נהג הרכב הפרטי בן ה-18, תלמיד כיתה י"ב מבית שמש, שפגע בשבת בבוקר למוות בשלום גרוסמן ובעו"ד יצחק סימון, לא שתה אלכוהול - כך עולה מתוצאות בדיקת הדם שנערכה לו.
בכך אושרה גירסתו של הנהג, לפיה לא שתה ולא השתמש בסמים לפני שנכנס לרכב, והסיבה לתאונה היא שהוא נרדם תוך כדי נהיגה. במשטרה עדיין ממתינים לתוצאות בדיקת הסמים שנערכו לנהג, הלוקחות זמן רב יותר, אולם אם גם בדיקת הסמים תהיה שלילית, הנהג יואשם בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה.
רפ"ק שי מזרחי, ראש לשכת התנועה במשטרת מרחב השפלה, אמר לחדשות 2 כי "בשלב זה החקירה עדיין מתנהלת ואנו ממתינים לתוצאות בדיקת הסמים מהמכון הטוקסולוגי. רק לאחר שאלו יתקבלו, נדון בסעיפי האישום נגד הנהג".
"עייפות יכולה להיות יותר גרועה ממצב של שכרות"
גם נצ"מ מאיר אור, ראש מחלקת התנועה במשטרה, מסכים להנחה זו. "נראה שמדובר בהירדמות על ההגה לאחר בילוי", אמר אתמול. "צריך להבין שעייפות יכולה להיות יותר גרועה ממצב של שכרות, יכולת השליטה שלך ברכב אובדת לחלוטין. אנשים צריכים לדעת את זה ולהבין: כשאתם יוצאים לנהיגה כשאתם עייפים – אתם מסכנים חיים".
"הרוכבים נסעו כחוק כדבוקה על השול, עם ביגוד צבעוני", הוסיף קצין המשטרה. "רכיבה על אופניים הפכה ממש לתרבות בישראל, כמות אדירה של רוכבים נמצאים בכבישים בשבת בבוקר. אי אפשר לסגור את הכבישים הללו כי זה ממש חצי מדינה. לא ניתן לשלוט על כל נהג שיירדם בדרך ולכן הפיתרון היחידי הוא ליצור נתיבים נפרדים לרוכבי אופניים, אך זה עולה מיליונים. עד שלא נעשה נתיבים נפרדים ונשקיע בזה את כל הכסף שצריך – לא נוכל להימנע מתאונות כאלה".
"אבא כל כך רצה לחזור לרכב בגאווה עם חבריו"
אתמול הובאו למנוחות הרוגי התאונה, שלום גרוסמן ויצחק סימון. "אבא היה מודע לסכנות, אנחנו היינו מודעים לסכנות, היו תאונות כאלה בעבר וזה מאותת לך, אבל הוא אהב את זה – הספורט הזה היה החיים שלו, הוא היה מאושר", אמר בכאב ניר סימון, בנו של עו"ד יצחק סימון, אחד משני ההרוגים. "הוא עשה מה שהוא אוהב לעשות. לא יכולנו להגיד לו "אבא תפסיק לרכוב, זה מסוכן".
הבן הוסיף כי "רק לפני חודש וחצי אבא חזר מתחרות ה"טרנס-אלפ" - לחצות את האלפים באופניים, היה לו קשה – הוא כבר לא צעיר, בן 63, וביום האחרון של התחרות הוא עשה שם תאונה ושבר צלע, אבל המשיך את התחרות על האופניים שבסופה התמוטט ופונה לבית חולים. כך שבחודשיים האחרונים הוא לא רכב, אבל הוא כל כך רצה לחזור שוב לאופניים ולרכב בגאווה עם החברים שלו".
"אנחנו הילדים, בתור מתנה בעקבות הצלחה שלו בתחרות, ערכנו את הבלוג שלו ועשינו מזה ספר", הוסיף סימון. "הוא מאד התרגש מזה. הוא כתב בבלוג שלו: "הברכיים כואבות, הגוף מבקש מנוחה, אבל הנפש שמחה. להמשיך לרוץ, להמשיך לשחות, להמשיך לרכב – סימן שאני חי". "שוב מדובר בנהג צעיר – אני לא יודע אם לכעוס עליו או לרחם עליו", סיכם הבן. "הלקח הוא: סעו בזהירות. אלה החיים וכנראה שהמוות הוא חלק מהחיים".
בתו של ההרוג קיבלה ביפר – ורצה לבית החולים
גם במשפחת גרוסמן, שאביה שלום נהרג גם הוא בתאונה, המומים מהתוצאות הטרגיות של ספורט הרכיבה שהיה אהוב עליו כל כך. "זה פשוט נורא, בבוקר עוד דיברתי עם שלום והוא סיפר לי כמה שהוא נהנה עם הנכדים בחופש", אמר חברו הטוב דני אמיר לעיתון "ידיעות אחרונות". רק ביום חמישי נפגשה המשפחה כולה לשמחת ברית מילה, וזו הייתה הפעם האחרונה שהילדים ראו את שלום.
בתו של גרוסמן, ליטל, היא עיתונאית בעיתון "מעריב". במסגרת תפקידה היא קיבלה בשבת בבוקר ביפר מדובר מד"א על התאונה. היא ידעה שאביה נוהג לרכב על אופניים באזור, ניסתה להשיג אותו בטלפון הנייד ללא הצלחה, ואז מיהרה לבית החולים. שם היא קיבלה את בשורת האיוב: אבא נהרג על הכביש.