חיפה מדממת. עבריינים מוכרים ואזרחים חפים מפשע נפגעים חדשות לבקרים, ואם מישהו נזקק לתזכורת באשר לחומרת המצב, הרי שאתמול (רביעי) היא הגיעה. פעמיים: תחילה רצח לאור יום, חיסולו של העבריין עאטף אבו כליב ליד גשר פז בעיר, ומאוחר יותר האירוע המחריד בבסמת טבעון שבו נרצחו חמישה בני משפחה אחת – להערכת המשטרה כנקמה על חיסול אבו כליב.

עוד לפני אירועי אמש, זו הייתה אחת השנים הקשות בתולדות העיר שמנסה לנער מעליה את הדימוי המיושן של אוכלוסייה מבוגרת וצעירים שבורחים לתל אביב. חיפה של היום מציגה פנים מודרניות, צעירות ותוססות, עם חיי לילה מרתקים ואתרים ששווה לבקר בהם, אלא שכמה מארגוני הפשיעה הערביים המסוכנים ביותר עושים הכל כדי להפוך את חיפה 2023 לנתניה של שנות ה-80: בירת הפשע של ישראל.

"לצערי חיפה הפכה להיות מקסיקו", אומר היום (חמישי) קצין משטרה בכיר. "לא רואים שוטרים ברחובות, הפשע נמצא בכל פינה והתושבים מבוהלים מאוד. יש שכונות שלא יוצאים בהן מהבתים בלילה מרוב פחד מחיסולים, רחובות שמדווחים מהם ששומעים יריות בשעות היום".

מה קורה מתחת לפני השטח שמייצר בערה כזאת?
"ארגוני הפשע של סמיר בכרי ונאסר חרירי הפכו את העיר ואת הקריות לזירת קרב. המשטרה חסרת אונים, אין לה יכולת לטפל בארגונים בסדר גודל כזה. אנשים לא מכירים את הנתונים, אבל מתוך תיקי הרצח בעיר בין ארגוני הפשע, המשטרה לא הצליחה לפענח יותר מ-5%".

למה? איפה הכשל?
"בראש ובראשונה מדובר בארגונים שמתאפיינים בנאמנות עיוורת למנהיגים. החיילים שלהם יעשו מה שיגידו להם, כולל חיסולים לאור יום או ליד שוטרים. הם נועזים ומפחידים, והעיר משלמת מחיר גבוה מאוד. אין ביטחון לאזרחים".

מה בעצם יש לארגוני פשיעה ערביים לחפש בחיפה מלכתחילה?
"מעמד, כסף, כוח ועוצמה. בוא נזכור שזאת העיר הכי גדולה בצפון הארץ".

שומי איסקוב (צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
צילום: מתוך הרשתות החברתיות

עמוס (שם בדוי), עבריין: "כל עוד היו באזור שומי איסקוב והאחים שלו, ארגונים ערביים לא העזו להיכנס לחיפה ולקריות. הם נתנו כבוד לעבריינים היהודים"

התיעוד של רצח אבו כליב, סמוך לצ'ק פוסט, הוציא משלוותם את ותיקי השוטרים. הקורבן היה מוכר למשטרה, מוכר מאוד, אבל האופן שבו נעשו הדברים הזכיר חיסולים של קרטלי פשע בדרום אמריקה. "שני גברים רעולי פנים עם כובעים שחורים יצאו ממכונית וריססו אותו באקדח ורובה בעשרות כדורים. חוררו אותו", סיפר עד ראייה. "אפשר היה לראות שיש פה עניין של נקמה".

ואכן, ביום ראשון (24.9) נרצח בחיפה העבריין אדמונד דיבי. גורמי מודיעין במשטרה מספרים שחיסול אבו כליב אתמול היה נקמה על רצח דיבי - ופחות משעתיים לאחר רצח אבו כליב הגיע הטבח בבסמת טבעון. רעולי פנים חדרו לבית ביישוב וריססו עשרות כדורי רובה לעבר בני משפחת דלאיקה, שהיו באותה עת בחצר. האחים וואליד ומוחמד (17,14) נהרגו, ואיתם אישה בשנות ה-40 לחייה בשם זינב (אום עומר), בנה מוחמד חסן דלאיקה (25), וצעיר בשם רביע דלאיקה (20).

הרצח המחומש הוא שיאו של סכסוך דמים קשה שמתנהל על פי החשד בשנתיים האחרונות בין משפחת אבו כליב, הנחשבת למקורבת לארגון של בכרי, לבין משפחת חמדון, המזוהה עם הארגון של חרירי. מדובר בחיסולים ובניסיונות חיסול, משני הצדדים, שמסכנים ומשבשים את חייהם של תושבים רבים.

"משפחת אבו כליב הייתה חייבת לבצע נקמה עוצמתית שתעשה רעש בכל הארץ, רעידת אדמה שידברו עליה", אומר עבריין בכיר. "לא אכפת להם לרצוח ילדים, נשים או חפים מפשע, מזמן אין קווים אדומים. פשוט מחסלים את כל מי שנתקלים בו כל עוד הוא מהארגון היריב: זה יכול להיות ראש עיר, רופא, עורך דין, נשים, ילדים קטנים. כולם מיועדים לחיסול, לא בוררים. צריכים דם  ועכשיו, אז זה קורה בלי שום תכנון. שולחים את החיילים לשטח ומבצעים. העיקר שזה יהיה מהיר, שלא תתקרר הגופה של הנרצח האחרון".

הכל התחיל עם ג'ינג'י

המלחמה בין ארגוני הפשיעה של בכרי וחרירי גולשת עמוק לתוך האזורים הצפופים ביותר בחיפה. בחודש מאי השנה נרצחה ברחוב אחד העם - בתוך מכוניתה, מטרים ספורים מביתה - חנאן אבו חיט בת ה-24, אם לילד בן חמש. רעולי פנים ירו בה ונמלטו, וכחודשיים וחצי לאחר מכן נרצח אביה, סלאח אבו חיט, בן 64 במותו. הוא נסע בשעת בוקר במכוניתו ברחוב הנביאים בחיפה, הרוצחים ארבו לו וירו בו מטווח אפס לעיני עוברים ושבים, ונמלטו. שני מקרי הרצח לא פוענחו עד היום.

עמאר 'ג'ינג'י חמאד (צילום: מתוך טוויטר)
צילום: מתוך טוויטר

את תחילת ההשתלטות של הארגונים הערביים אפשר היה לזהות באביב שעבר, עם היעלמותו של העבריין עמאר חמאד. במשטרה מאמינים שנחטף על ידי עבריינים המזוהים עם חרירי

"שני המקרים האלה מצביעים על נועזות כמעט מטורפת", אומר קצין משטרה בכיר. "אבל העניין כאן הוא פחות אומץ ויותר העובדה שלארגונים האלה אין שום ערך לחיי אדם, בכל זמן נתון הם יכולים לחסל את מי שהם רוצים. לנו כמשטרה אין סיכוי לעשות כלום. עזוב את זה שאין שוטרים ברחובות ובתחנות: אי אפשר להציב שוטר בכל פינת רחוב, ובמצב הזה הארגונים הערביים עושים מה שהם רוצים. אין לנו יכולת להתמודד איתם".

את תחילת ההשתלטות של ארגוני הפשע הערביים על חיפה והקריות אפשר היה לזהות כבר באביב 2022, בפרשת היעלמותו של העבריין עמאר חמאד, המכונה "ג'ינג'י". במשטרה מאמינים שחמאד נחטף, וכי מאחורי החטיפה עומדים עבריינים המזוהים עם ארגון חרירי. חוקרי היאחב"ל בלהב 433 מעריכים שהוא חוסל ונקבר, אבל כל החשודים שנעצרו עד כה שוחררו. בני משפחתו המודאגים של חמאד ניסו ליצור איתו קשר וערכו חיפושים נרחבים בסיוע חברים, אבל לא הצליחו להשיג אף פיסת מידע שתוביל לאיתורו. בעולם התחתון הסתובבה שמועה שגופתו נקברה במתחם באזור הצפון שנמצא בבעלות ארגון פשיעה גדול, אבל חיפושים ממושכים שערכה המשטרה במקום לא העלו דבר.

"בהתחלה חשבנו שזה פשוט סיפור של נעדר, אבל כשהתחלנו לחפור ולהתעמק הבנו שמדובר בחטיפה על רקע פלילי שמאחוריה עומד ארגון פשיעה מהגדולים במגזר הערבי", אומר קצין משטרה בכיר. "יש צוות חקירה מיוחד שמטפל בזה, אני מקווה שבקרוב תהיה פריצת דרך, אבל זו משימה לא קלה. העבריינים מהמגזר הערבי קשים מאוד לפיצוח, לא תמצא כמעט עדי מדינה או עבריינים שיפתחו על החברים שלהם. יש שם קודים ברורים: שיתוף פעולה עם המשטרה שווה גזר דין מוות על המשת"פ ועל כל המשפחה שלו".

"ג'ינג'י פשוט נעלם, אף אחד לא יודע מה קרה לו", אומר השבוע אחד מחבריו של חאמד. "יש הרבה שמועות, אבל אין משהו ביד שמאפשר לדעת אם מישהו חטף או רצח אותו, או שהוא מוחזק בחיים באיזו דירה או מערה. הפכנו את כל חיפה והסביבה, לא מצאו שום כלום. אני יודע שהיה קשור לכל מיני עבריינים באזור, אבל הוא בחור טוב שאף פעם לא פגע במישהו. אולי רצו לנקום בו בגלל שהוא מכיר או מזוהה עם איזה עבריין בכיר, לך תדע. נהיה פה ג'ונגל בזמן האחרון. כולם הורגים את כולם".

חנאן אבו חיט וזירת הרצח בחיפה (צילום: שמור במערכת)
צילום: שמור במערכת

חנאן אבו חיט בת ה-24, אם לילד בן חמש, נרצחה במכוניתה ברחוב אחד העם. כחודשיים וחצי לאחר מכן נרצח אביה, סלאח אבו חיט. שני מקרי הרצח לא פוענחו עד היום

ג', עבריין חיפאי יהודי: "בשנה ומשהו האחרונות הגיעו לחיפה ולקריות ארגונים ערביים שגונבים לנו את הפרנסה, עושים לנו 'חוואה' (עוקץ בעגה העבריינית – ש"א). הם גונבים לנו את הכסף ומשתלטים על האזור, אז מה הם חושבים, שנשתוק? שנפתח רגליים? ברור שלא, אז נפתחה מלחמה, והרבה דם יזרום ברחובות עד שנעיף אותם ואת העבריינים שעובדים איתם. זו רק ההתחלה, מה שקרה עד עכשיו היה משחק ילדים. הערבים ישלמו על החיסולים, לא ניתן להם לגנוב את הלחם שלנו. אבל הם מסוכנים, אכזריים ולא רואים בעיניים, והרבה אנשים ימותו בחיפה ובקריות".

סוף עידן היהודים

בליל שבת ה-18 ביוני 2022, סמוך לשעה 23:40, העבריין גילי מזרחי רכב לארוחת שבת אצל קרובי משפחה ברחוב חפץ חיים בקרית אתא. שניות לאחר שירד מהאופנוע שלו התקרבו אליו שני רעולי פנים רכובים על אופנועים ללא לוחיות זיהוי, ירו בו חמישה כדורים, ביצעו וידוא הריגה ונמלטו מהמקום. חוקרי המשטרה במחוז חוף מעריכים שהמחסלים עקבו אחרי הקורבן מביתו שבקרית חיים, וכי הרצח של מזרחי - בן 42 במותו, הבעלים של צ'יינג' משגשג בקריות שהיה מזוהה בעבר עם העבריין מיכאל מור – קשור לעובדה שהיו לו יחסים ישירים או עקיפים עם ארגון הפשיעה של חרירי.

"לא בטוח שיש קשר ישיר בין כל החיסולים וניסיונות החיסול שיש בחיפה ובקריות", אומר קצין משטרה, "אבל בשורה התחתונה, הכניסה של הארגונים הערביים לשם משנה את תמונת הפשיעה באזור ועלולה לזלוג בקלות למקומות אחרים. יש להם אמצעי לחימה, אקדחים, רימונים ומטעני חבלה, והם גם המוציאים לפועל. סיכלנו כמה חיסולים שיכלו לגרום לפגיעה באזרחים שלא קשורים לעולם הפשע, אבל המצב חמור, מה גם שעבריינים יהודים וערבים חוברים כדי להילחם ביריבים שלהם".

חיפה והקריות, ואיתן גם נשר ונהריה, נשלטו במשך שנים רבות על ידי עבריינים יהודים.המאפייה הקווקזית של שומי, איתן ושלום איסקוב; מיכאל מור ויריבו שמוליק הרוש; דוד איסקוב ואני נמירובסקי מנשר; וכן מתן בוהדנה, שי קובס, שי אוחנה, ואבי טובול (חוסל לפני כשלוש שנים על ידי יריביו). ארגוני הפשיעה הערביים לא העזו לפעול באזור באותן שנים. הם היו מחוץ לתחום – עד שבאוקטובר 2021 חוסלו איסקוב ובנו פאר ברחובות קריית ביאליק. רוכב אופנוע התקרב למכונית שנסעו בה, ריסס אותה בכדורים ונמלט מהמקום בתוך שניות. הרצח לא פוענח עד היום, וההערכה במשטרה היא שמדובר בשיתוף פעולה בין ארגונים יהודיים וערביים הפועלים באזור נהריה והקריות. עוד מעריכים כי אותם ארגונים הם אלה שרצחו לפני כחודש גם את איתן איסקוב, אחיו של שומי.

"כל עוד היו באזור עבריינים ברמה של שומי איסקוב והאחים שלו, איתן ושלום (נפטר ממחלה לפני כשנה – ש"א), ארגונים ערביים לא העזו להיכנס לחיפה ולקריות. הם נתנו כבוד לעבריינים היהודים", טוען עמוס (שם בדוי), עבריין מקומי. "אבל איסקוב איבד את כוחו בחמש השנים האחרונות, ואחרי החיסול שלו ושל פאר, בארגונים הערביים ניצלו את החולשה של היהודים ונכנסו פנימה. בחיפה ובקריות יש המון כסף, והערבים חיפשו מקורות הכנסה חדשים, מעבר ליישובים ולכפרים שבהם הם פעלו כל השנים. השטחים החדשים האלה התאימו להם, ומאז נהיה פה בלגן אחד גדול. נוצרו קואליציות בין עבריינים יהודים וערבים משני הצדדים, והפיצוצים הפכו לחלק מהחיים פה". לדברי עמוס, לתוך המלחמה נכנסו גם עבריינים ממשפחת ג'רושי שמשמשים קבלני ביצוע של ארגוני הפשיעה הערביים.

בן גביר (צילום: Arie Leib AbramsFlash90)
צילום: Arie Leib AbramsFlash90

ספק אם איתמר בן גביר היה יכול לשנות את התמונה בזמן הקצר שלו בתפקיד, ומנגד ברור שהקדנציה שלו עד כה אינה סיפור הצלחה - יעידו קריאות ה"לך הביתה" אתמול בבסמת טבעון

והיה גם מקרה של אדם חף מפשע ששילם בחייו: מור טויזר, בן 29 מקרית מוצקין, נרצח באוקטובר שעבר עקב טעות בזיהוי. עבריינים ערבים שלחו חוליית חיסול לרצוח את יריבם, עבריין תושב אחד הכפרים הערביים ליד חיפה, וטויזר – שלרוע מזלו רכב בסביבה על האופנוע שלו - נורה בקרית אתא ממכונית חולפת. המשטרה פענחה את הרצח, והוגש כתב אישום נגד שישה מעורבים.

"הרצח של טויזר המחיש עד כמה לארגוני הפשע אין דין ואין דיין", אומר גורם מודיעיני במשטרה. "לצערי עוד חפים מפשע יירצחו בגלל המלחמות המטורפות בין ארגוני הפשע הערביים, זאת תוצאה בלתי נמנעת של הלהיטות לחסל אנשים".

אבל העיקר שיש משרדים חדשים

מערכת אכיפת החוק בישראל נכשלת בעקביות במניעת פשיעה חמורה בכלל, ובעצירת טירוף החיסולים בחברה הערבית בכלל. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דיבר לפני הבחירות על השלטת משילות בנגב, בגליל ובצפון הארץ, ומצא את עצמו מול גל רציחות חסר תקדים (188 במגזר הערבי רק מתחילת שנה זו). איש מהמרואיינים לכתבה זו אינו מאמין שבן גביר יכול היה לשנות את התמונה מקצה לקצה בזמן הקצר שלו בתפקיד, ומנגד ברור שהקדנציה שלו עד כה אינה סיפור הצלחה; אפשר היה לחוש בזה כשהשר ביקר אמש בזירת הרצח בבסמת טבעון ונתקל בתושבים שצעקו לו "לך הביתה".

אבל לכישלון הזה יש אבות רבים, ויש הטוענים שאתמול הצטרפה אליו גם אמא: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהחליטה לאפשר למשטרה הנואשת להשתמש ברוגלת "פגסוס" כדי לפענח את רצח בני משפחת דלאיקה.

גלי בהרב-מיארה (צילום: Yonatan SindelFlash90)
צילום: Yonatan SindelFlash90

גלי בהרב-מיארה אפשרה למשטרה להשתמש ברוגלת "פגסוס" כדי לפענח את רצח בני משפחת דלאיקה. זה עשוי להצר את צעדיהם של עבריינים, אבל במחיר של פגיעה בפרטיות של כולנו

כבר לפני כשנה וחצי קבע צוות בדיקה בראשות המשנה ליועמ"שית, עמית מררי, כי המשטרה עשתה בפגסוס שימוש שלא כחוק; לפי הדו"ח שפרסם הצוות של מררי, אין למשטרה סמכות לקבל את החומרים שהרוגלה של חברת הסייבר הישראלית NSO שולפת ממכשירי טלפון (הכוונה למידע כמו פרטי יומן, אפליקציות, אנשי קשר וממסכים השמורים במכשיר). המשטרה טוענת שהאיסור על השימוש בפגסוס פגע ביכולתה להילחם בפשיעה, אבל הזיגזג סביב הרוגלה מעיד בעיקר על אוזלת היד של רשויות האכיפה, שנואשו מלטפל בארגוני הפשיעה הערביים ומחפשים אלטרנטיבות מורכבות כדי לפענח את הרציחות. גם הקריאות להפעיל את שב"כ במגזר הערבי עדיין נשמעות, והתחושה היא שנעשה ניסיון להחליף את הדבר הבסיסי ביותר – נוכחות משטרתית – באמצעים שעשויים להצר את צעדיהם של העבריינים, אבל במחיר של פגיעה קשה בפרטיות של כולנו.

אלי, תושב חיפה, היטיב להגדיר את המצב בשטח: "העיקר שחנכו פה באחרונה משרדים של היחידה המרכזית במחוז חוף. אנחנו לא רואים פה שוטרים ברחובות, אין ניידות, הפשע משתולל, האזרחים בפאניקה והצעירים לא נשארים פה. בינתיים העבריינים הערבים עושים מה שבא להם, השוטרים פוחדים מהם, ואנחנו משלמים את המחיר".

על כך אומר גורם בכיר במשטרת חוף: "שוטרי המחוז פועלים בנחישות בכדי להיאבק באלימות ולהביא ביטחון לתושבים. זוהי מלחמה בעבריינים חמושים שמצריכה פעילות נחושה, שיטתית הכוללת מאות מעצרים, מארבים, חיפושים, מודיעין ושימוש בכל הכוחות, הכלים והאמצעים שיש ברשות המשטרה".

מאיתמר בן גביר וגלי בהרב-מיארה טרם נתקבלו תגובות נכון לשעה זו. התגובות תפורסמנה אם וכאשר יתקבלו