מסתבך. קובי פרץ, ארכיון (צילום: פלאש 90, מוטי קימחי)
יירצה יותר משנתיים מאסר? פרץ בבית המשפט | צילום: פלאש 90, מוטי קימחי

כפי שפרסם שלשום כתבנו גיא פלג במהדורה המרכזית, פרקליטות מחוז תל אביב הגישה הבוקר (רביעי) ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על העונש של הזמר קובי פרץ, שהורשע בהעלמת מס ונשלח לשנתיים בכלא. בפרקליטות הדגישו כי העונש שניתן קל מדי ואינו הולם את חומרת מעשיו של הזמר.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"נסיבות המקרה, הכוללות, בין היתר, תכנון מוקדם, הסתרת כספים בכספת, עריכת חוזה פיקטיבי ועוד, מעידות על נקיטת פעולות אקטיביות שמטרתן להונות את רשויות המס", הוסבר בערעור. "ההתייחסות לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות וכן הצורך החשוב בהרתעה, מחייבת ענישה מחמירה".

על פי כתב האישום שהוגש נגד פרץ בנובמבר 2013, פעל הזמר במרמה ובאופן מתוכנן ושיטתי, בכך שהגיש דוחות כוזבים לפקיד השומה והשמיט בזדון מדוחות אלה הכנסות בסכום של 5,269,242 שקל.

קובי פרץ (צילום: חדשות 2)
"פעולות אקטיביות להונאה". פרץ | צילום: חדשות 2

עוד הואשם פרץ שהגיש למנהל מכס ומע"מ ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס בסך של 831,197 שקלים. עוד מואשם פרץ שהסתיר חלק מההכנסות עליהן לא דיווח, בסכום של לפחות 1.4 מיליון שקלים, בכספת ששכר, אשר על קיומה ועל תכולתה לא הצהיר בהצהרת הונו כנדרש.

בין השנים 2005-2009 עסק פרץ במתן הופעות חיות באתרים שונים, הקלטה ומכירה של דיסקים, הופעות בתוכניות טלוויזיה ורדיו והפקת רינגטונים. על פי החוק, הוא היה חייב בהגשת דוחות שנתיים למס הכנסה ובהגשת דוחות תקופתיים למס ערך מוסף. מי שניהל את כספיו של פרץ בין השנים 2000 ל-2012 היה מי ששימש כאמרגנו, יוחאי יעיש. במסגרת תפקידו עסק בניהול ספר ההזמנות וההופעות של הנאשם, קבלת תשלומים ממזמיני ההופעות ומגורמים נוספים וכן תשלום הוצאות.

עוה"ד יעקב וינרוט, עמית חדד אושר רובינגר ואילן טננבאום מסרו בתגובה לערעור:
"גזר הדין שניתן נגד קובי פרץ חמור בכל קנה מידה, ודי אם נזכיר את הדברים שצוטטו מפיה של הפרקליטות עצמה מיד לאחר שניתן, לפיהם ' בית המשפט העביר היום מסר חד וברור לפיו העונש על עבירות מס הוא עונש ממושך מאחורי סורג ובריח ובצדו קנס גבוה'. יש לתמוה כיצד דברי הפרקליטות מתיישבים עם הגשת ערעור על " קלות" העונש. כך או כך, בימים הקרובים אנו מתעתדים להגיש ערעור על עצם הכרעת הדין ואנו מאמינים שיהיה בערעור זה כדי לייתר ממילא את הצורך להכריע בערעור המדינה".