ד"ר מיכל דחוח הלוי משמשת כבר 14 שנים כמנהלת ביקורת בכירה במשרד מבקר המדינה. בשנות עבודתה היא הוציאה תחת ידה כמה וכמה דוחות ביקורת, זכתה לשבחים ממנהליה, ואפילו לפרס על מצוינות. כל זה הסתיים, לדבריה, ביום שהעזה למתוח ביקורת על הנעשה בבית פנימה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מאז, כך היא טוענת, מתנכלים לה ללא הפסק, וכעת היא החליטה לא לשתוק עוד. במסמך עב כרס שהגישה לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, חושפת העובדת הבכירה במשרד המבקר שורה ארוכה של אי סדרים חמורים המטילים צל כבד על מוסד המבקר.
מבקר המדינה יוסף שפירא נכנס לתפקידו בשנת 2012. מאז ועד שנת 2014, חושפת ד"ר דחוח הלוי, גנז המשרד 50 דוחות ביקורת שהיו בשלבי עבודה מתקדמים. מרבית הדוחות כבר הבשילו לכדי טיוטה, אלא שמסיבות עלומות, שכן ההליך לא התנהל בשקיפות, נגנזו הדוחות ולא הועברו למבוקרים, וחמור מכך - לא הגיעו לידיעת הציבור. מרבית הדוחות הגנוזים שייכים לחטיבת השלטון המקומי, אולי אחד המקומות המושחתים ביותר במגזר הציבורי.
"המנהל שינה את הטיוטה באמצעות מספריים"
במסמך של המנהלת הבכירה היא מתארת כיצד מטלות מעוכבות ומתפרסמות כעבור שנים, ובכך מאבדות מהשפעתן. "עיכוב מטלה הוא דרך לעקר אותה מבלי שיצטרכו לתרץ את סגירתה", היא תיארה. "תופעה חמורה עוד יותר היא מחיקת ממצאים חמורים וקשים או העלמתן של סוגיות חשובות בלי הצדקה או נימוק ענייני, בשיטות שכוללות מידור של מנהלי הביקורת".
בשני מקרים שהיו תחת טיפולה, טוענת ד"ר דחוח הלוי, נגנזו הדוחות משיקולים זרים. בדוחות שכן פורסמו, נעשו מעשים חמורים אף יותר: "בדוח על עירייה במגזר הערבי פורסמה האשמת שווא על ראש עירייה... אני כתבתי את טיוטת הדוח. מנהל ד' לקח את הטיוטה, שינה אותה באופן שלא אפשר להתחקות אחר השינויים, באמצעות גזירה במספריים, הדבקה והקלדה מחדש".
"הוא האשים את ראש העירייה שהשתמש במשאבי העירייה שלא כדין, האשמת שווא שלא נבעה כלל מהחומר שכתבתי...", היא המשיכה. "אותו מנהל הוסיף הערת ביקורת חריפה על בעל תפקיד אחר בעירייה בלי שהיה לה ביסוס".
פדופיליה, גניבה וניסיון התאבדות במשרד
במקרה אחר שאירע בתחילת 2012 הבחינה המנהלת הבכירה במשרד המבקר, כי מנהל בכיר אחר משך קובצי מחשב של שני דוחות שעבדה עליהם - כך לטענתה. היא הגישה תלונה לקצין הביטחון של המשרד וביקשה שהעניין ייחקר, אלא שקצין הביטחון הפנה אותה, לדבריה, למנכ"ל - והמשרד לא מצא לנכון לחקור דבר.
עוד טוענת ד"ר דחוח הלוי כי אחד העובדים במשרד המבקר כתב בפומבי על התעמרות ההנהלה בו, רגע לפני שניסה לשים קץ לחייו כתוצאה ישירה מהתעמרות זו. "אני מקווה שהאקט הקיצוני שאני מבצע יוביל לחקירה יסודית ותביא לבירור ההתנהלות הכושלת", כתב העובד במכתב ההתאבדות ששלח לעובדים. "משרדנו צבר מומחיות יתרה בהסתרת כשלים שונים. צר לי שאני נאלץ להיכנע ולהרים ידיים".
במסמך שהגישה לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, מפרטת ד"ר דחוח הלוי שורה של אירועים פליליים שאירעו במשרד המבקר ו"הושתקו" - ביניהם עובד שנתפס בזמן אמת כשהוא גולש באתרי פורנו ובהם ילדים, ועובד שנתפס בגניבת כרטיס אשראי.
גיוס עובדים? "חבר מביא חבר"
ד"ר דחוח הלוי מעידה על מקרים שבהם החליט משרד המבקר לפטר עובדים בטיעונים בעייתיים. למשל, כך לטענתה, משרד המבקר קבע באשר לעובדת מסוימת כי היא "אם חד הורית שספק אם תעמוד בלחץ עבודה" ועל כן יש לפטרה. במקרה אחר, נרשמה הסיבה הבאה לפיטורים: "העובד נלחם על זכויות עובד".
ולא רק בפיטורים - גם תהליך גיוס העובדים נגוע לטענתה בשיקולים זרים. ד"ר דחוח הלוי מספרת על שיטת "חבר מביא חבר". "חלק מהמכרזים הפנימיים במשרד המבקר תפורים ומכורים", היא כתבה. "רק לאחרונה פרסם משרד המבקר מכרזים פומביים למנהלי ביקורת בחטיבות שונות בו וביניהן חטיבת הביטחון. דרישת הסף למועמדים לחטיבה זו הייתה 'קצינים וקצינים בכירים'".
"מבחינה מקצועית זהו תנאי סף מיותר ואף דרישה מפלה", טוענת ד"ר דחוח הלוי. "יתר על כן, רבים הקצינים הבכירים שנותרה בהם לויאליות למערכת הביטחון. הכיצד יוכלו לבקר אותה? זו אחת הסיבות לכך שהכנסת והציבור אינם יודעים דבר וחצי דבר על הפנסיה של יוצאי הצבא. עובדי הביקורת החקרניים מכירים מן הסתם את המידע הרלוונטי, אולם האם עובדי חטיבת הביטחון יכתבו ביקורת חריפה - או ביקורת בכלל - על הפנסיה של עצמם ושל חבריהם? ודאי שלא".
משרד מבקר - בלי מבקר
קשה להפריז בחומרת הדברים שמעלה ד"ר דחוח הלוי, עובדת בכירה וותיקה במשרד המבקר: היא מתארת חגיגת בזבוזים, הטבות למקורבים, מינויים בעייתיים, מכרזים תפורים ושורה של ניגודי עניינים. כך, למשל, בן זוגה של האחראית על הביקורת במשרד ממשלתי מסוים עובד עבור אותו משרד ממשלתי בתפקיד בכיר, ומנהל בכיר אחר במשרד המבקר מיודד עם מנכ"ל גוף מבוקר שגם התערב למענו במהלך ביקורת.
משרד מבקר המדינה הוא היחיד כנראה שמחזיק אדריכל בית במשרה מלאה. עלות שכרו של האדריכל חצי מיליון שקל, יש לו משרד ומזכירה, כשכל תפקידו ללוות את בניית בניין המבקר החדש. אגב, פרויקט בניית הבניין עלה למשלם המיסים 194 מיליון שקלים, פרויקט ענק שהתנהל ללא ביקורת.
בכלל, למשרד המבקר, מוסד בן 600 עובדים ותקציב של 350 מיליון שקלים, אין מבקר פנים במשרה מלאה, אומרת ד"ר דחוח הלוי, וכך למעשה אין אף גורם שיבקר את המבקר.
ד"ר דחוח הלוי טוענת כי משרד המבקר נחלש בשנים האחרונות. "הוא נמנע מלעסוק בסוגיות רגישות, כמו תופעת הבנייה הלא חוקית ברשויות ערביות או התנחלויות מעבר לקו הירוק", כתבה במסמך שהגישה לוועדה לביקורת המדינה. "המבקר מעדיף שלא לעסוק בנושאים מורכבים, אלא בנושאים פשוטים".
"משרד מבקר המדינה פועל כגוף פוליטי לכל עניין ודבר", סיכמה ד"ר דחוח הלוי את הדוח המפורט שהגישה. "עובדי המבקר - העמלים בעצמם על שמירת המינהל התקין וטוהר המידות בגופים המבוקרים - משוללים כל גוף חיצוני ונייטרלי שיוכלו לפנות אליו אם נפגעו. האפשרות היחידה העומדת לרשותם היא לפנות לבית המשפט, ולשם כך יידרשו להשקיע זמן וממון רב. עובדי המבקר מקופחים".
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "המסמך לא הגיע לידיעת גורם כלשהו במשרד מבקר המדינה. אשר לעובדת משרד מבקר המדינה, ד"ר מיכל דחוח הלוי, יצוין שמדובר בעובדת שהיא תובעת סדרתית המנהלת כבר שנים מאבק משפטי מתוקשר נגד משרד מבקר המדינה".
"די לצטט את בית הדין לעבודה, אשר קבע בשנת 2014 בעת שדחה את תביעתה, את הדברים הבאים: 'על פי התרשמותנו ממכלול הראיות שבתיק, לא רק שאין עסקינן במצב שבו הממונים על התובעת רודפים אותה, אלא שמדובר כאן בתובעת שאינה נותנת מנוח לממונים עליה, ומהלכת עליהם אימים בין היתר באמצעות נקיטה במספר גדול של הליכים משפטיים (...היא תובעת כל דבר שזז...), באופן הגובל בשימוש לרעה בהליכי משפט'".
"בהמשך נקבע כי: 'אין לה לתובעת להלין אלא על עצמה, על כך שבמו ידיה יצרה רוב מהומה על לא מאומה'. שנתיים קודם לכן, קבע השופט דורי ספיבק בהחלטתו: 'הדרך בה פעלה... היא דרך נגועה לדעתנו בחוסר הגינות וחוסר תום לב ואף גובלת בניצול לרעה של הליכי משפט... בהינתן הביקורת הנוקבת שלנו על עצם הגשת כתב תביעה זה... אנו מוצאים לחייב את התובעת בהוצאות משפט על הצד הגבוה'".
"העובדת מעלה טענות ממוחזרות שחלקן כאמור כבר נדחו על בתי הדין, במסגרת תביעות סרק קנטרניות שהיא הגישה כנגד המשרד. עולה חשש כי מדובר בניסיון להשפיע על ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בבתי הדין. נראה כי העובדת מנסה להיאחז בקרנות המזבח, תוך הטלת רפש במוסד מבקר המדינה".