דריכות לקראת הדיון המכריע על הסכם הגז בבג"ץ: היום (ראשון) בסביבות השעה 14:30 יתייצב ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו בפני בג"ץ, שדן באישור מתווה הגז השנוי במחלוקת. נתניהו ינסה, בצעד תקדימי, לשכנע את השופטים לאשר את ההסכם שהשיגה הממשלה מול חברות הגז. הדיון ברובו יעסוק בסוגייה הטכנית: האם הפעלת סעיף 52 השנוי במחלוקת - באמצעותו אישר נתניהו בעצמו את המתווה - עומדת בניגוד לחוק?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
נגד המתווה הוגשו חמש עתירות. בין העותרות: התנועה לאיכות השלטון, המחנה הציוני ומרצ. העותרים טוענים כי ההחלטה לאשר את המתווה התקבלה ללא סמכות, והיא אינה סבירה ואינה מידתית, בעיקר ככל שמדובר על הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. בתגובה, המדינה ביקשה להגיש את התצהיר של ראש הממשלה ולאפשר לו להתייצב בפני השופטים. מלבד הביקורת על שימוש בסעיף 52, העותרים טוענים כי מחיר הגז כפי שנקבע במתווה גבוהה מדי. חלק מהגופים שעתרו לבית המשפט מנמקים את עתירתם בכך שמחיר הנפט בעולם צונח, מה שלא יאפשר למכור את הגז - כך שניתן יהיה לפתח גם את מאגר לוויתן.
בשבוע שעבר הגיש נתניהו תצהיר לשופטים, בו הדגיש כי החליט להפעיל את סעיף 52 תוך עקיפת הממונה על ההגבלים כי "לאחר שקילה ממושכת וזהירה של כלל השיקולים, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולהעניק פטור למספר הגבלים עסקיים". נתניהו הבהיר כי בניגוד לטענות המתנגדים, השיקולים הביטחוניים הם אמיתיים ומצדיקים את אישור המתווה בהליך החריג.
"השתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס, בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש עם בעלי הזכויות בחזקות 'תמר' ו'לוויתן'", הוסיף נתניהו. "עיכוב משמעותי בפיתוח החזקות והרחבתן עלול למיטה שיקול דעתי לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, ולמנוע ממדינת ישראל מלמצות הזדמנויות בלתי חוזרות הניצבות בפניה בעת הנוכחית".
"נותרתי בעמדתי כי קיים צורך חיוני"
עוד הדגיש ראש הממשלה בפנייתו כי מאז אישור המתווה נפתחו מספר הזדמנויות בינלאומיות שחיזקו את יחסי החוץ: "עיכוב בפיתוח החזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחת בלבד, שמאוימת מבחינה ביטחונית ללא כל חלופה". עוד טען נתניהו כי המצב הנוכחי מסכן את ביטחון המדינה והביטחון האנרגטי: "תקלה או פגיעה במערכת הפקת הגז ממאגר תמר עלולים להוביל לפגיעה קשה באספקת החשמל בישראל ובביטחונה". כזכור, בעדותו בפני ועדת הכלכלה הצהיר נתניהו כי האסדה הותקפה בעבר.
כמו כן הדף נתניהו את הטענות לפיהן המתווה הוא מונופול אסור: "הקיפאון במשק הגז הטבעי היה מנציח מונופול בתחום לשנים רבות, מונע התפתחות של תחרות ומנציח את הריכוזיות". לדבריו, המתווה יחייב למכור חלק מהאחזקות במאגרי הגז, יאפשר להכניס משקיעים נוספים ויוביל לתחרות בעתיד. נתניהו ציין כי בהתאם לנהלים, הוא התייצב בפני ועדת הכלכלה ופירט בפניהם את השיקולים המשמעותיים: "קראתי בעיון רב את עמדת רוח חברי הוועדה, אולם לא השתכנעתי כי עליי לשנות מעמדתי - נותרתי בעמדתי כי קיים צורך חיוני, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינת יחסי החוץ של המדינה, לעשות שימוש בסמכותי ללא עיכוב נוסף".
"לא הסדר אידיאלי, אבל הוא הכרחי"
"הגעתי למסקנה כי אין חלופה תחרותית ואמיתית", הדגיש ראש הממשלה. "אבקש לדחות את הטענה - שאינה נכונה - כאילו שיקולי הביטחון ויחסי החוץ עליהם ביססתי את החלטתי היו שיקולים מלאכותיים, שהועלו אך ורק לצורך הפעלת הסמכות". כראיה לכך הדגיש מספר התפתחויות בינלאומיות שלדבריו נובעות מאישור המתווה: הדיונים בנושא הגז עם קפריסין ויוון, לצד המגעים לייצוא גז לטורקיה ולמצרים ושיחות בנושא עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. "לא הייתי עושה שימוש בסמכותי לו הייתה מוצגת חלופה ריאלית אחרת", ציין, "כל חלופה אחרת שהוצגה היא תיאורטית ולבתי ישימה בלוח זמנים שייתן מענה לצרכים הרבים שמקדם המתווה".
בהמשך הודה ראש הממשלה כי מדובר בהליך חריג אך חוקי, שמתבקש מטעמי חוץ וביטחון. "זהו אינו הסדר אידיאלי, אך הוא הכרחי בעת הזו", הוסיף, "לא ניתן היה להשיג את כל התנאים ששאפנו אליהם". כמו כן הבהיר ראש הממשלה כי לא היה ניתן להגיע למתווה ללא הסדרת היציבות - כלומר ההתחייבות שלא לשנות את המתווה בתוך כעשר שנים: "הנושאים שהוסדרו בפרק זה הם אלו שממילא קיימת סבירות גבוהה שהממשלה לא תבקש לבצע בהם רפורמות משמעותיות נוספות בשנים הבאות, וקיימים סייגים רבים ליציבות ואין מדובר בהקפאת הרגולציה".
בסוף דבריו ביקש נתניהו לשכנע את השופטים בנחיצות אישור המתווה: "אני סבור שללא המתווה, על כל רכיביו העיקריים, ייגרם נזק של ממש לביטחון המדינה וכלכלתה ויוחמצו הזדמנויות משמעותית בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי אין מתווה ריאלי אחר".