה לפיגוע איכות. יש מספיק סימנים מחשידים לאירוע נוסף. יש לו את הכוונה, האמצעי והיכולת, והאנשים שנמצאים לידו בשאננות".
בשלב זה, אזריה ציין כי ההתרעה בדבר הפיגוע שהועבר בתדריכים, שבה והדהדה בראשו. "ראיתי את המחבל מזיז את הידיים שלו", שחזר. "רצו לי בראש הסרטים של אותה התרעה של הפיגוע עם מאות הילדים הצועדים של העדלאידע. ראיתי אותו זז שוב, ואני מבין שמדובר באותו אירוע איכות שאמרו לנו. אני לוקח את הנשק, מעביר את הקסדה שלי. אני דורך את הנשק, 60 מעלות, נכנס למצב, צועק זוזו זוזו, התרחקו. כך, ממרחק של 7-10 מטרים, יריתי במחבל כדור אחד לכיוון הראש על מנת לנטרל אותו ולהציל את האנשים שנמצאים בזירה".
"זה היה האירוע ראשון שלי", שב אזריה לשניות הקריטיות שלאחר הירי. "היידים שלי מגואלות בדם של חבר שלי, והיה בלגן בזירה. אתה שומע צעקות ורואה אנשים שעומדים סמוך למחבל. אני לחוץ אבל נשאר גם דרוך, ובאותה מידה גם זהיר לאור הסכנה".
אזריה ציין כי הבחין בשאננות בזירה, וכי "לא נוהלה" כנדרש. "אנשים חשבו שהאירוע נגמר", אמר. "לא הבנתי למה הם ממשיכים להתהלך ככה, כשיש צעקות אזהרות, למרות שיודעים על חשש לפיגוע איכות, פיגוע משולב". בשלב זה אזריה הסביר פעם נוספת מדוע החליט לירות במחבל, ואמר כי החליט לקחת את האחריות לידיו מתוך חשש שהמחבל בזירה יבצע פיגוע נוסף. "חשבתי שיש אפשרות שהמחבל יקום, ייקח את הסכין וימשיך לדקור את הנוכחים", הסביר. "חשבתי שהוא עלול ללחוץ על מתג ויפוצץ עצמו ומספר ההרוגים יהיה בלתי ניתן לשיעור. אני מבין את הסכנה, מחליט ופועל. לפני הירי הייתי עוד בדלימה, אך אז הבנתי שאין לי ברירה ויריתי בו".
יחד עם זאת, אזריה מציין כי הבחין כי המחבל שרוע על הקרקע לאחר שכבר נורה. "אני מזהה דם על מחבל שלבש בגדים ועל הרצפה", אמר. "אני מבין שהוא חטף כדור או שניים, ולכן היה עליו דם".
"המ"פ סטר לי אחרי האירוע"
בהמשך עדותו תיאר אזריה את הדקות שלאחר הירי לעבר המחבל, אז לטענתו שאל מפקד הפלוגה רס"ן תום נעמן מי ביצע את הירי. "אמרתי לו שאני עשיתי זאת", שחזר אזריה. "בשלב הזה המ"פ צעק עלי - 'מה אתה דפוק?'. הוא נתן לי שתי סטירות ושאל למה עשיתי את זה. אמרתי לו שחשתי סכנה. הוא היה גמור, בקריסת מערכות. זה מ"פ שיודע טוב מאוד מה עשיתי בשבילו, ואמור לקחת אותי לקרב. לא הבנתי למה הוא מדבר אלי כך מול כולם. עדיין הייתי בהלם מהאירוע ובהלם ממנו".
"ברגע הזה אני מאבד אמון במ"פ", טען אזריה. "אין לי מה לדבר איתו בכלל. הסברתי לו את הסכנות, אבל הוא לא מקשיב. אין לי מושג מה עבר לו בראש. ניסיתי להסביר לו, אבל אף אחד לא יכול להבין את מה שעובר לי בראש". אזריה אף טען כי לאחר האירוע, התבקש על ידי מפקד הפלוגה לאסוף את חלקי גופתו של המחבל מהזירה. "הייתי בשוק ממה שהוא אמר לי, אבל עשיתי את מה שהוא אמר. שמתי כפפות כפולות וחזרתי עם שקית יחד עם חייל אחר לזירה".
אזריה ציין כי בשעות שלאחר האירוע הוא עוד נשלח כרגיל לאבטח את אירוע העדלאידע שהתקיים במקום. לאחר מכן, עם הגעת מפקד האוגדה לאזור, הוא התבקש על ידי מפקד הפלוגה שלו לספר על שאירע. "סיפרתי לו על הסכין, ובאתי לספר לו על המטען ועל הסכנה. הוא בכלל לא הקשיב לי והתחיל לצעוק עליי - 'אתה שקרן, אני לא צריך חיילים כמוך אצלי'. הוא אמר שאני הולך להישפט אצל המח"ט וכעת אני מושעה מתפקידי לחימה".
"תגיד שאתה מצטער"
עניין יחסו של מפקד הפלוגה נעמן לאזריה עלה גם זמן קצר לפני הדיון בבית הדין הצבאי, אז התברר כי אזריה שינה את גרסתו הראשונית וטען כי נעמן סטר לו. בפתח הדיון אמר התובע נדב ויסמן כי צוותו קיבל ביום שלישי האחרון מכתב מצוות ההגנה, בו דווח על כך שעלו בזכרונו של אזריה הפרטים הנוספים בעניין זה, וכי בהגנה ביקשו בעקבות ההתפתחות לקיים חקירת מצ"ח נוספת.
אזריה טען מצדו כי מפקד הפלוגה ניגש אליו כבר במהלך המשפט הראשוני ואף כיוון אותו כיצד לנהוג. "הוא אמר לי: 'תגיד במשפט שאתה מצטער על כל האירוע כדי שתצא בסדר'. אני לא מבין למה הוא אומר את זה בכלל אחרי שהסברתי לו הכל. הוא אמר לי: 'המח"ט ינסה להיכנס בך, הוא יצעק עליך, אתה חייב להסביר לו מה עבר עליך'".
אזריה אף התייחס לטענה לפיה קיים שיחת טלפון לפני משפטו במהלכה הונחה לכאורה לשנות את גרסתו. "בדרך לחטמ"ר עציון לקראת המשפט, אבא שלי מתקשר אליי", שחזר. "אני זוכר שבזמן הזה יש גם שיחת ועידה, שאני לא כל כך זוכר את תוכנה. אבא שלי אמר לא לדאוג. האדם שהיה בשיחה דיבר גם על הסכנות שהיו באירוע, אך אני לא יודע מי זה. אחר כך התקשר אלי מפקד המחלקה, וסיפרתו לו על הסכנות הללו. כשהגעתי לחטמ"ר לקחו לי את הטלפון, אמרו לי לשים כומתה ונכנסתי למשפט".
"רציתי לשרת כלוחם"
לצד האווירה המתוחה בגזרה, אזריה תיאר שגרה עמוסה למדי, וטען כי הוטלו עליו משימות מעבר למקובל. "המ"פ אמר לי שאני גם הקשב וגם החופ"ל (חובש פלוגתי)", אמר. "הרגשתי שנותנים לי משימות שהן מעבר למה שאני צריך לעשות. התחילו לי כבר כאבי גב, בגלל המשקל של שני הפק"לים. הפילו עליי את האחריות לעשות את התפקידים של הרבה חיילים והרגשתי שאני בלי שעות שינה וכל הזמן בכוננות מתמדת". הוא סיפר כי במסגרת פעילותו המבצעית, סיפר כי ברוב תדריכי המוצב בהם הסגל מסביר על האיומים והמשימות בגזרה - לא נכח. "קיבלתי תדריכי חופ"ל כי אני בעצם חופ"ל וקשב, כך שאני ברוב הפעמים בחדר הפיקוד של המ"פ".
אזריה סיפר בעדותו על עברו ועל רצונו לשרת ביחידה קרבית במסגרת שירותו הצבאית. הוא תיאר את ניסיונותיו להתקבל לשירות ביחידות מיוחדות בצה"ל, אך לבסוף שובץ בחטיבת כפיר. הוא ציין כי בשל בעיות רפואיות מהן סבל, המליצו לו הרופאים לחדול מעיסוק בתפקידי לחימה. "סירבתי להמלצות הללו", הבהיר אזריה. "אמרתי שאני רוצה להמשיך. הציעו לי בתום הטירונות להיות חובש קרבי - והסכמתי. עברתי לבה"ד 10 וזה לא היה קל".