"ישראל עלולה להפוך עצמה לכר נרחב להלבנת הון" - כך מתריע מבקר המדינה בדוח השנתי שפורסם היום (שלישי). במסגרת הבדיקה, בחן השופט בדימוס יוסף שפירא את תחומי העבריינות ותחומי הפעילות החוקיים בהם עוסקים ארגוני פשיעה גדולים ובמסגרתם הם משיגים רווחים כספיים גדולים. המבקר מצביע בדוח על שורת ליקויים רב מערכתיים המאיצים ומעניקים פתח לארגוני הפשיעה לגלגל כספים ברווחים הנעים בין 10 ל-15 מיליארד שקלים בשנה.
במסגרת הביקורת, בדק משרד מבקר המדינה את שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות וגופי האכיפה האמונים על המאבק הכלכלי בפשיעה המאורגנת, את ההתמודדות של רשויות הפיקוח והאכיפה בנושא חילוט הכספים ורכוש שמקורם בפשיעה זו. הבדיקה הקיפה את משטרת ישראל, רשות המיסים, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, את הרשות לאיסור הלבנת הון, וכן את משרד המשפטים ומועצת החילוט.
על פי הדוח, ועדת ההיגוי הממשלתית, שהייתה אמורה לשמש גוף על בהתוויית המדיניות למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת, שימשה הלכה למעשה כגוף המוגדר על ידי המבקר כ"גוף שבעיקר מגיב על סוגיות נקודתיות". עוד עלה כי דיוני הוועדה לא כללו אישור תכניות עבודה שנתיות, רב שנתיות או מתווה לטווח ארוך. יתרה מכך, לא נמסר לוועדת השרים למאבק באלימות, האחראית לגיבוש תכנית לאומית כוללת לשיפור הביטחון האישי ולמאבק בתופעות האלימות בחברה הישראלית, כל דיווח שוטף בנוגע להיבטים הנוגעים לפשיעה המאורגנת, בניגוד גמור להחלטת הממשלה בנושא זה עוד משנת 2006.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"צינור החמצן" של ארגוני הפשיעה
המבקר קובע בדוח, כי יחידות החקירה המשותפות בכלל המשרדים והמטות לא שיתפו פעולה, וזאת בשל היעדר שיתוף פעולה של אנשי רשות המיסים במידע ובחקירות.
בנוסף מציין שפירא כי למרות הניסיונות, לא הצליחו רשויות הפיקוח והאכיפה להתמודד עם חדירתם של נותני שירותי המטבע לתחום הלבנת ההון ועבירות המס ולכניסתם של גורמים עבריינים לענף ויצירת תשתית להעלמת מיסים ולהבנת הון בהיקף נרחב. "נותני שירותי המטבע הפכו לצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע", ציין המבקר.
המבקר מציין כנקודת אור, כי לאורך השנים נרשמה עלייה ניכרת בהיקף תפיסת הרכוש המיועד לחילוט על ידי המשטרה. עם זאת, מדובר בהיקפים נמוכים ביותר ביחס להיקף כספי הפשיעה ולרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה או הקשור לפשיעה החמורה.
נוכח הליקויים שאותרו, ממליץ המבקר כי ועדת ההיגוי תאמץ ראייה מערכתית כוללת, וכי כלל רשויות האכיפה יקפידו על שיתוף פעולה מלא בהעברת מידע. עוד ממליץ המבקר למחוקק, לפעול לחקיקת חוק פיקוח על שירותים פיננסים חוק מוסדיים, כך שיירשמו כל נותני שירותי המטבע בארץ. כמו כן הוא המליץ להקים מערכת ממוחשבת שתסנכרן בין מאגרי המידע של המשטרה והפרקליטות בכל הנוגע לתפיסות וחילוט רכוש, זאת לאחר הגדרת יעדים לחילוט כספים אלו.
המבקר מסכם כי "בהעדר צעדי התארגנות חוקיים במדינת ישראל להתמודדות עם התופעה, עלולה ישראל לשמש כר נרחב להלבנת הון, דבר העלול לפגוע קשות במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של המדינה וכן באמון הציבור במערכות אלה".