היחסים הקרובים מדי בין משרד התקשורת ל"בזק", ובעיקר בין משרד התקשורת לשאול אלוביץ' - הבעלים של החברה, עוררו לא מעט תהיות וסימני שאלה. החשד בפרשה במסגרתה נרשמה היום (ראשון) התפתחות משמעותית, היא ששלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת תחת שר התקשורת נתניהו נתן הטבות ענק לאלוביץ' - הטבות שפורסמו בהרחבה בדוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא וקיבלו אישור בחקירת הרשות לניירות ערך.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
חלק אחד של ההטבות מצוי תחת הכותרת: "ביטול ההפרדה המבנית בבזק". מה זה אומר? בזק שולטת גם על "פלאפון" וגם על "יס". ביטול ההפרדה ביניהן היה מאפשר לאלוביץ' למזג את החברות ולהרוויח מזה הרבה כסף. שנים ש"בזק" ניסתה ולא הצליחה. והנה בסוף דצמבר 2016 שלח מנכ"ל משרד התקשורת מכתב לבזק שבו הודיע לה כי הוא מקדם את ביטול ההפרדה בין החברות.
לאלוביץ' היה חשוב מאוד העיתוי - זה קודם כל טוב לו מבחינת מס הכנסה: בזק יכלה להשתמש בהפסדים ש"יס" צברה ובכך לשלם הרבה פחות מסים. על פי ההערכות, זה שווה לה מיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים על פני שמונה שנים. חשוב לציין שזה לא יצא בסוף אל הפועל.
בנוסף, שאול אלוביץ' קיבל מבזק 114 מיליון שקלים כחלק מעסקת המיזוג הבעייתית בין "יס" ל"בזק" שהיוותה את הבסיס לחקירת הרשות לניירות ערך. זו הייתה מקדמה ואלוביץ' היה צריך להוכיח שהמיזוג מתקדם יפה כדי לא להחזיר את הכסף שקיבל. העיתוי שבו נשלח המכתב מפילבר סייע לו.
יש עוד ענין משמעותי: לפי החלטה קודמת של משרד התקשורת, המונופול של "בזק" היה אמור להישבר בתחום הכי חזק שלה - הקווים הנייחים - קווי הטלפון של כולנו. שליש מההכנסות של בזק בשנה מגיעות מהסעיף הזה - כמיליארד וחצי שקלים הכנסות קבועות- כמעט ללא תחרות.
משרד התקשורת בשנים שלפני נתניהו קבע ש"בזק" אמורה לאפשר תחרות במקטע הזה - "בזק" כמובן התנגדה כי זו מדפסת מזומנים. לפי החשד היה מי שדאג לעכב את התחרות - הטבה שמשמעותה לפחות עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה רווח נקי לבזק. אז משרד התקשורת - זה שאמור לדאוג לנו - לרווחת הצרכנים - דאג במקום זה בעיקר למונופול. השאלה הגדולה למה או תמורת מה עשה את זה.