השחזור המצמרר של הפרשה שזעזעה מדינה שלמה: כשש שנים וחצי אחרי הרצח המחריד של רוז בת ה-4 בידי סבה ואמה, הותרו לפרסום ההקלטות המצמררות שבהן מתארים השניים את המעשה הנורא. בהחלטתו מהיום (שישי), קבע בית המשפט המחוזי בלוד כי ניתן לפרסם את "הקלטות החקירה והשחזור שהוגשו כראיות בתיק".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

באוגוסט 2008 ביקשה משטרת נתניה את עזרת הציבור בחיפושים אחר רוז, לאחר שאמו של רוני רון חששה לגורל הילדה - ודיווחה על כך לרשויות הרווחה. רון ומארי נעצרו - ובחקירה הודה רון שהרג את רוז בשוגג והשליך את גופתה למיי הירקון, לאחר שהכניס אותה למזוודה אדומה - שאותה הטביע בנחל.

במשך שבועיים הסעירה הפרשה את המדינה - עד לרגע המצמרר שבו נמשתה מקרקעית הירקון המזוודה ובתוכה גופתה של הילדה. שלוש שנים לאחר מכן הורשע רון ברצח ונגזר עליו מאסר עולם. האם מארי פיזם הורשעה בשידול לרצח. בדצמבר האחרון הרשיע בית המשפט העליון את פיזם ברצח - והחמיר את העבירה שבה הורשעה בתחילה.



כעת מותרות לפרסום קלטות השחזור המצמרר של הרצח בהן נשמע רוני רון מגולל בפני השוטרים את היום בו ביצע את המעשה הנורא, ואיך השליך את גופתה של רוז אל המים.

תמליל השחזור של רוני רון

"רוני, התאריך עכשיו 13 באוגוסט 2008, השעה 17:25 אחרי החקירה שהיתה לך עם רון גרטנר ואחרי כל מה סיפרת לי על איפה שזרקת את הגופה, אנחנו נצא עכשיו ביחד איתך ואתה תצביע לנו איפה נמצאת הגופה, איפה זרקת אותה, בסדר?", אמרו השוטרים לרון שהנהן בהסכמה.

חוקר: לאן אנחנו צריכים לנסוע?
רוני רון: לתל אביב.

הצילום נקטע למשך כחצי שעה ומתחדש כשמגיעים צוות חוקרי המשטרה יחד עם רוני רון לפארק הירקון בתל אביב בשעה 18:01.

ביציאה מהרכב שואלים החוקרים את רון: "זה המקום שהגעת אליו עם הרכב שלך?". מכאן מתחיל רוני רון להסס בתשובותיו - ולא ממהר לחשוף ולשחזר את מעשה הרצח.

רון: אני חושב שכן, אני לא זוכר. אני לא בטוח.
חוקר: תסתכל מסביב ותגיד כשאתה כן בטוח.
רון: לא בטוח
חוקר: איפה החנית את הרכב
רון: לא זוכר
חוקר: אתה רוצה ללכת להסתכל מסביב?
רון: בסדר

רון מתחיל להוביל את הדרך בשבילי הפארק, כשהוא אזוק ברגליו ולידו של אחד השוטרים שנצמד אליו. החוקרים מבקשים ממנו ללכת ושואלים אותו על הדרך: "אתה זוכר שעברת דרך פה? אתה זוכר את השמשיות האלה?"

רון: לא זוכר
חוקר: לא ראית או שאתה לא זוכר?
רון: לא זוכר, לא ראיתי ולא זוכר.
חוקר: אתה אמרת לרון גרטנר שהיה שמה איזה בניין, לאיזה בניין התכוונת?
רון: אולי זה, אני לא זוכר.



חוקר אחר מתערב ומבקש מרון לעצור במקום ולעמוד ולהסתכל מסביב. "אל תגרור את כולם ואל תלך סתם, תעמוד, תסתכל ותמשיך. אל תלך סתם". במקום הזה נשארים החוקרים ורון לעמוד במשך דקות ארוכות בניסיון לאמת אם הם קרובים לאתר בו זרק רון את גופתה של נכדתו בת ה-4.

החוקר: איפה אנחנו נמצאים?
רון: בשפך של הירקון
חוקר: איך?
רון: שפך של הירקון קוראים לזה?
חוקר: לאיפה הוא נשפך?
רון: לכיוון הים אני יודע...
חוקר: איפה הים?
רון: לכיוון שם אני חושב...
חוקר: אתה יודע כמה הים מפה... הים 17 קילומטר מפה. אתה היית קרוב לים?
רון: כן
חוקר: תגיד לנו רגע, איך נסעת באותו לילה?
רון: ככה משהו כזה, נכנסתי לחניה
חוקר: דרך איפה באת?
רון: לא זוכר
חוקר: תנסה להיזכר בכל זאת. בנסיעה אתה היית...
רון: הראש לא עבד
חוקר: אתה מכיר את תל אביב
רון: הראש לא עבד
חוקר: הראש לא עבד אבל בכל זאת?
חוקר אחר: אתה אמרת לנו נמל, אוניות נכנסות. פה רק צוללות יכולות להגיע, איזה אוניות...
רון: לא יודע. אני איזה משהו זוכר את זה כאן. בערך פה. אני זוכר את זה פה, את העצים האלה.
חוקר: איפה הנמל?
רון: עצים
חוקר: איזה עצים?
רון: את העצים האלה
חוקר: אמרת שראית נמל עם אוניות?
רון: כן משהו כזה אבל לא יודע למה אני זוכר את העצים האלה
חוקר: איזה עצים את האיקליפטוסים האלה?
רון: לא את העצים על האיך קוראים לזה... על המדרכה
חוקר: על מה אתה מדבר על החלק הזה?
רון: כן איפה שאיך קוראים לזה...האוניות...איך אתם קוראים לזה... הסירות
חוקר: המזח הזה של הסירות?
רון: כן
חוקר: ואיפה הגשר שדיברת עליו?
רון: הנה יש פה גשר
חוקר: על הגשר הזה דיברת?
רון: כן

חוקר: ואיפה הבית הזה שאמרת משהו הבניין משהו של המועצה של הפועלים...?

רון: אני חושב שזה זה
חוקר: מה זה זה?
רון: פה. אני כמעט בטוח שזה זה
חוקר: עד איפה הגעת עם האוטו שלך?
רון: פה
חוקר: נכנסת לחנייה שילמת?
רון: לא, היה לילה
חוקר: מה זה לילה?
רון: לא זוכר?
חוקר: איפה הילדה ישבה באוטו? איפה רוז ישבה באוטו?
רון: מאחורה
חוקר: אתה רוצה לרדת לשם?
רון: לא, בשביל מה? לא צריך
חוקר: בוא תראה לנו איפה עמדת
רון: הנה אני אומר לכם
חוקר: מפה זרקת אותה? מה זה באולינג?
רון: לא, שמה
חוקר: איפה שהשלט האדום?
רון: כן
חוקר: דרך איפה הגעת לשלט האדום?

בשלב זה רון מכווין את קבוצת החוקרים לעבר גדת הנחל.

חוקר: איזה חלק אתה זוכר?
רון: רק זה של העצים. את המדרגות האלה אני לא זוכר, למה לא עליתי או ירדתי או משהו
חוקר: כשאתה הגעת, אותו בית שתיארת, איפה הוא היה? מצד ימין שלך? מצד שמאל שלך? מאחוריך?
רון: לא יודע, לא זוכר
חוקר: תנסה להיזכר. תתאר לעצמך את המסלול שהלכת. אתה מתאר שראית בית, איפה הוא היה - מימין או משמאל?
חוקר אחר: אני רואה שם עוד גשר?
חוקר: לא, אני כמעט בטוח כי זה נראה כמו וילה, אני לא יודע מה
חוקר: זה מסעדה. היו אנשים יושבים
רון: לא לא
חוקר: אז..
רון: לא היה אף אחד
חוקר: איפה זרקת?
רון: פה ככה ישר
חוקר: איפה עמדת כשזרקת?
רון: שם על העצים
חוקר: איך?
רון: על העצים
חוקר: בוא בוא בוא...

רון חוצה את שביל הולכי הרגל, מתקרב ממש לשפת הירקון ונעמד על מזח העץ מעל המים.

חוקר: תעמוד איפה שעמדת
רון: יותר טוב שאני אשכב, אני כבר לא יכול לעמוד
חוקר: איפה עמדת?
רון: ככה פה
חוקר: איפה פה? תעמוד בדיוק במקום שעמדת
רון: אני חושב כאן, אולי בזה, אולי לא יודע מה
חוקר: הייתה לך שרשרת ברזל במקום שעמדת בו
רון: כן, לא זוכר. אני מניח שכן
חוקר: אולי עמדת שם והיה לך עץ
רון: אני זוכר משהו כאן
חוקר: כאן? בוא נסתכל מסביב. יש פה את הגשר הזה - והנחל הזה מתפצל. את זה אתה זוכר, זה היה פה?
רון: כן
חוקר: אתה אמרת כשאני הגעתי עם התיק היה נמל, היו אוניות, סירות, עומק של אוניות? איפה אתה רואה פה נמל?
רון: בסדר, לא יודע
חוקר: איפה יש נמל? אתה אמרת נמל תל אביב? איפה נמל תל אביב?
רון: שמה נמל תל אביב
חוקר: איזה נמל? נמל שיוצאים איתו לים? הים פה עשרים קילומטר? איזה ים?
רון: אני זוכר סירות
חוקר: איזה סירות? אמרת עומק כזה עומק, כזה עמוק שאוניות נכנסות לשם בנמל של תל אביב. זה נמל בעיניך? פה מגיעות אוניות?
רון: יכולה לעמוד פה סירה, לא? אני יודע
חוקר: איפה נמל תל אביב, אתה יודע? לא איפה זרקת את הגופה, איפה נמל תל אביב?
רון: שמה
חוקר: אתה מכיר את תל אביב. אתה מכיר. עזוב אותי. אתה היית פעם בנמל תל אביב וזה פה?
רון: לא
חוקר: אז למה הבאת אותנו לכאן?
רון: כי בדרך זכרתי שזה כאן
חוקר: זאת אומרת שמה שזכרת קודם על נמל תל אביב זה סתם?
רון: לא, לא. זה לא כל כך רחוק כמו שאתה עושה את זה
חוקר: איך? אתה אמרת שהיית בנמל? בנמל!
רון: בסדר אז זה גם כאן כמו נמל פה. לא עומדת פה סירה אם היא רוצה לעמוד
חוקר: גם רכבת יכולה לעמוד פה אם היא רוצה
רון: רכבת לא יכולה לעמוד פה, זה לא מקום לרכבת.

לבסוף מודה רון שזרק במקום את התיק שבתוכו גופתה של רוז.

חוקר: אז פה עמדת וזרקת את התיק?
רון: כן
חוקר: איפה אמרת בהתחלה היה נמוך נמוך והתיק הלך הלך הלך...איך?
רון: ככה פה. שמתי את התיק והוא הלך
חוקר: הנחת אותו ככה
רון: כן.

חקירת מארי פיזם: "אני לא מבינה - מה זה עבירות?"

כמו כן הותרו לפרסום צילומים מחקירתה של מארי פיזם לאחר הרצח, במהלכם ניסתה לטעון כי היא אינה מבינה עברית וסירבה להסתכל על תצלום המזוודה בה נמצאה גופת בתה.

חוקרת: היית אימא גרועה, נשארת אימא לא טובה ואת צריכה לשלם את המחיר על זה שהיית אימא לא טובה... אז זה שאת מתנהגת פה כמו ילדה קטנה זה לא יעזור לך, ואת הולכת עכשיו לשבת הרבה שנים בכלא - את התנהגת לא בסדר לרוז ואין מה לעשות, ולהגיד זו אמא צעירה - אולי את צעירה גם לגדל את הילדים האחרים... איך שהתייחסת לרוז ומה שכתבת ואמרת עליה - זה אסור לפי החוק. זו עבירה. מארי זה רק חלק, כי יש לי עוד כמה עבירות.
מארי: אני לא מבינה מה זה עבירות
חוקרת: עבירות זה דברים שעשית לא לפי החוק, אוקיי? יש לי עוד כמה דברים שעשית לא לפי החוק
מארי: מה זה לפי החוק? אני לא מבינה אותך
חוקרת: זה שלא נוח להבין אותי זה טוב, כי עד עכשיו דיברת בעברית עם כולם, וגם איתי דיברת - כל כך הרבה דיברנו ואת מבינה מצוין
מארי: לא, עכשיו אני לא מבינה
חוקרת: אז אנחנו נדבר לאט ואת תתאמצי ותביני, כי מי כמוני יודעת כמה את מבינה... על מה את בוכה? אמרנו בלי בכי מוסווה
מארי: אם אני רוצה לבכות, אני אבכה... אני לא רוצה לדבר איתך!
חוקרת: אני מודיעה לך שאת חשודה בכך שאת מעורבת ברצח של הבת שלך רוז פיזם, קשרת קשר לביצוע הפשע, מסרת קטין - כלומר את רוז - תוך התעלמות מאחריות, תקפת קטין על ידי אחראי בכך שתקפת יחד עם בן זוגך רוני רון את רוז בכמה הזדמנויות, שיבוש הליכי חקירה, התעללות בקטין שזו רוז ואי דיווח. כל מה שאת אומרת אני רושמת ועשוי לשמש בבית משפט כראיה. זכותך לענות, אבל לא זכותך לצעוק עליי. זכותך גם לא לענות, וזה עשוי לחזק את הראיות נגדך.
מארי: לא הבנתי 90% ממה שאמרת
חוקרת: אז יש לנו זמן, יש לנו הרבה ימים, מעכשיו החקירות הן רק איתי ואנחנו נדבר לאט

פרקליטיו של רוני רון ועורכי דינה של מארי פיזם החליטו שלא להגיב.